גלנה

גלנה
	גלנה (עופרת גפריתית) מגלנה, עיר בקנזס שבארצות הברית
	גלנה (עופרת גפריתית) מגלנה, עיר בקנזס שבארצות הברית
תכונות המינרל
הרכב כימי	PbS
מערך קריסטלוגרפי	איזומטרי
צורת הגביש	קובייה, אוקטהדרון וצירופיהם, ייתכנו גבישים תאומים. כמו כן מסיבי וגרגירי.
צבע	צבע עופרת עד אפור כסוף לעיתים עם גוון כחלחל.
ברק	מתכתי עד עמום במשטחים שעברו בליה.
שקיפות	אטום.
פצילות	מושלמת בארבעה כיוונים היוצרים קובייה.
שבירה	בלתי שווה וכמעט שלא קיימת בשל הפצילות המושלמת.
קשיות	2.5 בסולם מוס
משקל סגולי	7.5
שרטוט	אפור
מינרלים נלווים	קלציט, דולומיט, פיריט, פלואוריט, ספלריט ומינרלים גפריתיים אחרים.

גלנה (באנגלית: GALENA, ידוע גם כגלניט או גם כנְצִיץ הָעוֹפֶרֶת) היא מינרל טבעי מקבוצת הסולפידים. זהו המינרל הנפוץ ביותר ובעל התפוצה הרחבה ביותר מביניהם. היא משמשת כמינרל בצר עיקרי לעופרת. הנוסחה הכימית היא: PbS שהוא שילוב של עופרת וגופרית. מורכבת ברובה הגדול מעופרת (כ-86%) והיתר גופרית (כ-14%). לעיתים תכיל כמויות זעירות של כסף (יכול לנוע בין 0.1 ל-1 אחוז). מבנה ההתגבשות הקריסטלי הוא קובי (איזומטרי: 3 צירים שווים זה לזה באורך המאונכים זה לזה בזוויות של 90 מעלות). בדרך כלל מתגבשת בגבישים דמויי קובייה. יכולה להתגבש גם באוקטהדרון (צורה של שתי פירמידות בעלות בסיס משותף) או גושים גרגיריים. למרות שהקשיחות (התנגדות לשבירה) טובה יחסית, איכות הליטוש שלה לא גבוהה. לא נהוג לעשות ממנה תכשיטים גם בגלל רמת הקשיות והקשיחות וגם בגלל היותה בעלת רמה מסוימת של רעילות. מתגבשת פעמים רבות בקרבת או בשיתוף עם מינרלים אחרים שמכילים גופרית כמו: פיריט, כלקופיריט וספלריט, כמו כן מתגבשת לעיתים בשיתוף עם אבני קוורץ שונות וקלציט. למינרל עופרת נוסף, האלטיט יש מבנה זהה לזה של הגלנה. המינרל מוכר עוד מימי קדם ומוזכר בכתביו של פליניוס הזקן (סופר ומדען רומי מהמאה ה-1 לספירה).

מרבצי גלנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות מרבצי הגלנה מכילים כמויות גדולות של כסף, כמינרל נוסף או כתמיסה מוצקה חלקית בתוך מבנה הגלנה. סוג זה של הגלנה היה זמן רב המחצב החשוב ביותר במכרות הכסף. כמו כן במרבצי הגלנה ניתן למצוא גם אבץ (Zn), קדמיום (Cd), אנטימון (Sb), ארסן (As) וביסמוט (Bi) בכמויות משתנות. סלניום (Se) מתחלף בגופרית (S) בתוך המבנה יוצר תמיסה מוצקה. באזורי בליה וחמצון הגלנה משתנה לאנגלזיט (PbSO₄) או לצרוסיט (PbCO₃).

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבצי הגלנה מצויים במקומות רבים בעולם. ניתן למצוא אותם בוויילס, בצרפת, ברומניה, באוסטריה, בבלגיה, באיטליה, בספרד, בסקוטלנד, באנגליה, באוסטרליה, במקסיקו, בארצות הברית ועוד. ביניהם מכרות ב: פרייברג, קורנוול, דרבישר וקמברלנד באנגליה, מכרה סליוון בקולומביה הבריטית שבקנדה, וברוקן היל באוסטרליה. בישראל ניתן למצוא את הגלנה בהר חרמון בצפון הארץ. בארצות הברית ניתן למצוא מינרל זה בעיקר בעמק מיסיסיפי, בחגורת העופרת שבדרום מיזורי. כמו כן הגלנה הייתה המינרל העיקרי במכרות אבץ-עופרת באזור ג'ופלין, גם כן בדרום מיזורי, ובאזורים נרחבים בקנזס ואוקלהומה. זהו גם מינרל בצר עיקרי במכרות הכסף באזור קולורדו, איידהו, יוטה ומונטנה.

הגלנה הוא המינרל הרשמי של המדינות ויסקונסין ומיזורי בארצות הברית. בערבית היא מכונה כוחול או כחל מג'ר, כיוון שבעבר יצרו ממנה את האבקה הכחולה לכחל (גם היום ניתן למצוא מקומות במזרח התיכון, בהם הנשים עדיין משתמשות בכחל), המשמש לאיפור עיניים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד השימושים הראשונים של הגלנה היה ככחל, במזרח התיכון הקדום ובמצרים העתיקה. את הכחל היו מכינים מגלנה שנכתשה ועורבבה במים ובחומרים כגון חלמון ביצים או שמן, קליפות שקדים, שרף ועוד. את הכחל היו מורחים סביב לעיניים כאיפור (כמו המסקרה והצלליות היום).

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש הגלנה עבור צרכים רפואיים נועד כדי להגן על העיניים מפני בוהק השמש המדברית, להגן על העפעפיים מהתייבשות וכדי להרחיק זבובים, שלפי הדעה הרווחת באותה תקופה היו המקור לדלקות עיניים. במקורות היהודיים נזכר הכחל גם בשם פוך והוא ידוע בסגולותיו הרפואיות. רש"י אף כתב כי הכחל הוא המקור לרפואת העין.

אלקטרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן המודרני נחצבה הגלנה לראשונה במכרות שבחבל דבישר באנגליה, בסיוע שני חתני פרס נובל, קרל פרדיננד בראון וג'גדיש בוס. הגלנה היא מוליך למחצה עם הפרש אנרגיה קטן של 0.4ev, שמצא שימוש במערכות קשר רדיו, בראשית דרכן. השתמשו בגביש הגלנה במערכות רדיו פשוטות (רדיו גביש), שבהן שימש גביש הגלנה לקליטת גלי הרדיו וכדיודה לגילוי הצלילים מתוך הגל הנושא אותם. בניית מכשירי רדיו גביש (Crystal radio) היה תחביב פופולרי במהלך שנות ה-30 של המאה העשרים. במקלטים מודרניים הוחלפו גלאי הגלנה בתחילה ברכיבים אמינים יותר, תחילה בשפופרות ריק ומאוחר יותר בטרנזיסטורים ורכיבי מוליכים למחצה מלאכותיים.