גלעד שר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלעד שר
לידה 2 ביוני 1953 (בן 70)
מחניים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משרד גלעד שר, תלחמי ושות'
תפקידים בולטים ראש לשכת ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק
ראש צוות המשא ומתן מדיני, 1999–2011
יו"ר הוועד המנהל המכללה האקדמית ספיר
פעילויות נוספות ממנהלי צוות המשא ומתן מטעם הממשלה לשיחות השלום (19992001) וחבר משלחת המשא ומתן (1995)
מחבר הספרים "במרחק נגיעה" (2001), "הקרב על הבית" (2016)
מרצה, חוקר, מומחה למשא ומתן, משפטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלעד שר (נולד ב-2 ביוני 1953) הוא עורך דין וחוקר בתחומי הביטחון הלאומי ויישוב סכסוכים. כיהן כמנהל לשכתו של אהוד ברק בשלהי כהונתו כראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, וכן עמד בראש צוות המשא ומתן המדיני. מכהן כיו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ספיר. אלוף-משנה במילואים, פיקד על חטיבה 8.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Negotiating in times of conflict
מימין: שרה העצני-כהן, גלעד שר, יגאל דילמוני, טליה ששון ואטילה שומפלבי

גלעד שר נולד בקיבוץ מחניים בגליל העליון. מצד אמו הוא צאצא למשפחה ירושלמית ותיקה - משפחת ברוך מזרחי, שהגיעה מספרד לירושלים ב-1620. סבו מצד אביו, אברהם שר, עלה ארצה מרוסיה כחלוץ צעיר בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נפצע בהגנה על תל-חי לצד יוסף טרומפלדור, ונהרג כלוחם ההגנה סמוך לקסטל בתחילת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות[1]. אביו הוא יואל שר, שגריר ישראל וחבר הנהלת משרד החוץ לשעבר. אחיו הוא איל שר, מנכ"ל פסטיבל ישראל. שר גדל והתחנך בקיבוץ, בפריז ובירושלים, וסיים את לימודיו בשנת 1971 בגימנסיה העברית רחביה. שר הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במשפטים.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל, לאחר תקופה בקורס-טיס, עבר לשרת בחיל השריון, שם עבר הכשרה כלוחם. במלחמת יום הכיפורים לחם שר כתותחן בגדוד 46 של חטיבת השריון 401, עליה פיקד דן שומרון[2], בין היתר בקרב על מעוז "ליטוף"[3] ובקרב ואדי מבעוק[4]. לאחר המלחמה השלים קורס מפקדי טנקים (חניך מצטיין של הקורס) וכן קורס קציני שריון ולאחר מכן קורס קצינים בבה"ד 1 (חניך מצטיין של הקורס)[5]. שירת כמפקד פלוגה בגדוד 46, ובהמשך שירותו במילואים שימש שר כמפקד גדוד וכמח"ט חטיבה 8 בשנים 1993–1998. כמו כן כיהן כשופט צבאי בבית הדין הצבאי המיוחד[6], בין היתר במשפטם של שני הקצינים מסיירת מטכ"ל שנשפטו על חלקם באסון צאלים ב' ובמשפטו של אל"ם מוני חורב. היה חבר בוועדה השיפוטית שדנה את אלחנן טננבוים להורדה לדרגת טוראי. שר הוא אלוף-משנה במילואים. תפקידו האחרון היה סגן מפקד אוגדה 560[7].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2012, שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שם גם הקים את המרכז למשא-ומתן יישומי במכון (CAN) ב-2013 והוא עומד בראשו. המרכז עוסק במחקר היסטורי מדיני וביטחוני בתחום המשא ומתן תוך דגש ישומי. שימש מרצה אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד (2016), באוניברסיטת ג'ורג'טאון (2019), ובמוסדות אקדמיים נוספים, וכן כעמית מחקר.

עיתונאי ומגיש חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיו ולאחריהם בשנות ה-80 עבד כעורך חדשות וככתב משפטי ופרלמנטרי ב"קול ישראל"[8], שימש במשך כשנה וחצי ככתב הרדיו בפריז, ובהמשך הגיש וערך את יומן חדשות הערב "היום הזה".

בנוסף לעבודתו ב"קול ישראל", כתב מאמרים בירחון "מוניטין" ובשבועון "כותרת ראשית[9][10].

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במשפטים. שותף מייסד במשרד עורכי הדין גלעד שר, תלחמי ושות' שהקים ב-1989. עוסק במשפט עסקי-מסחרי, לרבות דיני תאגידים, מסחר בינלאומי, מימון פרויקטים מורכבים ותשתיות, משפט חוקתי ומינהלי, וליטיגציה בתחומים אלה. עוסק ביישוב סכסוכים ומכהן כבורר ומגשר בסכסוכים עסקיים. מתמחה במשא-ומתן בינלאומי, עסקי ומדיני.

שר ייצג בוועדות חקירה ממלכתיות את המפכ"ל לשעבר רנ"צ שלמה אהרונישקיוועדת זיילר), ואת ראש אמ"ן האלוף עמוס ידליןוועדת וינוגרד). כן ייצג את מפקד חיל הים לשעבר, האלוף רם רוטברג, ב"פרשת הצוללות".

בסוף שנת 2004 מיזג את משרדו עם משרד "אהרונסון-אבולעפיה-אמודאי" ליצירת משרד ובו כ-50 עורכי דין[11]. השותפות פורקה לאחר 5 שנות פעילות[12].

בשנת 2015 נבחר בין חמשת הבוררים המובילים בישראל בדירוג המומחים המובילים של המגזין Expert Guides בתחום הבוררות העסקית. הסקר נערך ב-71 מדינות ומבוסס על בחירה בידי קולגות ויועצים משפטיים[13].

בספטמבר 2023 ייצג גלעד שר את התנועה הדמוקרטית האזרחית[14] בעתירה לבג"צ נגד ביטול עילת הסבירות.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר שימש כמרצה-אורח במשך עשר שנים (2011-2001) בבית-הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה. לימד כמורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב בתוכנית לתואר שני ביישוב סכסוכים ומדיניות ציבורית (2007–2013), וכן מרצה בפורומים בינלאומיים ובמוסדות אקדמיים וביטחוניים. בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד (HLS) והתוכנית למשא ומתן של האוניברסיטה (PON) הזמינו את גלעד שר כמרצה אורח, והוא לימד והרצה בקמפוס בסמסטר הסתיו 2016. בשנת 2019 מונה כפרופסור-אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, ולימד שם בסמסטר האביב. במקביל שימש כעמית ב-Israel Institute. שר הוא עמית מחקר ע"ש יצחק רבין ב-Baker Institute for Public Policy של אוניברסיטת רייס ביוסטון שבטקסס.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר היה חבר משלחת ישראל למשא ומתן על הסכמי אוסלו של ממשלת רבין בשנים 19931995, ריכז מטעם ראש אגף התכנון בצה"ל את הוועדה הביטחונית למשא ומתן עם הפלסטינים, עמד בראש ועדת חברון, וכן היה בין מנסחי הנספח הביטחוני להסכם[דרוש מקור].

בשנת 1999 מונה למנהל הלשכה ומתאם מדיניות ראש הממשלה אהוד ברק[15]. כיהן כראש צוות המשא ומתן המדיני לקראת הסכם שארם, וכנושא-ונותן בכיר במשלחת ישראל בוועידת קמפ דייוויד ובשיחות טאבה (19992001), וכן כשליח בערוצי ההידברות החשאיים. ביולי 2001 פרסם העיתון "ניו יורק טיימס" תחקיר בו נטען כי גלעד שר וסאיב עריקאת אף גיבשו תוכנית השלום ברמה מפורטת. וניסחו באותה עת כבר שני פרקים של הסכם שלום[16].

תהליך השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את תפקידיו הרשמיים בממשלה ב-2001, היה מעורב במסגרות שונות העוסקות בעתיד ישראל והמזרח התיכון, בהכנת תוכניות והסדרים ליישוב הסכסוך באזור, ובהידברות לשם כך עם גורמים רשמיים ובלתי רשמיים בישראל ומחוצה לה. לאחר תקופת המשא ומתן הרשמי, כתב עליו שר החוץ לשעבר, שלמה בן-עמי: "מעולם לא פגשתי איש ששילב כמוהו תבונה וניסיון עם מקצועיות מושלמת ודיסקרטיות שאין גבוהה ממנה"[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. הוא זכה להערכה ממדינאים ישראליים ועולמיים, ובהם הנשיא קלינטון, שהודה לו אישית "על עבודתך הקשה למען עתיד אחר לעמכם ולשכניכם"[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. שר קיבל מנשיא צרפת ז'אק שיראק את אות ההוקרה "Chevalier de l’Ordre National du Merite", על פועלו למען השלום[דרוש מקור].

בחודש אוגוסט 2002 הכין, יחד עם ראש אמ"ן לשעבר אורי שגיא, במסגרת מכון ואן ליר, "נייר עמדה מדיני" שעיקרו תוכנית להיפרדות יזומה מהפלסטינים על ידי ישראל ולהגדרת גבולות המדינה[17].

פעילות בהתנדבות בחברה האזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הקים ביחד עם אורני פטרושקה, עמי אילון ואבי גיל את ארגון עתיד כחול לבן - תנועה ציבורית הפועלת לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס הסכם של שתי מדינות לשני עמים, ולהתכנסות אזרחי המדינה אל גבולות שיקיפו מדינת לאום יהודית-דמוקרטית[18]. בשנת 2018 התמזג הארגון עם מכון החשיבה מולד. באוגוסט 2013 נבחר שר ליו"ר הוועד המנהל ויו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית ספיר, ובשנת 2018 נבחר מחדש כיו"ר הוועד המנהל של המכללה. כיהן בשתי קדנציות כחבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, חבר המועצה לשלום ולביטחון וכן כיושב-ראש הוועד המנהל של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. משרדו גם מייעץ ללא תמורה ליחידים ולארגונים.

דירקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר משמש כיום ושימש בעבר כדירקטור בכמה חברות ציבוריות ופרטיות[דרוש מקור], ובהן ביטוח ישיר - השקעות פיננסיות בע"מ, אינטרנט גולד-קווי זהב בע"מ (עד פברואר 2019), אנימה ביוטק בע"מ, הלן מ. השקעות בע"מ ורקון אמנות בע"מ[דרוש מקור].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 יצא לאור ספרו "במרחק נגיעה" בהוצאת ידיעות ספרים/עידנים. הספר עוסק במשא ומתן לשלום בשנים 1999–2001 ונכלל ברשימת רבי המכר במשך כמה שבועות[19]. הספר תורגם לאנגלית (2006) ולערבית (2002).

בשנת 2015 יצא לאור הספר "Negotiating in Times of Conflict" בעריכתו ובעריכת ד"ר ענת קורץ בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS[20].

בשנת 2016 יצא לאור ספרו "הקרב על הבית" בהוצאת ידיעות ספרים בשיתוף עם המכון למחקרי ביטחון לאומי[21]. על כריכת הספר נכתב "ספר חובה לכל ישראלי שחרד לעתידה של ישראל, ומוכן לחפש את הדרך הנכונה, המשותפת, להבטחת עתידנו ועתיד הדורות הבאים במדינה ציונית נאורה".

באוגוסט 2019 יצא לאור בהוצאת Indiana University Press ספר שערך שר במשותף עם פרופ' גליה גולן " Spoiling and Coping with Spoilers: Israeli Arab Negotiations".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד שר נשוי, אב לארבעה ומתגורר בקיסריה[22]. הוא בעל חגורה שחורה דאן 5 בקראטה, וכיהן בין השנים 2006–2008 כנשיא עמותת שוטוקאן קראטה-דו בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציוץ בטוויטר, 29 בנובמבר 2017
  2. ^ גלעד שר, 40 שנה וכאילו רק אתמול היה הדבר, מגזין של מכללת ספיר, נובמבר, 2013, כפי שהועלה באתר משרד עורכי הדין גלעד שר ושות'.
  3. ^ רון פונדק, "ציר סקרנות, צומת ודאות", כנרת-זב"ם-דביר, 2013, עמודים 94-95.
  4. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, סיפורם הנשכח של הלוחמים שהשמידו חטיבה מצרית ב–73' יוצא מהבוידעם, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2017
  5. ^ הרמטכ"ל קורא לקצינים הצעירים לחדש תנופת ההסתערות בקרב, דבר, 14 בפברואר 1975
  6. ^ עו"ד משה קשת, ‏הנאשם עבר עבירה אך אינו עבריין, באתר גלובס, 2 בפברואר 2000.
  7. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / עו"ד גלעד שר, באתר גלובס, 10 בינואר 2008.
  8. ^ עורך דין רפורטר, חדשות, 18 בספטמבר 1986
  9. ^ הכתב מול העורך: הניצחון הקטן של גלעד שר, כותרת ראשית, 5 בפברואר 1986
  10. ^ כתבה של גלעד שרגלעד שר, "מורידים את שומרי־החוק למחתרת", כותרת ראשית, 11 בנובמבר 1987
  11. ^ הדס מגן, ‏משרד אהרונסון, אבולעפיה, אמודאי, מתמזג עם משרדו של עו"ד גלעד שר, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2004
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המיזוג נכשל: משרד עוה"ד אהרנסון-שר-אבולעפיה מתפרק, באתר גלובס, 26 ביולי 2010
  13. ^ עו"ד גלעד שר נבחר בידי מדריך הדירוג הבינלאומי Expert Guides, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2015
  14. ^ התנועה הדמוקרטית האזרחית (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
  15. ^ מאת סטלה קורין-ליבר, ‏גלעד שר ייאלץ להתנתק ממשרד עורכי-הדין בו הוא שותף, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2000
  16. ^ "ניו יורק טיימס": שר ועריקאת כבר ניסחו פרקים בהסכם שלום, באתר הארץ, 27 ביולי 2001
  17. ^ נייר עמדה מדיני - מכון ון ליר בירושלים, באתר מכון ון ליר בירושלים, ‏5 במרץ 2002
  18. ^ יהונתן ליס, שרים וחברי כנסת לשעבר פתחו בקמפיין לקיום משאל עם על עתיד השטחים, באתר הארץ, 05 בספטמבר 2016
  19. ^ אמנון קפליוק, הנחתומים מעידים על העיסה של אהוד ברק, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2001
  20. ^ Negotiating in Times of Conflict, באתר גוגל ספרים
  21. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, "צ'ה גווארה מחווארה" וספרים חדשים אחרים, באתר הארץ, 13 במאי 2016
  22. ^ עודד ארבל, עשרה דברים שלא ידעתם על גלעד שר, באתר הארץ, 9 ביולי 2006