גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)

גשר בנות יעקב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תרבויות התרבות האשלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופות התקופה הפלאוליתית התחתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°00′28″N 35°37′45″E / 33.00776°N 35.62909°E / 33.00776; 35.62909
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר בנות יעקב הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שנמצא כמה מאות מטרים מדרום לגשר בנות יעקב בגדה המזרחית של נהר הירדן. באתר נמצאו ממצאים חשובים מהתרבות האשלית של התקופה הפלאוליתית התחתונה, שגילם כ-790,000 – 690,000 שנים לפני זמננו לפי שיטות פלאומגנטיות.

באתר התגלו שרידיו של פיל ישר-חט, שנטבח בידי האדם הקדמון, ככל הנראה הומו ארקטוס. לצידו נמצאו כלים מסותתים מצור ובזלת ובול עץ ששימשו לטביחת הפיל[1]. באתר נמצאו ריכוזים מובחנים של שבבי צור שרופים וזרעים שרופים בכמה שכבות ארכאולוגיות רצופות. ריכוזים מובחנים כאלה יכולים להיות רק שרידים למדורות שהצית האדם כאשר ישב באתר, וכך מהווים את אחת העדויות הקדומות בעולם לשימוש האדם הקדמון באש[2]. סביב המדורות פזורים שבבי אבן ושרידי עצמות יונקים, זוחלים ודגים שהושלכו שם בעת היישוב במקום[3]. ממצאים אלה מאפשרים לשחזר את התזונה המגוונת של האדם בתקופה כה קדומה – במקרה זה דֵּיג שפמנונים ואיסוף סרטנים מאגם החולה הקדום. באתר נמצאו גם מאובני בעלי-חיים רבים, חלקם עם סימני חיתוך או הכאה מכלי-אבן, הכוללים בין השאר קרנפים, היפופוטמים, בקר קדום, יחמורים, איילים, סוסים וצבאים. כמו כן נמצאו באתר כלי-אבן אשליים רבים. לא התגלו מספיק מאובני אדם לזיהוי ודאי של המין – רק שני שברים של עצמות ירך – אך בסבירות גבוהה מדובר בהומו ארקטוס[4].

באתר נמצאו מינים רבים של צמחים, בהם שושנת מים קוצנית, שקד בר, אלת הבוטנה, אלה אטלנטית, אלון התבור, אלון מצוי וערמון.

האתר במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מממצאי החפירה הועברו לתצוגה במוזיאון ישראל. כלי-אבן נוספים שנמצאו באזור החולה מוצגים במוזיאון האדם הקדמון שבקיבוץ מעיין ברוך ובמוזיאון בקיבוץ גדות.

בשנת 2000 נגרם נזק כבד לאתר כתוצאה מעבודות להעמקת נהר הירדן שביצעה רשות ניקוז הכנרת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר בנות יעקב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goren-Inbar, N., Lister, A., Werker, E., & Chech, M. (1994). A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Paléorient, 99-112.
  2. ^ Goren-Inbar, N., Alperson, N., Kislev, M. E., Simchoni, O., Melamed, Y., Ben-Nun, A., & Werker, E. (2004). Evidence of hominin control of fire at Gesher Benot Yaaqov, Israel. Science, 304(5671), 725-727.
  3. ^ Alperson-Afil, N., Sharon, G., Kislev, M., Melamed, Y., Zohar, I., Ashkenazi, S., Rabinovich, R., Biton, R., Werker, E., Hartman, G. and Feibel, C., 2009. Spatial organization of hominin activities at Gesher Benot Ya’aqov, Israel. Science, 326(5960), pp.1677-1680.
  4. ^ Goren-Inbar, N., Feibel, C. S., Verosub, K. L., Melamed, Y., Kislev, M. E., Tchernov, E., & Saragusti, I. (2000). Pleistocene milestones on the out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science, 289(5481), 944-947.