דאגלס DC-8

**דאגלס DC-8**
	המטוס בשירות נאס"א
	המטוס בשירות נאס"א
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס נוסעים צר-גוף
יצרן	דאגלס איירקראפט קומפני, מקדונל דאגלס
תקופת שירות	18 בספטמבר 1959 – הווה (64 שנים)
צוות	3
נוסעים	124/259
יחידות שיוצרו	556
משתמש ראשי	יונייטד איירליינס; פינאייר; KLM; Union de Transports Aériens; אליטליה; Südflug International; סוויסאייר; סקנדינביאן איירליינס; איבריה איירליינס ;
אורך	57.04 מטר
גובה	13 מ'
מוטת כנפיים	45.24 מ'
משקל ריק	89,017 ק"ג
משקל המראה מרבי	158,757 ק"ג
מהירות מרבית	965 קמ"ש
טווח טיסה מרבי	12,390 ק"מ
סייג רום	11,890 מ'
	4 מנועי J75 תוצרת פראט אנד וויטני

דאגלס DC-8 (באנגלית: Douglas DC-8) הוא מטוס נוסעים סילוני צר-גוף בעל ארבעה מנועים מתוצרת דאגלס איירקראפט קומפני, המטוס יוצר בין השנים 1958-1986, והוא התחרה בעיקר במטוס הבואינג 707.

המטוס טס לראשונה ב-30 במאי 1958, בסה"כ נבנו 556 מטוסים מדגם זה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח המטוס החל בשנת 1955 לאחר שטס אב הטיפוס של בואינג 707, המטוס שפיתחה דאגלס היה רחב וארוך יותר.

בתחילה חששו חברות התעופה לרכוש את המטוס, כיוון שהיה יקר בהרבה ממטוסי המדחף שהיו נהוגים באותה התקופה, אולם לאחר שהחלו טיסותיו המסחריות של הבואינג 707 החלה דרישה למטוס.

לצורך יצור המטוס, פתחה דאגלס מפעל חדש בלונג ביץ'. טיסת הבכורה הייתה ב-30 במאי 1958, המטוס הראשון נמסר לחברת דלתא איירליינס ב-ספטמבר 1959. יצור המטוס הופסק בשנת 1986.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

DC-8 סדרה 10 הופעלו על ידי מנועי JT3 תוצרת פראט אנד וויטני, ויועדו בעיקר לטיסות מקומיות, יוצרו 28 מטוסים מגרסה זו.
DC-8 סדרה 20 הופעלו על ידי מנועי JT4, בגרסה זו עלה משקל ההמראה המרבי, יוצרו 34 מטוסים מגרסה זו.
DC-8 סדרה 30 הופעלו על ידי מנועי JT4A, בגרסה זו הוגדלה קיבולת הדלק ב-33%, יוצרו 57 מטוסים מגרסה זו.
DC-8 סדרה 40 הופעלו על ידי מנועי Conway תוצרת רולס-רויס, מטוס זה היה מטוס הנוסעים הראשון בו נעשה שימוש במנועי טורבו, יוצרו 32 מטוסים מגרסה זו.
DC-8 סדרה 50 גרסת מטען למטוס, הופעלו על ידי מנועי JT3D, יוצרו 88 מטוסים מגרסה זו.
DC-8 Jet Trader גרסה זו התבססה על גרסה 50, המטוס היה מטוס נוסעים שחלקו האחורי סגור למטען.
C-24 ו-C-24A גרסאות מיוחדות עבור הצי האמריקאי, שם שימשו ללוחמה אלקטרונית.
DC-8 סדרה 60 לגרסה זו שלושה דגמים 63-62-61 עד כניסתם לשירות של המטוסים רחבי הגוף, היו מטוסי הנוסעים הגדולים בעולם, יוצרו 88 מטוסים מדגם 61, 67 מדגם 62, ו-107 מטוסים מדגם 63.
DC-8 סדרה 70 לגרסה זו שני דגמים 72 ו-73, יוצרו 110 מטוסים מגרסה זו.

מפעילים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת חיל האוויר הצרפתי
ספרד חיל האוויר הספרדי
פרו חיל האוויר הפרואני

הפיליפינים חיל האוויר הפיליפיני
תאילנד חיל האוויר התאילנדי
ארצות הברית נאס"א / הצי האמריקני

תאונות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בדצמבר 1960 התנגשה טיסה 826 של יונייטד איירליינס שבוצעה בדאגלס DC-8, בטיסה 266 של TWA שבוצעה במטוס לוקהיד קונסטליישן מעל סטטן איילנד ניו יורק. בתאונה נהרגו 84 הנוסעים שהיו על המטוס של יונייטד איירליינס, 44 בטיסה של TWA ו-6 אנשים על הקרקע.
ב-20 באוגוסט 1962 התרסקה טיסה של Panair do Brasil לאוקיינוס האטלנטי לאחר ההמראה מנמל התעופה הבינלאומי של ריו דה ז'ניירו, מתוך 105 הנוסעים ואנשי הצוות 15 נהרגו.
ב-29 בנובמבר 1963 התרסקה בקוויבק טיסה 831 של טראנס קנדה איירליינס, 111 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות נהרגו.
ב-25 בפברואר 1964 התרסקה טיסה 304 של Eastern Air Lines סמוך לניו אורלינס, 51 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות נהרגו.
ב-4 במרץ 1966 התרסקה טיסה 402 של קנדה פסיפיק איירליינס במהלך הנחיתה בטוקיו, 64 נהרגו ו-8 שרדו.
ב-5 במרץ 1967 התרסקה טיסה 837 של ואריג במהלך הנחיתה במונרוביה (ליבריה), 71 הנוסעים, 19 אנשי הצוות, ו-5 על הקרקע נהרגו.
ב-13 בינואר 1969 התרסקה טיסה 933 של SAS סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, 15 נהרגו ו-17 נפצעו.
ב-5 ביולי 1970 התרסקה טיסה 621 של אייר קנדה בברמפטון (אונטריו), 100 הנוסעים ו-9 אנשי הצוות נהרגו.
ב-5 במאי 1972 התרסקה לתוך הר בפלרמו (סיציליה) טיסה 112 של אליטליה, 108 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות נהרגו.
ב-28 בנובמבר 1972 התרסקה בנמל התעופה שרמטיבו (מוסקבה) טיסה 446 של ג'פאן איירליינס, 62 נהרגו ו-14 ניצלו.
ב-4 בדצמבר 1974 התרסקה בסרי לנקה טיסה 138 של מרטינאייר, 182 הנוסעים ו-9 אנשי הצוות נהרגו.
ב-6 באוקטובר 1976 הניחו מתנגדי המשטר בקובה פצצה במטוס של קובאנה דה אוויאסיון, המטוס התרסק בברבדוס ו-73 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
ב-27 בספטמבר 1977 התרסקה במלזיה טיסה 715 של ג'פאן איירליינס, 34 נהרגו ו-45 נפצעו.
ב-15 בנובמבר 1978 התרסקה טיסה LL 001 של חברת התעופה האיסלנדית Loftleiðir בסרי לנקה, 183 נהרגו ו-79 ניצלו.
ב-28 בדצמבר 1978 התרסקה טיסה 173 של יונייטד איירליינס בפורטלנד (אורגון), 10 נהרגו ו-179 ניצלו.
ב-9 בפברואר 1982 ניסה להתאבד טייס טיסה 350 של ג'פאן איירליינס במהלך הנחיתה בטוקיו, 24 נהרגו ו-150 ניצלו.
ב-12 בדצמבר 1985 התרסקה טיסה 1285 של Arrow Air בניופאונדלנד ולברדור (קנדה), 248 הנוסעים ו-8 אנשי הצוות נהרגו.
ב-7 ביוני 1989 התרסקה בפרמריבו טיסה 764 של סורינם איירוויז, 176 נהרגו ו-11 נפצעו.
ב-11 ביולי 1991 עלתה באש והתרסקה בג'דה (ערב הסעודית) טיסה 2120 של ניגריה איירוויז זמן קצר לאחר ההמראה, 247 הנוסעים ו-14 אנשי הצוות נהרגו.
ב-16 בפברואר 2000 התרסק זמן קצר לאחר ההמראה, מטוס בטיסת מטען Emery Worldwide 17 בסקרמנטו, קליפורניה, 3 אנשי הצוות נהרגו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דאגלס DC-8 בוויקישיתוף

מטוסי נוסעים תוצרת דאגלס ומקדונל דאגלס
מטוסי מדחף	דאגלס דולפין • DC-1‏ • DC-2‏ • DC-3‏ • DC-4‏ • DC-5‏ • DC-6‏ • DC-7
מטוסי סילון	DC-8‏ • DC-9‏ • DC-10‏ • MD-11‏ • MD-12‏ • MD-80 ‏ • MD-90‏ • MD-95