דאגלס אושרוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאגלס אושרוף
Douglas Osheroff
לידה 1 באוגוסט 1945 (בן 78)
אברדין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט דייוויד לי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • Continuing Bass University Fellow in Undergraduate Education (2001)
  • פרס לזכר ריצ'טמייר (1998)
  • פרס אוליבר באקלי (1981)
  • הפרס להנצחת סיימון (1976)
  • פרס נובל לפיזיקה (1996)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמיתי מקארתור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פיליס ליו-אושרוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
האתר הרשמי
תרומות עיקריות
נוזל-על
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דאגלס אושרוףאנגלית: Douglas Osheroff; נולד ב-1 באוגוסט 1945 באברדין שבוושינגטון) הוא פיזיקאי יהודי אמריקאי, שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1996.

השכלה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס אושרוף נולד באברדין (וושינגטון) למשפחת מהגרים יהודים מרוסיה. השתלם במכון הטכנולוגי של קליפורניה. קיבל תואר דוקטור ב-1973 באוניברסיטת קורנל. שימש כחוקר פיזיקה של חומר מעובה באוניברסיטת סטנפורד.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 עסק יחד עם דייוויד לי ורוברט ריצ'רדסון במחקר בו גילו כי הליום הוא מהגזים המעטים בעלי מקדם ג'ול-תומסון שלילי בתנאי לחץ וטמפרטורה סטנדרטיים. פירוש הדבר שכאשר מניחים לו להתפשט מלחץ גבוה ללחץ נמוך, הגז מתחמם. רק מתחת לטמפרטורת האינוורסיה שלו - כ-32 עד 50 קלווין בלחץ אטמוספירי - הוא מתקרר בשעת ההתפשטות. כאשר מקררים את ההליום לטמפרטורה שמתחת ל-K 2.175 הופך ההליום לנוזל-על (superfluid) ומשנה את תכונותיו, הוא נע ללא חיכוך, צמיגותו נעלמת לחלוטין, ומוליכות החום שלו גבוהה, היכולת לזרום במדרון עולה וחדירות דרך פתחים זעירים (מצב זה נקרא גם Helium II).

על גילוי זה קיבל פרס נובל לפיזיקה ב-1996, יחד עם דייוויד לי ורוברט ריצ'רדסון.

אושרוף השתתף בוועדת החקירה שבדקה את אסון מעבורת החלל קולומביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאגלס אושרוף בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקאים ובנושא אמריקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.