גסטרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
GAST
מזהים
שמות נוספיםGAST, GAS, gastrin
מזהים חיצונייםOMIM: 137250 MGI: 104768 HomoloGene: 628 GeneCards: GAST
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 17
כרומוזוםכרומוזום 17[1]
כרומוזום 17
מיקום גנומי עבור GAST
מיקום גנומי עבור GAST
עמדה17q21.2התחלה41,712,331 bp[1]
סוף41,715,969 bp[1]
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום 11 (בעכבר)
כרומוזוםכרומוזום 11 (בעכבר)[2]
כרומוזום 11 (בעכבר)
מיקום גנומי עבור GAST
מיקום גנומי עבור GAST
עמדה11 D|11 63.46 cMהתחלה100,225,233 bp[2]
סוף100,227,822 bp[2]
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי GO:0001948, GO:0016582 קשירת חלבונים
פעילות הורמונלית
מיקום בתא אזור חוץ תאי
חלל חוץ תאי
תהליכים ביולוגיים תגובה למזון
GO:0072468 מעבר אותות
בקרה על פעילות קולטנים
G protein-coupled receptor signaling pathway
מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000805

NM_010257

RefSeq (חלבון)

NP_000796

NP_034387

מיקום (UCSC)Chr 17: 41.71 – 41.72 MbChr 11: 100.23 – 100.23 Mb
חיפוש PubMed[3][4]
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדםצפייה/עריכה נתוני עכבר
תא G מופיע בצד שמאל בחצי התחתון של האיור וגסטרין מוצג כשני חצים היוצאים מהתא.

גסטרין (Gastrin) הוא הורמון המופרש מתאי G בקיבה ובתריסריון וגורם להפרשת חומצה גסטרית מתאי הדופן בקיבה. בנוסף, יש מעט תאים המייצרים גסטרין במעי הדק, בלבלב, ברקמת המוח, בבלוטת יותר הכליה, דרכי הנשימה ואיברי הרבייה.

פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן ה-GAS נמצא בזרוע הארוכה של כרומוזום 17 (17q21).

סינתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גסטרין הוא פפטיד ליניארי הנוצר על ידי תאי G בקיבה ובתריסריון ומופרש אל מחזור הדם. הגסטרין מצוי בשלוש צורות עיקריות:

  • גסטרין-34
  • גסטרין-17
  • גסטרין-14

משמעות הערך הנומרי היא מספר חומצות האמינו המרכיבות את הפפטיד. באופן כללי, הגסטרין הוא פרקורסור (קודמן) הכולל 101 חומצות אמינו המתחלקות ויוצרות את הצורות העיקריות דלעיל. הצורות החשובות הקשורות למערכת העיכול הן גסטרין 17, וגסטרין 34.

הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גסטרין מופרש בתגובה לדחפים מסוימים, ובהם: התנפחות קיבה, גירוי של עצב תועה (וגוס), נוכחות של חלבונים שעוכלו באופן חלקי, עודף סידן בדם.

הפרשת גסטרין מעוכבת על ידי: נוכחות חומצה (בעיקר HCl שמופרש) בקיבה, סומטוסטטין, או למשל מצבים של צום.

הגירוי להפרשת גסטרין מתחיל בשלב ה- cephalic- זהו השלב טרם הגעת אוכל לקיבה, ובו מופרשת 30% מהחומצה בקיבה, על ידי גירוי ישיר של העצב התועה על תאי G המייצרים גסטרין. לאחר מכן, בשלב ה- gastric, כאשר האוכל מגיע לקיבה, יש שני גורמים להפרשת גסטרין- הראשון הוא התרחבות הקיבה, והשני הוא הגעתם של החלבונים מהמזון. התרחבות הקיבה, והגעת החלבונים, פועלים על תאי G להפרשת גסטרין.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחות גסטרין מעודדת את תאי הדופן בקיבה להפריש חומצת מימן כלורי/חומצה גסטרית. הדבר נעשה בצורה לא ישירה באמצעות היקשרות לקולטני CCK2/גסטרין בתאי ECL בקיבה, אשר בתגובה משחררים היסטמין אשר מאותת לתאי הדופן בקיבה להפריש יוני H+.

בנוסף גסטרין גורם לתאים גסטרים זימוגניים (Gastric chief cell) להפריש פפסינוגן, צורת הזימוגן (הצורה הלא פעילה) של האנזים פפסין. פפסינוגן הופך לפפסין בסביבה שבה pH נמוך וה-HCl מספק סביבה מתאימה לפעילות האנזים.

היפר גסטרינמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפר גסטרינמיה היא תופעה שבה יש הפרשה עודפת של גסטרין. הפרשה עודפת זו יכולה להיווצר כתוצאה מירידה פתולוגית בחומציות הקיבה (למשל, כתוצאה מדלקת קיבה אטרופית), או כתוצאה מנטילת תרופות המדכאות את הפרשת החומצה כגון מעכבי משאבות פרוטונים- PPI. סיבה נוספת להפרשה עודפת של גסטרין היא תסמונת אליסון זולינגר שבה יש גידול המפריש גסטרין.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000184502 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000017165 - Ensembl, מאי 2017
  3. ^ "Human PubMed Reference:".
  4. ^ "Mouse PubMed Reference:".