גלוסה אורדינריה
.jpg)
גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12. היא הייתה פרשנות הביבליה הנוצרית החשובה והמקיפה ביותר בימי הביניים, והייתה לה השפעה רבה על התאולוגיה וההגות של תקופת הסכולסטיקה. הגלוסה נדפסה בתוך כרכי הביבליה כהגהות סביב ובתוך הטקסט של הוולגטה.
עריכה וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלוסה אורדינריה מורכבת מאסופה עצומה של קטעים שנבחרו מתוך פירושיהם של אבות הכנסייה לספרי הביבליה, משום שנחשבו כמוסמכים וכמתאימים ביותר והוצמדו כל אחד בתורו לטקסט המקראי. חלק מקטעי הפרשנות לוקטו ישירות מתוך כתבי המחברים, ואחרים נלקחו מתוך ספרים מאוחרים יותר שנכתבו בעצמם כהגהות על הפרשנים המקוריים. כפי שציינה אן מאתר, היחס בין המקורות המצוטטים בתוך הגלוסה אורדינריה הוא מדד חשוב להתקבלותם של אבות הכנסייה השונים בעיני מלומדי הכנסייה בימי הביניים. על הסמכויות החשובות ביותר המוזכרות בגלוסה נמנים אוגוסטינוס הקדוש, הירונימוס, בדה ונרביליס, גרגוריוס הגדול וגם – על אף מעמדו השנוי מאוד במחלוקת – אוריגנס, לצד כותבים מאוחרים עד הרנסאנס הקרולינגי, בייחוד רבנוס מאורוס. ההגהות לחומש, לדוגמה, מערבות את מרבית הכותבים העיקריים; בהערות לספר יהושע וספר שופטים מופיעים רבות אוגוסטינוס ואוריגנס. בספר מלכים העורכים ליקטו בעיקר מהגהותיו של מאורוס, עליו הסתמכו גם עבור דברי הימים. בדה ונרביליס מוזכר רבות בעזרא ונחמיה, וגרגוריוס הוא הפרשן העיקרי עבור ספר איוב. בקהלת, שיר השירים ויתר ספרות החוכמה, הגלוסה שואבת מהירונימוס יותר מכל אחד אחר.
בברית החדשה, הפרשנות לבשורה על-פי מתי שואבת בעיקר מעבודתו של אב המנזר הקרולינגי פסכאיוס רדברטוס, בעוד שבמרקוס בדה ונרביליס הוא הנזכר ביותר, ובלוקאס אמברוזיוס ובדה הם המקורות העיקריים. הגלוסה על יוחנן מסתמכת רבות על אוגוסטינוס. באגרות, מופיע באופן בולט לצד הפרשנים הקלאסיים גם הקרולינגי האימו מאוקסר.[1]
קיבוצה ועריכתה של הגלוסה היו תהליך ממושך שפתחו בו התאולוגים והאחים אנסלמוס ורדולפוס, מלומדים בכירים בבית-הספר של קתדרלת העיר לאן שבצרפת, בסוף המאה ה-11 (עד המאה ה-20 יוחס הקובץ למלומד הקרולינגי ולאפריד הפוזל, שמת ב-849, אך הוכח שטענה זו נבדתה בידי יוחנן טריתמיוס ב-1494). עד מותו של אנסלמוס ב-1117 הם ושותפיהם למפעל כיסו רק חלק מספרי הביבליה, אך תלמידיהם המשיכו בכך אחריהם, בייחוד גילברטוס מאוקסר. הלה היא העורך העיקרי של פרשנות הברית הישנה. הגלוסה הייתה מוכנה עד 1140 לכל המאוחר, כשמספר ניכר של כתבי-יד שלה כבר היה מצוי בספריות. כמו טקסטים אחרים מימי הביניים, מעולם לא הייתה גרסה אחת וקאנונית שלה אלא מספר רב של מהדורות שונות. במחצית השנייה של המאה ה-12 הייתה הגלוסה ספר פופולרי בפריז, ממוקדי הלימוד החשובים בכל העולם הנוצרי, ושימשה רבות אישים בולטים כפטרוס הלומברדי וגילברטוס איש פואטייה. משם קודמה הפצתה לספריותיהם של מנזרים, כנסיות ואצילים, שכן בוגרי פריז עוררו את העניין בה כשמונו לתפקידים כנסייתיים או שבו לביתם. מתחילת המאה ה-13 חל פיחות מסוים במעמדה של הגלוסה בחוגים האקדמיים בשל הופעת פרשנויות חדשות יותר ומעבר לעיסוק בתאולוגיה במקום בהערות על המקרא, אך היא נותרה חיבור חשוב ונפוץ ביותר: באותה מאה אף עלה היקף ההעתקה של כתבי-יד ומהדורות שלה יצאו בכל אירופה, מגרמניה עד איטליה.[2]
ב-1480 היא הודפסה לראשונה בשטרסבורג, ומהדורה זו הפכה לטקסט הקאנוני הראשון שלה והייתה הדגם לכל ההדפסות עד 1590. רק הרפורמציה, עם הדגש ששמה על פשט הכתוב (מרטין לותר עצמו השתמש בגלוסה בהרצאותיו על תהילים באוניברסיטת ויטנברג ב-1513), הפכה את האורדינריה לחסרת רלוונטיות ולעיתים אף לספר כפירה. לימוד המקרא מבעד למסננת הפרשנית המסובכת והאלגורית של אבות הכנסייה הותקף על ידי ההומניסטים והרפורמטורים; עותקים של הגלוסה אף הושמדו על ידי הרשויות הפרוטסטנטיות במספר מקרים. המהדורה האחרונה יצאה ב-1634 באנטוורפן; ההדפסה הבאה הייתה רק ב-1860, כזוג כרכים בתוך האנתולוגיה העצומה "פאטרולוגיה לטינה".[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוצאה מדעית, הוצאת בריל
- כרכי גלוסה אורדינריה, ארכיון האינטרנט
- פרויקט איתור ואיחוד סריקות כל דפי הספר באינטרנט, פרויקט של גוגל
- כרכי גלוסה אורדינריה להורדה
- פרויקט הדיגיטציה של הגלוסה אורדינריה (אורכב 02.02.2015 בארכיון Wayback Machine)
- ערך על הפרשנות הרגילה למקרא, האנציקלופדיה הקתולית
- תרגום לאנגלית של ספר יונה, כולל הפרשנות ושמירה על צורת הדף, עם מבוא מאת Ryan McDermont, פורסם ב-(PMLA 128.2 (2013[4] עמ' 424-438
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ E. Ann Matter, The Church Fathers and the Glossa Ordinaria, בתוך: The Reception of the Church Fathers in the West: From the Carolingians to the Maurists. עמ' 90-106.
- ^ Lesley Smith, The Glossa Ordinaria: The Making of a Medieval Bible Commentary. הוצאת בריל, 2009. עמ' 229-233.
- ^ David A. Salomon, An Introduction to the Glossa Ordinaria as Medieval Hypertext, Chicago, 2012. עמ' 51-59.
- ^ Periodical of the Modern Language Association of America
