גרהרד דומק

גרהרד יוהאנס פול דומק
Gerhard Johannes Paul Domagk
לידה	30 באוקטובר 1885; Łagów, רפובליקת פולין
פטירה	24 באפריל 1964 (בגיל 78); Königsfeld im Schwarzwald, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Gerhard Johannes Paul Domagk
ענף מדעי	פתולוגיה, בקטריולוגיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	Waldfriedhof Lauheide
מקום לימודים	אוניברסיטת קיל
מוסדות	אוניברסיטת מינסטר; אוניברסיטת גרייפסוואלד ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה; פרסים נוספים;
תרומות עיקריות
	גילוי האנטיביוטיקה סולפונאמיד פרונטוסיל

גרהרד יוהאנס פול דומק (בגרמנית: Gerhard Johannes Paul Domagk;‏ 30 באוקטובר 1885 – 24 באפריל 1964) היה כימאי ורופא גרמני, שעסק בעיקר בתחום הפתולוגיה והבקטריולוגיה. דומק זכה בשנת 1939 בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, על גילוי האנטיביוטיקה סולפונאמיד פרונטוסיל (sulphonamide Prontosil), שהייתה התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים^[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהרד דומק נולד בשנת 1885 בעיר לגוב שבגרמניה. אביו היה איש חינוך ואמו הייתה עקרת בית ועסקה בחקלאות. עד גיל 14 למד דומק בבית הספר שאביו ניהל בעיר זומרפלד (כיום לובסקו (אנ'), בפולין). כאשר היה בן 14, עבר לבית ספר אחר בשלזיה. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1914, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קייל, אולם לימודיו נקטעו באמצע בשל התגייסותו לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. בדצמבר של אותה השנה, נפצע דומק בשדה הקרב. לאחר שטופל והבריא, המשיך להתנדב כחובש עד לסיום המלחמה. בשנת 1918 חזר לאוניברסיטה והשלים את לימודי הרפואה לאחר שלוש שנים^[2].

בשנת 1923 החל לעבוד במעבדות המחקר במכון הפתולוגי של אוניברסיטת גרייפסוואלד. בהמשך שימש גם למרצה בתחום הפתולוגיה באוניברסיטה זו. ב-1925 עבר ללמד סטודנטים באוניברסיטת מינסטר. נוסף על כך, באותה השנה הוא נישא לגרטרוד סטריבה. לשניים נולדו שלושה בנים ובת אחת. על אף שדומק אהב ללמד ונהנה מכך, בין השנים 1927–1929 הוא החליט לקחת הפסקה לצורך מחקר במעבדות של חברת באייר (Bayer), אשר מימנה מכון מחקר חדש לפתולוגיה ובקטריולוגיה ומינתה את דומק למנהלו^[3].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעבדות בייר עסק דומק בחקר זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים. הוא בדק את השפעתם של חומרים העשויים צבעים מסונתזים על חיידקים במבחנה. בשנת 1932 גילה שקיים חומר כימי אדום היכול לרפא זיהומים חיידקיים. תחילה הוא ניסה את החומר על עכברים, ומצא כי החומר, שלו ניתן השם סולפונאמיד פרונטוסיל, מצליח לטפל בעכברים הנגועים בחיידק הסטרפטוקוק, גם אם מצבם קשה. גרהרד לא חשב שהפרונטוסיל יעבוד גם על גוף האדם, אך כאשר בתו חלתה בסטרפטוקוק והייתה במצב אנוש, הוא נאלץ לטפל בה עם החומר. כעבור מספר ימים, בתו נרפאה לגמרי מהמחלה^[4].

בזכות הגילוי, מדענים רבים החלו לעסוק בתחום התרופות האנטי-בקטריאליות. אמנם כעבור כמה שנים הוחלף השימוש בפרונטוסיל בתרופה אחרת, הפניצילין, אך דומק היה הראשון שגילה תרופה יעילה לטיפול בזיהומים חיידקיים. מלבד מחקרו בתחום הבקטריולוגיה עסק דומק בפיתוח טיפולים כימותרפיים נגד מחלת הסרטן. דומק עסק במחקר במשך שנים רבות, עד שנפטר בשנת 1964 כתוצאה מניוון בליבו^[5].

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי האנטיביוטיקה פרונטוסיל זיכה את גרהרד דומק בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה בשנת 1939, אך הוא לא הוענק לו באותה השנה עקב התנגדות המשטר הנאצי בגרמניה לקבלת פרסי נובל בקרב מדענים גרמניים. רק לאחר סיום מלחמת העולם השנייה קיבל את הפרס, אך לא את המענק הכספי שהיה אמור לקבל, עקב הזמן שחלף. כמו כן, דומק קיבל גם אותות כבוד מאוניברסיטאות שונות כמו בולוניה, מינסטר, קורדובה, לימה, בואנוס איירס, פרנקפורט וגיסן. בשנת 1941, זכה לאות כבוד מצד החברה המלכותית האנגלית למדע^[6].

פרס פרזניוס (1937)
מדליית אמיל פישר (1937)
חבר זר של החברה המלכותית (23 באפריל 1959)
Gran Cruz de la Orden Civil de Sanidad (1954)
פרס אהרונסון (1940)
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1939)
פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (1956)
עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
פור לה מריט
פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Chemotherapie Der Tuberkulose Mit Den Thiosemikarbazonen" מאת גרהרד דומק (הוצאת Georg Thieme Verlag, ינואר 1950)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא גרהרד דומק בוויקישיתוף

גרהרד דומק, באתר פרס נובל (באנגלית)
גרהרד דומק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גרהרד דומק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] קורות חייו של גרהרד דומק באתר פרס נובל

[2] קורות חייו של גרהרד דומק במעבדות בייר

[3] קורות חייו של גרהרד דומק באנציקלופדיית בריטניקה

[4] קורות חייו של גרהרד דומק בעיתון "ניו יורק טיימס"

[5] על התרופה פרונטוסיל באנציקלופדיה בריטניקה

[6] קורות חייו של גרהרד דומק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)