דאגלס אנגלברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאגלס אנגלברט
Douglas Carl Engelbart
לידה 30 בינואר 1929
פורטלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביולי 2013 (בגיל 84)
אתרטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי האינפורמציה, המצאה, הנדסת חשמל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אתרטון, פורטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ון רוברט וודיארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Ballard Fish
Karen O'Leary Engelbart עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריסטינה אנגלברט עריכת הנתון בוויקינתונים
dougengelbart.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דאגלס קארל אנגלברטאנגלית: Douglas Carl Engelbart;‏ 30 בינואר 19252 ביולי 2013) היה ממציא אמריקאי שנודע בין השאר כממציא עכבר המחשב. הוא היה חלוץ בממשקי אדם-מחשב, GUI, היפרטקסט ורשתות מחשבים. לאנגלברט הוענק פרס טיורינג בשנת 1997 ומדליית בנג'מין פרנקלין בשנת 1999.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלברט נולד בפורטלנד שבאורגון, השני מבין שלושה ילדים להורים ממוצא גרמני, שוודי ונורווגי. משפחתו התגוררה בפורטלנד עד מות אביו, כאשר היה בן 9 או 10 עברו לכפר Johnson Creek. את לימודיו התיכוניים סיים בפורטלנד בתיכון על שם פרנקלין ב-1942. הוא למד תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת המדינה של אורגון. באמצע לימודיו, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, זומן אנגלברט לחיל הים האמריקאי ושירת שנתיים בפיליפינים בתור טכנאי מכ"ם. על אי קטן בבקתה הוא קרא לראשונה מאמר של וניבר בוש "As We May Think", אשר השפיע עליו רבות. לאחר המלחמה חזר לאורגון וסיים את לימודיו בשנת 1948.

בשנת 1955 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בעת זו היה גם חבר באחווה "Sigma Phi Epsilon", ולאחר מכן הוועדה הלאומית לאווירונאוטיקה שכרה אותו למרכז המחקר על שם אמס (Ames Research Center), שם עבד עד שנת 1951. כסטודנט בברקלי סייע בבניית המחשב הדיגיטלי של קליפורניה, CLADIC. עבודת הגמר שלו הובילה לרישום של מספר פרויקטים, ולאחר סיום התואר השני הוא נשאר בברקלי במשרת עוזר מרצה במשך שנה, אך לבסוף עזב כי גרס שלא יממש את מטרותיו שם.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה מעורב בפיתוח ARPANET - רשת מחשבים הראשונה בעולם שהופעלה ב-29 באוקטובר 1969. בשנת 1970 קיבל פטנט על התקן שהיה יכול לתת מיקום על צג המחשב: עכבר. הוא לא קיבל תמלוגים על המצאת העכבר, מכיוון שתוקף הפטנט פג בשנת 1987, לפני שהמכשיר נכנס לשימוש רחב.

מסיבות שונות, במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 הפסיק אנגלברט את עבודתו בחברות המובילות בתחום המחשבים.

ביולי 2013 נפטר אנגלברט בגיל 88 בביתו באתרטון (Atherton) שבעמק הסיליקון, קליפורניה, בשל אי-ספיקת כליות. בשנותיו האחרונות היה מאובחן גם באלצהיימר. הוא הותיר 4 ילדים.

קריירה והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של אנגלברט החלה לצמוח בשנת 1951, כאשר התארס והגיע למסקנה כי מבחינתו לא היו לו מטרות מלבד קבלת השכלה טובה והשגת עבודה מכובדת. לאחר כמה חודשים הוא הגיע להחלטה שהוא ימקד את עבודתו בניסיון לשפר את העולם. הוא הגיע למספר מסקנות:

  1. כל ניסיון רציני לשנות את העולם ידרוש עבודה קבוצתית.
  2. המפתח להצלחה הוא רתימת המוחות העובדים על הפרויקט למציאת פתרונות אפקטיביים.
  3. אם תצליח לשפר את רמת העבודה בצוות בעצם תתרום לכל ההתפתחות העולמית לפתרון בעיות חשובות.
  4. מחשבים יכולים להיות הכלי שיאפשר לנו לעשות פריצת דרך זו.

בשנת 1945 קרא אנגלברט את מאמרו של וניבר בוש "As We May Think", הקורא לאפשר הפצת ידע לציבור הרחב, ומאמר זה השפיע עליו רבות. דאגלס קרא גם מאמר בנוגע למחשבים ("טכנולוגיה שהופיע לא מזמן"), ומניסיונו כטכנאי מכ"ם ידע שאפשר לנתח מידע ולהציג אותו על מסך. מאותו רגע הייתה מטרתו ליצור את היכולת לשיתוף רעיונות דרך המחשב על מנת לעבוד כקולקטיב על פתרונות יצירתיים, בזמן שמחשבים נוצלו על מנת לפתור בעיות מתמטיות.

לאחר סיום הדוקטורט בברקלי ב-1955, פתח סטארט אפ בשם "Digital Techniques", על מנת לייחצן את המחקר שלו על אביזרי אחסון. שנה לאחר מכן החליט לממש את חלומו משנת 1951 להתחיל במחקר מדעי. בשנת 1957 החל לעבוד במכון המחקר של אוניברסיטת סטנפורד השוכן במנלו פארק. תחילה עבד תחת הדרכתו של יואיט קראיין על מכשירים מגנטיים ואלקטרוניקה מיניאטורית. בהמשך הפכו אנגלברט וקראיין הפכו לחברים אישיים.

SRI ו ARC[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-SRI International רשם אנגלברט כתריסר פטנטים, ובשנת 1962 פרסם דוח על המחקר המתוכנן שלו "Augmentation Research Center", ונהיה הכוח המניע מאחורי העיצוב והפיתוח של מערכת האון ליין, "NLS". אנגלברט והקבוצה שלו פיתחו ממשק משתמש כגון מסך ממופה ביטים והעכבר.

רבים מרעיונותיו פותחו על ידו לממשק משתמש באמצע שנות ה-60, הרבה לפני המצאת המחשב הביתי.

בשנת 1967 ביצע אנגלברט רישום לפטנט על עכבר מעץ העובד על שני גלגלי מתכת אשר פיתח עם ביל אינגליש, ובשנת 1970 הפטנט אושר. כמה שנים לפני כן תואר העכבר בתור "סמן למסך על ידי צירי X ו-Y", ולאחר מכן סיפר אנגלברט כי הכינוי "עכבר" הופיע בגלל צורת המכשיר וכן עקב החוט, שנראה כמו זנב. קבוצתו גם קראה לסמן על המסך "ג'וק", אך לבסוף כינוי זה לא נכנס לשימוש. אנגלברט לא קיבל כסף על המצאת העכבר. SRI רשמו את הפטנט על העכבר. אך לא היה להם מושג מה שוויו האמיתי. לאחר מספר שנים הם מכרו את הפטנט לחברת אפל בכ-40,000 דולר.

אנגלברט הציג רעיונות נוספים להמצאות בשנת 1968 במצגת שלימים זכתה לכינוי "אם כל המצגות" Mother Of All Demos (אנ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאגלס אנגלברט בוויקישיתוף