גן סאקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן סאקר
גן סאקר ביום העצמאות
גן סאקר ביום העצמאות
מידע כללי
על שם הארי סאקר
תאריך הקמה 1965
אדריכל ליפא יהלום ודן צור
נתונים ומידות
שטח 0.163 קמ"ר
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′50″N 35°12′28″E / 31.7806°N 35.2077°E / 31.7806; 35.2077
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גן סאקר הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, נקרא על שם הארי סאקר, פעיל ציוני מבריטניה וחבר ההנהלה הציונית.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק ממוקם בקרבת גבעת רם, סמוך לשכונות קריית וולפסון, נחלאות ולקריית הממשלה, והוא מהווה חלק משכונת קריית הלאום. ושרשרת גנים ו"רצועות ירוקות" בעיר וגובל בצידו המערבי בגן הוורדים, ומצידו הדרומי בפארק עמק המצלבה. בסביבת הגן ניתן למצוא מוסדות ואתרים חשובים בירושלים: הכנסת; קריית הממשלה; בית המשפט העליון; גן וואהל לוורדים; מנזר המצלבה; מוזיאון ישראל; קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית; רחוב בצלאל והמחלקה לארכיטקטורה של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות שימש המקום כמנחת מאולתר למטוסים קלים בימים שירושלים הייתה נצורה. בית הקברות שייח' באדר, הסמוך לגן, נפתח ופעל אף הוא במלחמת העצמאות.[1]

לפני השימוש בגן כמנחת עמק המצלבה היה הגן שטח פרטי ובו היה מפעל בטון וחומרי בנייה של משפחת עוז (ענזה) ואף שימש כמחבוא לנשק ומבצרים במאורעות.[דרוש מקור]

אחרי מלחמת העצמאות בשנת 1949, יזם שר החקלאות אז, לוי אשכול, את הכשרתו של האזור מעמק טרשים לשטח לגידולים החקלאיים. ביולי 1949 החלו חברי קיבוץ מעלה החמישה להכשיר 350 דונם לגידולי ירקות שהושקו במי השופכין של ירושלים.[1] בשנת 1955 הוחלט להפוך את אזור עמק המצלבה והעמק שמצפון לו לפארק עירוני. הגידולים החקלאיים במקום הופסקו, וכפיצוי קיבלו הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים שטח חלופי בדרום-מערב העיר ב"עמק הצבאים" שהוכשר כמטע תפוחים.[1]

הקמת הפארק החלה בשנת 1960 לאחר שהארי סאקר, פעיל ציוני בבריטניה וחבר ההנהלה הציונית, תרם סכום של 20,000 ליש"ט להקמתו[2], בעת שביקר בישראל[3].

שלב א' של הפארק הושלם ב-1962[4][5], בתכנון אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בסגנון של פארק אנגלי. בתחילת 1964 הוחל בשתילת מרבדי דשא גדולים ובנטיעת שיחים ועצים. עשרות עצי זית וחרוב הובאו לגן מהרי ירושלים[6].

טקס חנוכת הפארק נערך ב-13 באוקטובר 1965[7].

בשנת 1971 נערכו לראשונה ב"גן סאקר" חגיגות מימונה ביוזמת שאול בן שמחון, יו"ר "ברית יוצאי מרוקו"[8], ומאז החגיגות נערכות שם באופן קבוע.

ב-1988 נרצח במקום אליעזר שלזינגר.[9]

אתרים בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן מושך פעילויות ספורט עממי ופנאי: יש בו מגרשי ספורט לכדורסל ולכדורגל (מגרש קראפט), רחבת החלקה לסקייטבורדינג ולגלגיליות, מתקני משחקים לילדים ומתקני כושר. רחבת הדשא המרכזית משמשת למשחקי כדורגל "שכונתיים", משחקי בייסבול ופוטבול של צעירים יוצאי ארצות הברית הגרים בעיר ואף משחקי קריקט ופריזבי. בשבילים הסובבים את הגן ישנם מסלולי ריצה ומסלולים לרוכבי אופניים. כמו כן, ממוקם בגן מתחם סגור לכלבים, בו ניתן לשחררם. בתחילת ספטמבר 2018 נחנך בלב הגן, לצד מגרשי הכדורסל והסקייטפארק בית קפה של רשת "קפה גן סיפור"[10] ולצידו מתחם אמפי פארק קטן על שם ארנן יקותיאלי, חבר מועצת העירייה בעבר.

בפאתי הגן, ליד משכן הכנסת, נמצאות התחנה לחקר ציפורי ירושלים, אנדרטה לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות ואנדרטת נר הזיכרון לזכר הרוגי המצור על לנינגרד.

בקיץ 2019 החלו בעבודות השיפוץ הכולל לגן בעלות מתוכננת של כ-45 מיליון שקלים.[11] העבודות כללו את הריסת מגרש קראפט בחלקו הצפוני הגבוה והקמת מאגר מים סגור ומקורה, בניית מתחם כושר TRX, תוספת שבילי אופנים ושבילי ריצה, בניית גינת משחקים חדשה ומודרנית, רישות הגן ב-Wi-Fi, חידוש צמחיית הגן ומערכות ההשקיה, ריהוט הגן, שירותים ציבוריים, מזרקות ועוד. מרבית העבודות הסתיימו בנובמבר 2021,[12] בעלות של 75 מיליון שקלים[13].

שימושים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן סאקר מארח לעיתים מופעי ענק בפארק כגון מופעי "יום הסטודנט" אירועים חברתיים ופוליטיים. בשנים האחרונות מתפתחת מסורת של עריכת חגיגות המימונה של עדת יוצאי מרוקו בגן סאקר, בנוכחות מנהיגי המדינה ואחרים. כמו כן חגיגות הסהרנה של עדת יוצאי כורדיסטן. ביום העצמאות (ואף בימים נוספים אחרים) הגן הוא אתר בילוי ומקום הכנת מנגלים. ביום הראשון של חול המועד פסח מתקיים ברחבת הדשא המרכזית משחק כדורגל משפחתי עם משתתפים רבים בני כל הגילאים. בימי שלג משמש הגן כאתר למשחקים, מלחמות שלג ובניית אנשי שלג. הגן משמש גם את אליפות בתי-הספר בירושלים במרוץ שדה, בחודשים נובמברדצמבר. בעת זכייתה של קבוצת הכדורגל הירושלמית בית"ר ירושלים בתארים כדוגמת אליפות המדינה או גביע המדינה בכדורגל, חגיגות הזכייה של אוהדי הכדורגל נערכו בגן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רםהאקדמיה ללשון העבריתהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושליםבית בלגיההכנסתמנזר המצלבהעמק המצלבההספרייה הלאומיתגן הוורדים על שם ווהלהיכל הספרדגם ירושלים בסוף ימי בית שנימוזיאון ארצות המקראמשרד האוצרמשרד הפניםמשרד ראש הממשלהבנק ישראלהתיכון ליד האוניברסיטההג׳וינטמוזיאון המדע בירושליםהגן הבוטנימרכז קזאלי לכימיה יישומיתמכון רקח לפיזיקההמרכז לחקר הרציונליותהמכון למדעי כדור הארץקריית הממשלההאוניברסיטה העברית בירושליםמוזיאון ישראל
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה אריאל לידיעת הארץ – הוצאת עם עובד, תל אביב 1986, עמ' 1396.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן סאקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 דוד קרויאנקר, עמק בשירות האומה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2002
  2. ^ החודש יוחל בהכנות לפארק בירושלים, דבר, 27 ביוני 1960
  3. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 13 באפריל 1960
  4. ^ הושלם שלב אי של הפארק ע"ש סאקר, דבר, 11 בנובמבר 1962
  5. ^ עמק המצלבה-פארק לאומי, הצופה, 7 בפברואר 1963
  6. ^ נילי פרידלנדר, ארוחת־צהריס על הדשא, מעריב, 15 בינואר 1964
  7. ^ צבי לביא, "גן סאקר" - הפארק העירוני הגדול נחנך בירושלים, מעריב, 14 באוקטובר 1965
  8. ^ אבשלום קור, סטודנטים ישתתפו בחגיגות המימונה, מעריב, 22 במרץ 1971
  9. ^ Arab Girl Kills Yeshiva Student During Walk in a Jerusalem Park, Jewish Telegraphic Agency, ‏2015-03-20 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ רעות ברנע, קפה גן סיפור מסתכל לילדים בגובה העיניים, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2018
  11. ^ משה כהן, ‏בלעדי: גן סאקר בירושלים יעבור מתיחת פנים בהשקעה של כ-30 מיליון שקל, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2019
  12. ^ גן סאקר נפתח, באתר www.jerusalem.muni.il
  13. ^ N12 - מגרשי ספורט, אינטרנט וגישה לנכים: הצצה לגן סאקר החדש, באתר N12, ‏2021-11-23