דברי תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דברי תורה (או ביידיש ווארט) הם כינוי לדרשה קצרה שעוסקת בנושא מרכזי (בדרך כלל על פרשת השבוע או החגים) המבוסס על הספרות התורנית או על ערכי יהדות ומוסר. המושג 'דברי תורה' יכול לכלול גם לימוד מקרא ותלמוד על פי פשוטו. אבל ווארט בדרך כלל מובנו דבר חידוד או 'פשט'ל' על כתובי המקרא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירת דברי תורה מהווה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי המסורתי, והיא מבוססת על קיום מצוות לימוד תורה. נהוג לומר דברי תורה בעיקר בסעודת מצווה כגון סעודת שבע ברכות או בר מצווה בהם אף מקשרים את הנאמר לחתן או לכלה.

רבים נוהגים לומר בעת אכילתם דבר תורה, בהתבסס על הנאמר במסכת אבות: ”שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם... שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים”[1].

במרבית עלוני השבת מוקדשים מספר מאמרים לדברי תורה, ונפוצים גם עלונים שמוקדשים אך ורק לדברי תורה, שלעיתים עוסק בנושא מסוים, שמשויך לפרשת השבוע.

פעמים רבות דברי התורה של דמות תורנית מכונסים לספרים כעבור שנים, מאפיין הרווח בייחוד אצל אדמו"רים חסידיים[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]