גריז (חומר סיכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שימוש ב"אקדח" להחדרת גריז למסב

גריזאנגלית: Grease, בעברית: דֹּהַן, ובכתיב חסר ניקוד "דוהן"[1]) הוא שם של משחה המשמשת כחומר סיכה ומורכבת בדרך כלל מתערובת של תחליב סבון עם שמן תעשייתי או שמן צמחי. הסבון מתקבל מתערובת של שומנים אורגניים עם חומרים אלקליים חזקים כגון נתרן, ליתיום, או בריום, היוצרים מלחים מתכתיים של חומצות שומן. גריז נפוץ מבוסס על ליתיום, בעוד גריז אשר נועד לעמוד בטמפרטורות גבוהות עשוי להיות מבוסס על חומרים סינתטיים[2]. כדי להתאים גריז לנקודות חיכוך גבוהות מאוד, או נמוכות מאוד, יש ומוסיפים לו גרפיט.

המאפיין הבולט של סוגי הגריז השונים הוא שהם בעלי צמיגות התחלתית גבוהה, אולם בעת מאמץ גזירה יורדת דרגת הצמיגות וכמעט משתווה לזו של השמן הנמצא בתערובת. שינוי חד זה בצמיגות נקרא טיקסוטרופיה (Thixotropy). לעיתים נעשה שימוש במונח "גריז" כדי לתאר אף חומרי סיכה בעלי מרקם משחתי או נוזלים בעלי צמיגות גבוהה, אולם חומרים אלה אינם בעלי תכונות טיקסוטרופיות האופייניות לגריז קלאסי. לדוגמה, וזלין וחומרי ג'ל פחמימני (Petroleum jelly) אחרים אינם מסווגים בדרך כלל כגריז.

גריז נמשח בדרך כלל על מנגנונים מכניים שאותם ניתן לסוך לעיתים רחוקות ובמקרים שבהם שמן סיכה ייזל ולא יישאר במיקום הרלוונטי. גריז משמש אף לאיטום, כדי למנוע חדירת מים וחומרים בלתי דחיסים אחרים. למסבים המטופלים בגריז יש מאפייני חיכוך טובים יותר בגלל צמיגותם הגבוהה.

סיווג ותקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 פורסם לראשונה תקן ASTM D4950 "סיווג ומיון תקני לחומרי גריז לאחזקת כלי רכב"[3]. המסמך הוסכם על ידי החברה הבינלאומית לניסוי וחומרים (ASTM International), מכון חומרי הסיכה הלאומי של ארצות הברית (National Lubricating Grease Institute), והחברה הבינלאומית למהנדסי רכב (SAE International). התקן מחלק את סוגי הגריז לאלה המתאימים לסיכת חלקי שילדת הרכב, ולאלה המתאימים לסיכת מסבי הגלגלים:

  • LA ו-LB הם חומרי סיכה המתאימים לשלדת הרכב, לאזורי חיכוך בינוני (LA) וכבד (LB).
  • GA,‏ GB ו-GC הם חומרי סיכה למסבי הגלגלים (לחיכוך קל, בינוני וכבד).

גריז מסווג על פי "נקודת הטפטוף", הטמפרטורה שבה הגריז הופך נוזל וכן על פי "קצב הפרדה" המהירות שבה השמן נוטה להיפרד מתערובת הגריז.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fuels and Lubricants Handbook: Technology, Properties, Performance and Testing. George E. Totten, Steven R. Westbrook, Rajesh J. Shah (Eds.) Chapter 20: Lubricating Greases. ASTM International, 2003. ISBN 0803120966

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]