גרג וינטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרג וינטר
Greg Winter
לידה 14 באפריל 1951 (בן 72)
לסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אלן פרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית (31 בדצמבר 1996)
  • פרס נובל לכימיה (2018)
  • מדליית קולוורת' (1986)
  • פרס גבאי (2002)
  • מדליית ביילי (2005)
  • פרס הנסיך מחידול (2016)
  • פרס לואי-ז'נטה לרפואה (1989)
  • פרס המלך פייסל הבינלאומי לרפואה (1995)
  • Knight Bachelor (2004)
  • מדליית וילהלם אקסנר (2015)
  • פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2013)
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2012)
  • המדליה המלכותית (2011)
  • פרס שלה (1994)
  • פרס אמיל פון בהרינג (1990)
  • פרס ויליאם ב' קולי (1999)
  • עמית האקדמיה למדעים רפואיים
  • עמית האקדמיה האוסטרלית למדעים טכנולוגיים והנדסה
  • Honorary member of the British Biophysical Society עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרגורי (גרג) פול וינטראנגלית: Gregory Paul Winter; נולד ב-14 באפריל 1951)[1] הוא ביולוג מולקולרי בריטי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2018, הידוע בעיקר בזכות עבודתו בשימוש טיפולי בנוגדנים חד שבטיים. קריירת המחקר שלו התבססה כמעט כולה במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית ובמרכז MRC להנדסת חלבונים בקיימברידג', אנגליה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר לסטר ולמד בבית הספר המלכותי בניוקאסל על נהר הטיין. הוא המשיך ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת קיימברידג' וסיים את לימודיו בטריניטי קולג' שבקיימברידג' בשנת 1973. הוענק לו תואר דוקטור, ממעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית, לצורך מחקר על רצף חומצות האמינו של סינתטאז tRNA טריפטופניל מהחיידק Bacillus stearothermophilus בשנת 1977 בפיקוחו של בריאן ס. הרטלי. מאוחר יותר, וינטר השלים כהונתו של פוסט-דוקטורט באימפריאל קולג' בלונדון, ועוד אחד במכון לגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג'.[2]

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הדוקטורט שלו, וינטר סיים מחקר פוסט-דוקטורט במעבדה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קיימברידג'. הוא המשיך להתמחות ברצף חלבונים וחומצות גרעין והפך לראש הקבוצה במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית בשנת 1981. הוא התעניין ברעיון שלכל הנוגדנים יש אותו מבנה בסיסי, רק עם שינויים קטנים שהפכו אותם ספציפיים למטרה אחת. ז'ורז' קוהלר וסזאר מילשטיין זכו בפרס נובל לשנת 1984 על עבודתם במעבדה לביולוגיה מולקולרית, כשגילו שיטה לבודד ולהעתק נוגדנים בודדים, או חד-שבטיים, מבין שלל חלבוני הנוגדנים השונים שמערכת החיסון עושה כדי לחפש ולהשמיד פולשים זרים שתוקפים את הגופה. עם זאת, לנוגדנים החד-שבטיים הללו היה שימוש מוגבל ברפואה האנושית, מכיוון שנוגדנים חד-שבטיים של עכברים מושבתים במהירות על ידי התגובה החיסונית האנושית, מה שמונע מהם לספק יתרונות ארוכי טווח. וינטר היה אז חלוץ בטכניקה ל"הומניזציה של נוגדנים חד שבטיים בעכברים"; טכניקה ששימשה בפיתוח Campath-1H על ידי המעבדה לביולוגיה מולקולרית ומדעני אוניברסיטת קיימברידג'. נוגדן זה נראה כעת מבטיח לטיפול בטרשת נפוצה. נוגדנים חד-שבטיים הומאניים מהווים את רוב התרופות המבוססות על נוגדנים הקיימים כיום בשוק וכוללים מספר נוגדנים שוברי קופות, כגון Keytruda, הפועלת עם מערכת החיסון כדי לסייע במאבק בסוגי סרטן מסוימים.

וינטר הקים את טכנולוגיית נוגדני קיימברידג' בשנת 1989, Bicycle Therapeutics. עבד בוועדה המייעצת המדעית של קובגן, (כיום חלק מסילאג) והוא גם יו"ר הוועדה המייעצת המדעית של ביוספטר אינטרנשיונל בע"מ.

בשנת 1989 היה וינטר מייסד חברת נוגדי קיימברידג', אחת מחברות הביוטכנולוגיה המסחריות המוקדמות העוסקות בהנדסת נוגדנים. אחת מתרופות הנוגדנים המצליחות ביותר שפותחו הייתה HUMIRA (אדלימומאב), אשר התגלתה על ידי טכנולוגיית נוגדני קיימברידג' כ-D2E7, ופותחה ושווקה על ידי מעבדות אבוט ולאחר פיצולה על ידי חברת אבווי. HUMIRA, נוגדן ל-TNF אלפא, היה הנוגדן האנושי המלא בעולם שהפך לתרופות הנמכרות ביותר בעולם עם מכירות של מעל 18 מיליארד דולר בשנת 2017 טכנולוגיית נוגדני קיימברידג' נרכשה על ידי AstraZeneca בשנת 2006 תמורת 702 מיליון ליש"ט.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרג וינטר במהלך מסיבת העיתונאים של נובל בסטוקהולם, דצמבר 2018

וינטר נבחר לעמית האגודה המלכותית (FRS) בשנת 1990 והוענק לעיטור המלוכה על ידי החברה בשנת 2011 "על עבודתו החלוצית בהנדסת חלבונים ונוגדנים חד שבטיים טיפוליים, ותרומתו כממציא ויזם".

הוענק לו פרס שייל בשנת 1994.

בשנת 1995 זכה וינטר בכמה פרסים בינלאומיים, ביניהם פרס המלך פייסל הבינלאומי לרפואה (אימונולוגיה מולקולרית) ובשנת 1999 פרס המכון לחקר הסרטן. וינטר היה בעבר ראש המחלקה לכימיה-ביוטכנולוגיה של חלבון וחומצה גרעינית, והוא סגן מנהל במעבדה לביולוגיה מולקולרית, קיימברידג', מוסד במימון המועצה למחקר רפואי בבריטניה. הוא היה גם סגן מנהל המרכז להנדסת חלבונים של ה-MRC עד לקליטתו במעבדה לביולוגיה מולקולרית. הוא חבר במועצה המייעצת לקמפיין למדע והנדסה. וינטר מונה למפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) בשנת 1997 ו-Knight Bachelor בשנת 2004. הוא כיהן כמאסטר בטריניטי קולג 'בקיימברידג' בין השנים 20122019. בשנת 2015 קיבל את מדליית וילהלם אקסנר.

וינטר קיבל פרס נובל לכימיה ב-3 באוקטובר 2018 על עבודתו על תצוגת פאג'ים לנוגדנים, יחד עם ג'ורג סמית' ופרנסס ארנולד.[3] בשנת 2020 הוצג ב"רשימת המדע" של טיימס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרג וינטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]