גן השכלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן השכלים
בֻּסְתַּאן אַלעֲקוּל
מידע כללי
מאת רבינו נתנאל בירב פיומי
שפת המקור ערבית
סוגה מוסר ופילוסופיה יהודית
הוצאה
הוצאה האגודה להצלת גנזי תימן
הוצאה בעברית
תאריך ה'תשי"ד (1954)
תרגום הרב יוסף קאפח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גן השכלים או פרדס הדעות (בשמו המקורי: בֻּסְתַּאן אַלעִקוּל) הוא חיבורו העיקרי של רבינו נתנאל בירב פיומי. החיבור עוסק במוסר ובפילוסופיה, ונכתב סביב שנת ד'תתק"ז (1147).

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב בערבית-יהודית-תימנית, והוא מכיל שבעה פרקים. מתכונתו זהה למתכונת הספר תורת חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן בקודה, כשרבי נתנאל מביע דעה שונה מרבינו בחיי במספר נושאים. שבעת פרקי הספר הם:

  1. אחדות האל
  2. האדם כעולם קטן
  3. קיום המצוות
  4. תשובה
  5. ביטחון בה'
  6. ימות המשיח
  7. העולם הבא

בספר ניכרת בקיאותו של רבי נתנאל במכמני ספרות הפילוסופיה והמידות הערביים, בנוסף לאלה היהודיים. על פי עדותו, כתב רבי נתנאל את ספרו בעקבות ספרו של רבנו בחיי אבן פקודה, "חובות הלבבות" (התפרסם סביב שנת 1080) עליו הוא חולק בעניינים יסודיים ועקרוניים.

בספר מתייחס רבי נתנאל רבות לתנועת האסלאם, שהשפעתה גברה בתימן באותה תקופה, ונותן מענה פילוסופי לטענות המוסלמים כנגד היהדות. בין היתר, מנהל רבי נתנאל פולמוס עם המוסלמים שטענו שהתורה שונתה במהלך הדורות, ומוכיח מתוך הקוראן כי התורה לעולם לא תשונה כיוון שדברי ה' הם נצחיים. הוא מצטט את דברי הקוראן בסורת אל-מאאידה פס' 42 המדבר על בני ישראל "כיף יחכמונך ועינדהם אלתורייה פיהא חכם אללה, וחכם אללה לא ינסא אבדא", תרגום: "איך ישפטוך ובידיהם התורה שבה משפטי ה', ומשפטי ה' לא ישכחו לעולם".

עם זאת, רבי נתנאל מתייחס גם אל הטענה המוסלמית שהקוראן הוא אלוהי ומשיב לטענותיהם כנגד תורת ישראל. הוא פונה אל פסוקי הקוראן בניסיון להוכיח שאין מטרתו (של הקוראן) להחליף את התורה: "לכן על כל אומה להתנהג במה שהגיע לה ובא לידה ותלך אחרי נביאיה וכהניה וראשיה, ולא נשאר אף אחד בלי תורה, שהכל מאל אחד ואליו וחוזרים, והכל מתפללים אליו ופנים אליו" (גן השכלים, עמ' קיד).[1]

הספר פורסם לראשונה על ידי האגודה להצלת גנזי תימן, בתרגומו וביאורו של הרב יוסף קאפח, יחד עם שני חיבורים נוספים של רבני תימן - ספר המעלות לדרגות ימות המשיח (על ידי מחבר שלא נודע שמו) ושו"ת רבנו חוטר בן שלמה אלד'מארי. כמו כן, הספר תורגם במהדורה נוספת במכון משנת הרמב"ם. כמו כן, הוציא מכון מש"ה מארז של 2 תקליטורי שמע ובהם שיעורים מפי הרב קאפח, שהקליטו תלמידיו בשיעוריו.

לדעת הרב יוסף קאפח, ניכרת השפעת ספרו של רבי נתנאל על איגרת תחיית המתים של הרמב"ם.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף קאפח, מבוא לספר גן השכלים, להלן "קישורים חיצוניים"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה הלברטל, הרמב"ם, מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל, 2009, עמ' 49
  2. ^ הרב נתנאל פיומי, תרגום: הרב יוסף קאפח, גן השכלים - הקדמת המתרגם, האגודה להצלת גנזי תימן, תשי"ד, עמ' 13