דברק
 | |
| הכביש הראשי של דברק | |
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מדינה |
 אמהרה |
| מחוז | צפון גונדר |
| גובה | 2,850 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 20,839 (2007) |
| קואורדינטות | 13°08′00″N 37°54′00″E / 13.1333°N 37.9°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
דֶבָּרְק (באמהרית: ደባርቅ) היא עיירה בצפון אתיופיה, כ-90 קילומטרים מצפון לגונדר. הכפר שוכן על יד הכביש הראשי המוביל מגונדר לאקסום ונמצא במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה. הכפר נמצא ברום של 2,850 מטר מעל גובה פני הים.[1]
דברק הוא היישוב הקרוב ביותר לשמורת הטבע הלאומית של הרי סמן, ובו מתגוררים מנהלי השמורה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברק שגשגה מבחינה כלכלית בשל מיקומה על ציר המסחר גונדר-מאסאווה, היא אחת התחנות על אחד הצירים של ה-1840s, זאת על פי רשימה אתה ערך אנטואן ת'ומסון ד'אבדי ב-Geodesie d'Ethiopie אותה כתב.[2] ריצ'רד פנקהרסט מציין שבתחילת המאה ה-19 השוק של דברק היה חשוב מספיק להיות אחד מתוך ששת השווקים היחידים באתיופיה של אותו זמן שנדרש שיהיה להם ראש שוק (nagadras) שתפקידו לפקח על השוק ולגבות אגרות.[3] ההכנסות מהמיסים שהוטלו על השוק בשנות ה-30 של המאה ה-19 שהגיעו לידי שליט מחוז סמן הסתכמו לכלל 3,000 מריה תרזה תאלרים (אנ') וסכום דומה לראש השוק.[4]
תוודרוס השני, קיסר אתיופיה ראה את חברו הקרוב ויועצו ג'ון בל נהרג בקרב בדברק ב-1860 במהלך מאבק כנגד אחייניו המורדים. על אף שאחייניו נהרגו במתקפה ו-1,700 תומכיהם נכנעו הוא החליט בכל זאת לנקום ולמחרת הוציא להורג בעריפת ראש את כל הגברים.[5]
החזית העממית לשחרור תיגראי שלחה לדברק יחידה התקפית כדי להילחם כנגד האוגדה ה-603 של החונטה הצבאית האתיופית, ולאחר כיבוש דברק והשמדת הכוחות של השלטון שחנו בה הם משלו בה החל מ-3 בינואר 1989.[5]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סוכנות הסטטיסטיקות המרכזית (אנ') באתיופיה, אוכלוסיית דברק ב-2005 מנתה 24,997 איש, מתוכם 11,850 גברים ו-13,147 נשים.[6] מפקד האוכלוסין שנעשה ב-1994 דיווח על אוכלוסייה כוללת של 14,474 מתוכם 6,235 גברים ו-8,239 נשים. הכפר הוא היישוב האנושי הגדול ביותר בדברק (אנ').
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ethiopian Roads Authority, Gondar-Debark Road Project: Review of Environmental Impact Assessment, February 2007, p. 13.
- ^ G.W.B. Huntingford, Historical Geography of Ethiopia from the first century AD to 1704 (London: British Academy, 1989), p. 255.
- ^ Richard Pankhurst, Economic History of Ethiopia (Addis Ababa: Haile Selassie University, 1968), p. 520
- ^ Samuel Gobat, Journal of Three years' Residence in Abyssinia, 1851 (New York: Negro Universities Press, 1969), p. 149
- ^ 1 2 "Local History in Ethiopia," The Nordic Africa Institute website
- ^ CSA 2005 National Statistics, Table B.4
