דבורייה

דבורייה
שם בערבית	دبورية
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	ריפעת עזאיזה
גובה ממוצע	‎163 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	10,974 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	169
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	1,946 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	122
תחום שיפוט	5,640 דונם
- דירוג ארצי	186
	(למפת עמק בית שאן רגילה) דבורייה32°41′29″N 35°22′18″E / 32.691439453672°N 35.3717523670702°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	170
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3843
- דירוג ארצי	170
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.7%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.7%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.5%
גילאי 5 - 9	8.8%
גילאי 10 - 14	8.9%
גילאי 15 - 19	10.2%
גילאי 20 - 29	17.6%
גילאי 30 - 44	17.6%
גילאי 45 - 59	16.9%
גילאי 60 - 64	3.4%
גילאי 65 ומעלה	7.2%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	4
– יסודיים	3
– על-יסודיים	2
תלמידים	2,279
– יסודי	1,143
– על-יסודי	1,136
מספר כיתות	86
ממוצע תלמידים לכיתה	25.8
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל דבורייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.dabburiya.net

דבורייה (בערבית: دبورية) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בשולי עמק יזרעאל ולמרגלות הר תבור. דבורייה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו למישור בקעת כסולות הצמוד אליו. רוב היישוב, שתושביו ערבים מוסלמים, בנוי על שיפועים תלולים יחסית. צורת הבנייה בו היא כפרית מסורתית, ומתאפיינת במבנים בעלי קומה אחת עד ארבע קומות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נמצא באזור העיר המקראית דָּבְרַת, הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, אשר התקיימה כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני, וככל הנראה משמר את שמה. יש המניחים כי מקור השם דבורייה מהמילה הכנענית "דבר" שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן סביבת הכפר עשירה במקומות מרעה. במהלך חפירת יסודות לבית בשנות ה-60, נמצאו שברי חרסים עתיקים. החרסים תוארכו לתקופת הברזל, תקופת התלמוד והתקופה המוסלמית הקדומה.^[6]^[7]

המקום נזכר בכתבי אוסביוס (תחילת המאה ה-4) כ"כפר של יהודים".^[8]

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 נפשות, כולם מוסלמים, בבתים רעועים מופרדים בסמטאות צרות ובמערות. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 נמנו בכפר 602 נפשות^[9]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 747 נפשות, ב-170 בתים מיושבים, כולם מוסלמים למעט 15 גברים וארבע נשים שככל הנראה התגוררו במנזר על הר תבור שתושביו נמנו עם תושבי דבורייה^[10]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמד מספר תושבי הכפר בכ-1,290 נפש ושטחו נרשם כ-18,185 דונם, מתוכם 4,241 דונם של אדמה ציבורית ו-571 דונם אדמה בבעלות יהודית^[11].

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1961.

בין השנים 2013-2024 ראש המועצה היה זוהיר יוספיה, ב-2024 זכה בבחירות המועמד ריפעת עזאיזה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדבורייה 10,974 תושבים (מקום 169 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 60.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,531 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של דבורייה

פרופיל דבורייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מידע על אתר דבורייה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
דבוריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
יואל אליצור, ‏דבורה ודבוריה למרגלות התבור – לפשר השם הכפול ומקורו, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989, עמ' 16-3
- נדב נאמן, ‏האמנם נתקיימה עיר בשם תבור בימי הבית הראשון?, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 185-182
- יואל אליצור, ‏תגובה, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 188-186
רבקה שפק-ליסק, הכפר הערבי דבוריה היה בעבר יישוב יהודי באתר אימגו
דבורייה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ נחמיה צורי, שרידים מן התקופה הישראלית בדבוריה, חדשות ארכיאולוגיות טו, תשכ"ה, עמ' 11-10
^ נחמיה צורי, נחלת יששכר, ירושלים: החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, תשל"ז, עמ' 108
^ Sharon, Moshe (1997). "DABBŪRIYAH". Corpus inscriptionum Arabicarum Palaestinae (CIAP). Vol. 3: D-F. Leiden: Brill. ISBN 978-90-04-11006-9. OCLC 36892812.
^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמ' 73
^ הדאווי, סקר הכפרים, עמ' 62
^ פרופיל דבורייה באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] נחמיה צורי, שרידים מן התקופה הישראלית בדבוריה, חדשות ארכיאולוגיות טו, תשכ"ה, עמ' 11-10

[7] נחמיה צורי, נחלת יששכר, ירושלים: החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, תשל"ז, עמ' 108

[8] Sharon, Moshe (1997). "DABBŪRIYAH". Corpus inscriptionum Arabicarum Palaestinae (CIAP). Vol. 3: D-F. Leiden: Brill. ISBN 978-90-04-11006-9. OCLC 36892812.

[9] יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340

[10] Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמ' 73

[11] הדאווי, סקר הכפרים, עמ' 62

[12] פרופיל דבורייה באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק