גני הטבע (תל אביב)
 | |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1940–הווה (כ־84 שנים)  |
| שטח |
16 דונם |
| בעלות | חברת גני יהושע |
| קואורדינטות | 32°02′58″N 34°46′13″E / 32.04944444°N 34.77027778°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   גני הטבע  | |
  | |
גני הטבע הם גן בוטני שנמצא בשכונת אבו כביר בחלק ההיסטורי-חקלאי של יפו המייצג את חברות הצומח הים-תיכוני בישראל ומטרתו שימור הטבע העירוני האופייני לעיר תל אביב-יפו ולמישור החוף.
בעבר היה קיים בגן גם גן זואולוגי שפעל עוד מתקופת קום המדינה, אך ב-2015 סגרה עיריית תל אביב-יפו את הגן הזואולוגי[1].
אף שהגנים נחשבו בעבר מוסדות אוניברסיטאיים, ומהם התפתחו החוגים לזואולוגיה ולבוטניקה של אוניברסיטת תל אביב, כשהוקם קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב, הוקמו לידו הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב והגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, ומהגנים באבו כביר הוסרה החסות האוניברסיטאית.
גובל בגן הבוטני בית הספר לטבע שתלמידיו חווים בזכות הגן התנסות בהחייאה, שימור, פיתוח, הפצה והנגשה של בתי גידול של טבע עירוני.
לאחר הקמתו ובשנים שבהן פעלו במלואם, גני הטבע בדרום תל אביב שכללו את הגן הזואולוגי, את הגן הבוטני ובית חולים קטן לבעלי חיים, היוו מערך חינוכי, ציבורי ואקולוגי וגם אתר נופש וריאה ירוקה בשטח של כ־16 דונם[2].
הגן הזואולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של הגן הזואולוגי ב"מכון הביולוגי-פדגוגי" שנוסד ב-1931 בידי יהושע מרגולין ברחוב יהודה הלוי 12 בעיר. המכון עסק בהכשרת מורים למדעי הטבע, ולאחר מלחמת העצמאות הועבר לשכונת אבו כביר. בשנת 1953 הפך המוסד למכון אוניברסיטאי למדעי הטבע בראשותו של פרופ' היינריך מנדלסון, וב-1956, כאשר הוקמה אוניברסיטת תל אביב, שימש המכון כגרעין להתפתחות המחלקה לזואולוגיה וכמרכז לחקר חיות הבר בישראל. בהמשך נמסר המקום לידי החברה להגנת הטבע אך נקלע לקשיים כלכליים[3], ועקב כך נטלה על עצמה בשנת 2002 חברת גני יהושע את ניהולו ושיקומו[4].
בגן היו חיות בר האופייניות לארץ ישראל, ובהן גם כאלה על סף הכחדה. במקום היו 40 מיני יונקים, כ-58 מיני עופות ו־27 מיני זוחלים הגן הפעיל "גרעין רבייה" לעופות הנמצאים בסכנת הכחדה, וגוזליהן מוחזרים בהדרגה לסביבתם הטבעית. הגן גם טפח חדר לדגי חושך. לאחר סגירתו של הגן הועברו החיות לגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ואת תפקיד בית חולים לחיות קיבל הספארי ברמת גן.
הגן הבוטני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן הבוטני ניטע בשנת 1940 על ידי יעקב גליל (גלימצ'ר) בחורשת השקמים בגן יעקב. בשנת 1952 הועבר הגן לשטח הנושק לכנסיית פטרוס הקדוש באבו כביר. גם גן זה שימש בשנות ה-60 וה-70 כגן לימודי לתלמידי האוניברסיטה.
שטח הגן הוא 16 דונם ובו מאות צמחי בר האופייניים לארץ. בגן בריכות מים וביצה שבהם גדלה צמחייה הידרופילית, וחיים דגים וצבים. עוד בגן שלולית חורף ובוסתן שבו גדלים ארבעת המינים ושבעת המינים.
כיום בשטח הגן נמצא גם "בית בינה", הישיבה החילונית של התנועה ליהדות חברתית ובמקום הוקמו מרחבי לימוד, עשייה חברתית, ואירועים הפתוחים לקהל[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גני הטבע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
צפריר רינת, הגן הזואולוגי הוותיק בישראל ייסגר משיקולים תקציביים של העירייה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2015
- ^ ליה גוטמן, הגן הבוטני והגן הזואולוגי בתל-אביב, באתר מסע אחר
- ^ צפריר רינת, הגן הזואולוגי באבו כביר ייסגר עקב גירעון, באתר הארץ, 30 ביוני 2002
- ^ צפריר רינת, החיות בגן הזואולוגי ביפו יישארו בבית: חברת גני יהושע תפעיל את הגן, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2002
- ^ הישיבה החילונית בתל אביב, באתר bina.org.il
גנים בוטניים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| גנים בוטניים המקבלים מימון ממשלתי | הגן הבוטני הלאומי • הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם • גן וואהל לוורדים • הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב • הגן הבוטני במקוה ישראל • הגן הבוטני בנאות קדומים • הגן הבוטני במכללת אורנים • חוות הנוי בעמק חפר • נקודה ירוקה • הגן האקולוגי בטכניון • יער אילנות | 
|
| גנים בוטניים אחרים | גני הטבע • גבעת תום ותומר • הגן הבוטני בארסוף קדם • הגן הבוטני באילת • הגן הבוטני בעין גדי • גן איריס בכפר יהושע • עתי יפה • גן הקקטוסים • הגן הבוטני-זואולוגי בנהריה • פארק אוטופיה | |