גרייהאונד
 | |
| גרייהאונד | |
| ארץ מוצא |
 מצרים |
|---|---|
| שימושים | מרוצי כלבים |
| קבוצה | כלבי רוח |
| תכונות | |
| משקל | 32 ק"ג |
| גובה כתפיים | 76 ס"מ |
| גובה |
71 ס״מ  |
| תוחלת חיים | 10–12 שנים |
| אופי | מלא חיים ורגוע |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
| תיאור | מבנה גופו מותאם בצורה אופטימאלית לייעודו, הוא בעל עצם דקה, רגליים קלות וארוכות, חזה עמוק, וכפות רגליים קטנות לחיכוך מינימלי עם הקרקע. כמו כן, מבנה גופו צר מאוד ואווירודינמי, ולו מערכת שרירים אלסטית. נתונים אלו הכרחיים לרמת תפקודו של הכלב במרדף מהיר אחר הציד, תוך פניות חדות ופתאומיות. |
  | |
הגרייהאונד (באנגלית: Greyhound) שייך למשפחת כלבי הרוח ונחשב לכלב המהיר ביותר. משום כך, זכה להיות גם לאחד הגזעים המפורסמים.
עוד משחר האנושות היה הגרייהאונד הגזע שליווה את עילית האוכלוסייה והיה בן-לוויה למלכים, אצילים וקיסרים, ומפה כינויו: "מלך כלבי הרוח".
מבנה ויכולת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרייהאונד הוא מהגדולים במשפחת כלבי הרוח, ומגיע עד לגובה של 76 ס"מ (שני לוולפהאונד אירי) ולמשקל של עד 32 ק"ג, שזהו משקל יחסית קל לכלב בגובה הנתון.
הגרייהאונד יכול לרוץ במהירות של עד 70 ק"מ בשעה, רץ בקלילות ובגמישות. בשעת ריצה, נמצא הגרייהאונד כ-70% מהזמן באוויר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן עדויות לכלבים מטיפוס זה עוד משנת 3500 לפני הספירה, כשהעתיקה מביניהם נמצאה בכד קבורה בעיר העתיקה שושן (דרום איראן) וגילה מוערך משנת 4200 לפנה"ס. תיעודים נוספים לגרייהאונד נמצאו על גבי ציורי קיר, פסלים ותחריטים. הגזע תפס מקום של כבוד בחיי היום יום וערכו היה רב גם כרכוש, דבר שהתבטא במסחר רב עם המצרים.
ממצרים נדד הגרייהאונד, דרך נתיבי המסחר, גם ליוון העתיקה, ושימש בעיקר לציד ארנבות וצבאים - "גרייאוס" משמע לצוד, בשפה היוונית. ביוון הונצח הגזע על גבי כדים וציורים ומוזכר רבות בכתבי המיתולוגיה.
בימי הביניים חלה דעיכה מסוימת בפופולריות הגזע, השתמשו בו פחות לציד, והגרייהאונד הפך לסמל מעמד תרבותי של אנשי האצולה והכמורה.
בשנת 1016 הוחמרו באירופה חוקי הציד. בשנת 1014 נחקקו באנגליה חוקים המכונים "The English Forest Laws" על ידי המלך הדני קנוט הגדול, שמלך גם באנגליה, ובהם איסור על פשוטי העם להחזיק בכלבים אלה. החוק בוטל רק לאחר 400 שנים.
משום חזותו האצילית והייחודית של הגזע, הִרְבָּה הגרייהאונד להעסיק את אומני התרבויות השונות בהם היה קיים, ונחשב לאחד הגזעים המצוירים ביותר באמנות, החל מתקופת מצרים העתיקה, יוון, רומי, ימי הביניים וברנסאנס.
ארץ מוצאו של הגרייהאונד "המודרני" היא אנגליה. ב-1561 אורגנה תחרות הריצה הראשונה. התחרות נערכה בזוגות - שוחררה ארנבת ומיד אחריה שוחררו זוג כלבים, כשהמהיר מביניהם היה מנצח ולאו דווקא זה שתפס את הארנבת.
בתנ״ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרגום 'המלך ג׳יימס' של התנ״ך העברי לאנגלית של שלהי ימי הביניים, עולה הסברה כי בעל החיים הקרוי 'זרזיר מתנים' בספר משלי ל׳, ל״א הוא למעשה הגרייהאונד העתיק, אם כי העדויות לכך לא רבות. כמו כן, גם אם אכן מדובר בגזע כלבים עתיק, הרי שייתכן מאוד כי מדובר בגזע כלבי רוח שהיה נפוץ יותר במזרח התיכון בימי התנ״ך כמו הסלוקי, הכלב האפגני או הסלוגי.
הגרייהאונד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלבי גרייהאונד הראשונים הובאו לארץ משווייץ בשנת 1971.
על פי רשימות החוג הישראלי לכלבי רוח מספר הפרטים מגזע זה עמד קרוב לשישים פרטים, שמתוכם שמונה המלטות עם ארבעים ושמונה גורים, כאשר רובם של הכלבים הם מקווי תערוכות ולא מקווי מרוצים.
