גרשון גליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשון גליל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרשון גליל הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה. פרסם למעלה מ-150 מאמרים וספרים בעברית ובאנגלית על המקרא ועל ההיסטוריה של עם ישראל והמזרח הקדום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון גליל למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל שם תואר דוקטור ב-1983.[1] התזה שלו, הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה,[2] מציעה כרונולוגיה חלופית למלכי ישראל ויהודה, כנגד כרונולוגיות מסורתיות יותר, כפי שהוצעו על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט ועל ידי אדווין ר' תילה (Edwin R. Thiele). התזה פורסמה בהוצאת בריל ב-1996.

שימש ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה; ראש תוכנית המ"א "המקרא ועולמו" וראש תוכנית המצטיינים "רוח הכרמל" המשותפת לפקולטאות לחינוך ומדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. היה גם העורך והמרכז של סדרת "עולם התנ"ך", פירוש מדעי למקרא ב-24 כרכים.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של גליל עוסקים בהיסטוריה ובתרבות של המזרח הקרוב, ובכללם:

  • Galil, Gershon (1 בינואר 1996). The Chronology of the Kings of Israel and Judah. BRILL. ISBN 90-04-10611-1. {{cite book}}: (עזרה)
  • Galil, Gershon (22 ביוני 2007). The Lower Stratum Families in the Neo-Assyrian Period. BRILL. ISBN 978-90-474-2818-3. {{cite book}}: (עזרה)
  • Galil, Gershon (2022). God's love story (באנגלית). Zaphon. ISBN 978-3-96327-178-6.
  • Studies in Historical Geography and Biblical Historiography presented to Zecharia Kallai (with M. Weinfeld, Brill, 2000);
  • Homeland and Exile: Biblical and Ancient Near Eastern Studies in Honour of Bustenay Oded (with M. Geller and A. Millard, Brill, 2009).

תארוך מלכות בית דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענתו, ממצאים שנמצאו בחורבת קייאפה הם הוכחה לקיומה של ממלכה חזקה באזור יהודה, בתקופת דוד ושלמה.[3]

בשנת 2022 פרסם בפייסבוק פענוח של כתובות מימי חזקיהו מלך יהודה, המוכיחות לטענתו את ההיסטוריוגרפיה המקראית של תקופת חזקיהו, כולל חציבת נקבת השילוח ובריכת השילוח, ומלחמתו בפלשתים.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.