דב אברון
 | |
| ד"ר דב אברון | |
| לידה |
25 באוגוסט 1917 שלזיה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 2013 (בגיל 95) תל אביב-יפו, ישראל |
  | |
ד"ר דב אברון (25 באוגוסט 1917–3 ביוני 2013) היה מנהל תיכון עירוני דתי ב'-ג' בתל אביב (צייטלין), בין השנים 1957–1982. מהדיר "פנקס הכשרים של קהילת פוזנא"[1].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשלזיה שבפולין. המשבר הכלכלי של 1929 הוריד את המשפחה עד פת לחם.
אברון סיים גימנסיה בעיר חוז'וב ב-1936 כשהוא היהודי היחיד בכיתתו. היה פעיל בתנועת הנוער השומר הדתי. למד בבית המדרש לרבנים (תחכמוני) ובאוניברסיטת ורשה עם פרופסור מאיר בלבן.
עם כיבוש פולין על ידי הנאצים 1939 ברח, יחד עם אחיו שמואל, לווילנה. אביו יוסף, אמו שרה ושלוש אחיותיו, לאה, צילה וטוני, נספו בשואה, קרוב לוודאי, באושוויץ.
היה חבר בהנהלת השומר הדתי (הפועל המזרחי)[2] בהנהגת ד"ר זרח ורהפטיג, (לימים שר בממשלת ישראל). קבל ויזת מעבר ליפן מחסיד אומות העולם סמפו (ציאונה) סוגיהרה[3]. עם הגיעו לארץ ישראל ב-1940 נאסר לזמן קצר במחנה המעפילים בעתלית.
מדריך נוער בעיר העתיקה (1941–1945) עם דב רפל ואחרים, ובוגר החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית (1945). מדריך במקווה ישראל לילדי טהראן (1946).
בשנת 1946 נשא לאשה את מרתה שיין, תופרת עילית בתל אביב של שנות החמישים[4]. אב ליוסף (יוסי) אברון, פרופסור לפיזיקה בטכניון, ושרה (אלי) רפופורט.
לימד בבית ספר מוריה ובתיכון ב'-ג' תנ"ך, ספרות, היסטוריה ואזרחות. מורה כריזמטי[5]. ב-1957 מונה למנהל "צייטלין".
ב-1965 קבל תואר דוקטור בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ. ישראל היילפרין על "פנקס הכשרים של קהילת פוזנא".
יסד את המגמה התורנית בצייטלין וישם את תוכנית האינטגרציה בחינוך של יגאל אלון. שמש מנהל בית ספר צייטלין 25 שנה עד יציאתו לגמלאות ב-1982. נתן עדות ניצול שואה לפרויקט הווידאו של יד ושם[6], וחיבר ערכים באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה.
לאחר יציאתו לגמלאות, בין השנים 1987-1984 עבד ד"ר אברון במכון לחקר השואה, באוניברסיטת בר-אילן, וחקר את תולדות תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין בין שתי מלחמות העולם. מחקריו סוכמו בשני ספרים:"חנוך במאבקו"[7] ו-"תנועת הנוער הציונית דתית בפולין בין שתי מלחמות העולם".
נפטר בתל אביב ב-3 ביוני 2013.
מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דב אברון, "אמונות ודעות בחינוך היהודי הדתי-לאומי בפולין בין שתי המלחמות", בתוך משה אישון (עורך): עיטורים, ירושלים, תשמ"ו.
- דב אברון, "חינוך במאבקו: לדמותו של החינוך היהודי הדתי-לאומי בפולין בין שתי מלחמות העולם", בתוך מרדכי אליאב (עורך): בשבילי התחייה, ספריית אלינר, תשמ"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דב אברון (1917-2013), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דב אברון, פנקס הכשרים של קהילת פוזנא, ירושלים: מקיצי נרדמים, 1967
- ^ ד"ר זרח ורהפטיג, פליט ושריד בימי השואה, סיפור הצלת היהודים בזמן השואה, יד ושם, ירושלים, תשמ"ד 1984.
- ^ עופר אדרת, ברח מהשואה ברכבת הטרנס-סיבירית, באתר הארץ, 11 ביולי 2013
- ^ עליזה הולדהיים, "אופנה בארץ", עיתון הארץ 15.10.1954
- ^ רבקה שאול בן צבי, ללכת שבי אחריו, באתר מקור ראשון, 5 יולי 2013
- ^ דב אברון, עדות של פליט שואה
- ^ ד"ר דב אברון, חינוך במאבקו, ספריית אלינר, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, 1978