גן יבנה

גן-יבנה
סמל היישוב החדש מאז 2020
בית המועצה בגן יבנה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אהרון דרור (2003–הווה)
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1931
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 25,251 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 90
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.27 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,205 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 103
תחום שיפוט[4] 11,450 דונם
    - דירוג ארצי[2] 117
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 65
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4240
    - דירוג ארצי[2] 84
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.1%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 15.3%
גילאי 30 - 44 15.4%
גילאי 45 - 59 21.6%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 8.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 4,870
 –  יסודי 2,424
 –  על-יסודי 2,446
מספר כיתות 175
ממוצע תלמידים לכיתה 27.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גן-יבנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.ganyavne.muni.il
הכיכר בכניסה לגן-יבנה
רחוב טיפוסי בגן-יבנה
תחנת כבאות והצלה בגן-יבנה
קוטג' בשני מפלסים בגן-יבנה
מתנ"ס גן-יבנה
נוף בגן-יבנה

גַּן-יַבְנֶה היא מועצה מקומית במחוז המרכז[6] שבישראל, השוכנת מזרחית לאשדוד. נוסדה כמושבה בשנת 1931 על אדמות שנרכשו על ידי אנשי חברת "אחוזה א' ניו-יורק". הוחלט לקרוא לה כך בשל קרבתה לעיר ההיסטורית יבנה, אף על פי שהיישוב אינו גובל בה כלל. בעבר, כ-80% משטחיה היו מכוסים בפרדסים ומטעים. בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן-יבנה הוקמה על אדמות המרעה של הכפר ברקה שנרכשו על ידי "אחוזה א' ניו-יורק", שהייתה חברה שהוקמה על ידי משפחות יהודיות מרוסיה, פולין ומרכז אירופה שהיגרו אל ארצות הברית. יהודים אלה עסקו בעיקר בתחומי הבנקאות והמסחר ועם קריסת וול סטריט ב-1929, חיפשו אפיק חלופי להשקעת כספיהם. שאיפה זו השתלבה בכמיהתם של יהודים אלה לארץ ישראל ובאותה שנה הם החליטו לרכוש בה קרקעות מתוך מחשבה לעלות בהמשך לארץ ולהתיישב בה. עוד קודם לכן, בראשית שנות העשרים, רכשה החברה את אדמות רעננה (על שמה רחוב אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה) וכאשר רצו לרכוש אדמות נוספות והדבר לא התאפשר ברעננה, הוחלט על רכישת אדמות הכפר ברקה, שהיו זמינות והמרחק מהן לתל אביב היה קצר יחסית.

עם סיום תהליך הרכישה, הגיעו ב-1931 שמונה משפחות. מועד זה נחשב כשנת ייסודה של גן-יבנה, אם כי חלק רואים בשנת 1929, עת החלו עבודות המדידה של השטח, כשנת ייסוד היישוב. מאחר שאנשי אחוזה א' היו עירוניים ללא כל ידע בחקלאות, הם צירפו אליהם את חברי "גרעין תל-חי קרים", גרעין של אנשים בעלי רקע חלוצי-סוציאליסטי, מייסודו של יוסף טרומפלדור.

בגן-יבנה הוקמו צרכנייה, מערכת לאספקת מזון למשק החי, מחלבה שממנה נשלחה תוצרת החלב של היישוב לתנובה, מחסן ביצים ומערך לשיווק התוצרת החקלאית. במושבה נחפרה באר לאספקת המים, ובעת עבודות החפירה נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שיוחסו לעיר יבנה - ומכאן שם המושבה גן-יבנה (על אף שגבולות המושבה, ולימים היישוב, אינם גובלים בעיר יבנה כלל).

בשנת 1935 הוקם בסמוך לגן-יבנה המושב ביצרון על ידי חברי גרעין תל-חי שביקשו להקים יישוב עצמאי. במקביל הוקמו יישובים נוספים כאשכול אזורי שהיה חלק מהתפיסה הביטחונית, כמו "תפארת ישראל", "רמת השניים", "שכונת השוטרים" ו"גבעה 11", שלימים סופחו לגן-יבנה וכיום מהווים חלק משטח השיפוט שלה. כדי למלא את החלל שנוצר עם עזיבתם של חברי גרעין תל-חי, הגיעו בשנת 1935 חברי גרעין מיוצאי גרמניה.

היישובים הערביים השכנים היו סוכריר – ממערב, ברקה – מדרום, ויסור – ממזרח. במעגל הרחוק יותר שכנו איסדוד – בדרום-מערב, בתני – מדרום, בית דראס – מדרום-מזרח, בשית – מצפון וקטרה – מצפון. מכל אלה, עם תושבי ברקה ויסור היו לתושבי גן-יבנה יחסים טובים יחסית. עם זאת, תושבי איסדוד וסוכריר היו קיצוניים יותר ומהם יצאו עיקר הפורעים שפעלו באזור.

הענפים העיקריים בגן-יבנה היו הפרדסנות שתוצרתה שווקה דרך נמל חיפה אל מעבר לים. המשפחות טיפחו משקי עזר, בהם גודלו עופות, לאספקת ביצים ובשר ובהמשך עיזים ופרות לאספקת החלב. בחצרות הבתים גדלו עצי פרי וגני ירק שתוצרתם שימשה לתצרוכת ביתית. עודפי הייצור הוחלפו בין השכנים וכן נמסרו לצרכנייה לקיזוז הצריכה הביתית. תושבי גן-יבנה התפרנסו גם מעבודות עונתיות בחקלאות ובבניין וכן בעבודות שירותים במחנות הצבא הבריטי הסמוכים.

באותה תקופה הייתה גן-יבנה יישוב מבודד, ללא חיבור לרשת החשמל וללא כביש מסודר שהגיע אליה. רק ב-1938 נסלל אליה הכביש שחיבר אותה עם גדרה. עבודות הסלילה בוצעו על חשבונם של תושבי המקום ללא סיוע ממוסדות היישוב או הממשלה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט השתלבה גן-יבנה בהגנה המרחבית באזור.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות מצאה גן-יבנה את עצמה בקו החזית מול הכוח המצרי שהתקדם מעזה לכיוון תל אביב ושנעצר בגשר עד הלום הסמוך. בראשית יוני 1948 פונו האמהות והילדים מהישוב והגברים ושאר הנשים נשארו להגן על היישוב יחד עם כוחות עזר שנשלחו לתגבור. גן-יבנה נותרה כמוצב קדמי ועקב כך נהרסו המשקים והשדות הפכו לשדות בור. בזמן ההפוגות במלחמה שבו לגן-יבנה משפחות ספורות שבסופו של דבר פונו שוב לראשון לציון. עם תום הקרבות שבו תושבי גן-יבנה למושבתם ושיקומה הצריך עבודה רבה, שכן עמדות קשר ותעלות נחפרו בחצרות הבתים. במבצע יואב הורחק הצבא המצרי מהמושבה, ובאמצע נובמבר 1948 חגגו במושבה את הסרת המצור. במהלך המסיבה הבטיח נציג חברת אחוזה שהחברה תפעל לשיקום המושבה[7].

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות מנתה גן-יבנה כ-400 נפש. בשנת 1950 הוענק לה מעמד של מועצה מקומית. בשנות החמישים נקלטו בה עולים מתימן שעלו במבצע על כנפי נשרים. בשנות החמישים נקלטו במושבה עולים מתימן, צפון אפריקה וכורדיסטן וכן מעט עולים מבולגריה. בסוף שנות החמישים ובשנות השישים נבנו בגן-יבנה שיכונים רבים.

אולם משנת 1957 הפסיקו להגיע למושבה עולים חדשים והמושבה קפאה על שמריה. בשנת 1963 טענו ראשי המושבה כי מצבה מתדרדר. הם צוטטו כאומרים[8]: "רוב הוותיקים נטשו את המקום ונותרו רק חמישים משפחות ותיקות, חלקם פנסיונרים. עשרים וחמישה אחוז מהתושבים הם מקרי סעד, עוד עשרים אחוז עובדי דחק ועשרים ושניים אחוז פועלים חקלאיים בעלי הכנסה נמוכה, והשאר עובדי השירותים ועובדים מחוץ למקום."

מיום שהוכרזה גן-יבנה כמועצה מקומית ועד לבחירות בשנת 1959, עמד יוסף יבנאי-פוזין, שהיה מוותיקי היישוב וממקימיו, בראש המועצה המקומית. בעקבות הבחירות המוניציפליות בשנת 1959 הוחלף יבנאי בשמואל אוחיון, איש העלייה החדשה[9][10]. אוחיון כיהן בתפקיד ברציפות עד שנת 1974.

גן-יבנה התמקדה בשיפור תנאי המחיה של העולים שזה מכבר הגיעו. בית הספר המקומי לימד עד כיתה ח' ובני המושבה יצאו ללמוד מחוצה לה. רבים מבני המושבה הצעירים לא מצאו מקומם בעיסוק החקלאי, והחלו מחפשים מזלם ביישובים אחרים. לתושבים החדשים מאידך, ההתחברות הייתה קשה. באותן שנים לא היה תיכון במושבה.

ב-1973 נבחר ראש מועצה חדש לשנה אחת, ישראל שטיין[9][11], לפיתוחה של המושבה. אולם באמצע 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש[12]. הוא דרש מהרשויות לחבר את המושבה לכביש 4 כדי לקרב אותה לאשדוד ולגוש דן[13].

באמצע שנות ה-70 הוחל בבנייה פרטית וציבורית בגן-יבנה[14] - כשזה שבאותה תקופה אישר לראשונה את בניית שלושה בתי הקומות הוא ראש המועצה, ישראל שטיין[9].

אחריו שב לתפקיד ראש המועצה לשעבר, שמואל אוחיון[9].

בשנת 1979 נבחר משה אלקסלסי לראשות המועצה[9], והוא כיהן בתפקיד במשך עשרים שנה עד שנת 2003, כשאחת מהחלטותיו הראשונות, שלימים תקבע את אופייה של גן-יבנה וצביונה הכפרי הייתה:[9]

גן יבנה תיבנה לאורך ולרוחב, אך לא לגובה.

ראש מועצת גן יבנה לשעבר משה אלקסלסי, 1979 (מדינה קמה, תולדות הישוב)[9].

מאז 2003 מכהן כראש המועצה אהרון דרור[9].

עד שנת 2022 כלל בתי המגורים בגן-יבנה (למעט תשעה בניינים) היו וילות וקוטג'ים, וליישוב היה צביון כפרי. אולם, בעקבות פרויקט פינוי בינוי ותוכנית מתאר ארצית לבנייה רוויה (בתי מגורים רבי-קומות) בשנת 2021, החלה בגן-יבנה בנייה רוויה ובה בין היתר דירות מחיר למשתכן, ונסלל כביש גישה שלישי ליישוב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגן יבנה 25,251 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,905 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[15]

גן-יבנה מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ביישוב שלושים ושמונה גני ילדים;[16] שישה בתי ספר יסודיים: "בן-גוריון", "מכבים", "אילן רמון", "אהוד מנור", "נופי מולדת" ובי"ס ממ"ד "סיני";[16] חטיבות ביניים ותיכון: "אורט יצחק רבין" (אנ') ו"אורט נעמי שמר" (שניהם שש-שנתיים); וכפר הנוער "בית אפל"[16].

ב-2021 נחנך ביישוב "קונסרבטוריון גן יבנה" ללימודי נגינה ופיתוח קול, בשלוחת המתנ"ס בשכונת נאות המכבים[17].

בנוסף, ממקומת ספרייה ביישוב, הנמצאת לצד המתנ"ס היישובי.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגן-יבנה פועלות נציגויות של תנועות נוער ארציות שונות: "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא", "עוז"[18], ו"הנוער הלאומי"[19]. יחד עמם, פועלות גם נציגויות של ארגוני הנוער: "רוטרי אינטראקט", "נוער מד"א"[20], "מש"צים", ו"מד"צים". בנוסף, פועלות ביישוב גם קבוצות הנוער: "חוגי סיירות"[21], "אסא אותי לוחם"[22], "תוכנית גוונים"[23], "סיירת נוער תורם"[24], "מש"צים", "נח"ל קהילתי"[25], "צופי אש"[26], "מעורבות חברתית"[27], "מנהיגות צעירה"[28], "בית הספר למנהיגות"[29], "מועצת הנוער"[30], ו"פרלמנט ילדים"[31].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פעל עד 2021 מועדון כדורגל תחרותי של המרכז הקהילתי, "מ.כ. מתנ"ס גן-יבנה", והוא מפעיל מחלקות ילדים ונערים[32][33]. כמו כן, קיים ביישוב קבוצות כדורגל מטרום-ילדים ועד בוגרים תחת השם "בית"ר גן-יבנה"[1]. בעבר, פעלו גם קבוצות הכדורגל "מכבי גן-יבנה" ו"הפועל גן-יבנה".

בענף הכדורסל קיימת אגודת ניצני גן-יבנה המפעילה את קבוצת "מכבי גן-יבנה", שלה מחלקות קטסל, בנות, כדורסל ילדים, נערים, בוגרים, ונשים.[2][3] בנוסף, אגודת הפועל סביונים גן-יבנה הקימה גם קבוצות קטסל משותפות עם העיר השכנה אשדוד, "הפועל גן-יבנה/אשדוד" ו"הפועל אשדוד/גן-יבנה",[4] בנוסף למחלקות קטסל וכדורסל לרוב קבוצות הגיל והמגדר תחת השם "הפועל (סביונים) גן-יבנה".[5]

כמו כן, ישנם בגן-יבנה קבוצות ספורט וחוגים תחרותיים של התעמלות אמנותית, ג'ודו, קארטה, קפוארה, הוקי גלגיליות, טניס, MMA, התעמלות קרקע ואקרובטיקה, בלט וג'ז מודרני, ספורט אתגרי, ואייקידו.

במאי 2017 נפתח קאנטרי קלאב, הכולל: בריכה מקורה חצי אולימפית, בריכת זרמים, בריכת פעוטות, ג'קוזי, סאונה יבשה ורטובה, וחדר כושר; בנוסף באותה שנה, נחנך ביישוב מגרש כדורעף חופים.

כיום פועלים ביישוב שלושה מכוני כושר; מגרשי כדורגל, כדורסל, טניס, וכדורעף; בריכות שחייה; וסקייטפארק.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נחנך ב-2011 קניון פתוח (לא-מקורה ברובו) בשם "קניון פרנדלי גן-יבנה", הכולל שלוש קומות של חנויות ביגוד, סניפים של מזון מהיר, סניפים של קופות חולים, דואר ישראל, מכון כושר, פארק וג'ימבורי[34].

ביישוב פועל גם מתנ"ס גן-יבנה, המרכז הקהילתי, המארח הצגות במהלך השנה עם מנויים מסובסדים לצעירים ומבוגרים תושבי היישוב[35]. קיים בו גם מועדון לגיל הזהב וספרייה ציבורית לכלל הגילאים.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הקודם של היישוב עד 2020
  • יוסף יבנאי-פוזין (1958–1950)[9], ראש המועצה הראשון, מוותיקי היישוב וממייסדיו.
  • שמואל אוחיון (1974–1958, 1979–1978)[10], איש העלייה החדשה.
  • ישראל שטיין (1978–1973)[9]. במהלך שנת 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש[12].
  • משה אלקסלסי[9] (2003–1979)
  • אהרון דרור (2003–הווה)[9]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה קרישק, בוני הגן, סיפורה של גן יבנה. הוצאת "רשפים", 1993
  • זאב ענר, סיפורי מושבות, פרק "גן יבנה - בעקבות משבר הבורסה בארצות הברית". מאת אריה קרישק. הוצאת "משרד הביטחון", 1996
  • אסף אלפי, ומפה המשכנו, סיפור בדיוני, המשך התגוללות דור המרד והתפשטות התופעה בשנות התשעים. הוצאת "אופוס", 1998
  • שחר לוי, עד הלום צעדנו, ספר המגולל את התפתחות היישוב בשנות השמונים. מאת יליד המקום. הוצאת "עם עובד", 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן יבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ מחוז המרכז באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  7. ^ גן יבנה חגגה שחרורה מהמצור, הצופה, 17 בנובמבר 1948
  8. ^ גן יבנה נאבקת על קיומה, הצופה, 6 במאי 1963
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 https://www.ganyavne.muni.il/About/History/Pages/WarOfIndependence.aspx מדינה קמה - תולדות הישוב (גן-יבנה במלחמת השחרור ולאחריה)] באתר מועצה מקומית גן יבנה
  10. ^ 1 2 ש. אוחייון - ראש מועצת גן יבנה, הצופה, 18 בדצמבר 1959
  11. ^ איש המערך בראש מועצת גן יבנה, מעריב, 25 בינואר 1974
  12. ^ 1 2 ראש מועצת גן־יבנה נבחר מחדש, דבר, 28 באוגוסט 1975
  13. ^ אהרן פריאל, "ב־15 שנים לא נבנה בגן יבנה אפילו בית אחד, מעריב, 17 ביוני 1974
  14. ^ דני צדקוני, הצעירים מחכים למות הזקנים, דבר, 29 באוקטובר 1974
  15. ^ פרופיל גן יבנה באתר הלמ"ס
  16. ^ 1 2 3 חינוך באתר מועצה מקומית גן יבנה
  17. ^ חדש בגן יבנה: קונסרבטוריון ללימודי נגינה ופיתוח קול, באתר חדשות אפס שמונה 08, ‏2021-08-23
  18. ^ עוז | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  19. ^ תנועות הנוער באתר מועצה מקומית גן יבנה
  20. ^ נוער מד"א באתר מתנ"ס גן יבנה
  21. ^ חוגי סיירות | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  22. ^ אסא קבוצת גן יבנה באתר אסא אותי לוחם
  23. ^ גוונים גן יבנה באתר תוכנית גוונים
  24. ^ סיירת נוער תורם באתר מתנ"ס גן יבנה
  25. ^ הכנה לצהל (יב') | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  26. ^ צופי אש | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  27. ^ מעורבות חברתית | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  28. ^ מנהיגות צעירה (ז') | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  29. ^ בית ספר למנהיגות | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  30. ^ מועצת הנוער | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  31. ^ פרלמנט ילדים | מתנ"ס גן יבנה, באתר www.matnasganyavne.org
  32. ^ https://www.football.org.il/team-details/?team_id=5843&season_id=22
  33. ^ https://www.football.org.il/team-details/?season_id=20&team_id=5586
  34. ^ https://www.friendly-ganyavne.co.il/
  35. ^ https://www.matnasganyavne.org/index.php
  36. ^ ערים תאומות באתר מועצה מקומית גן יבנה
  37. ^ ערים תאומות באתר מועצה מקומית גן יבנה