גיל אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל אלון
גיל אלון
גיל אלון
לידה 29 באפריל 1960 (בן 63)
רמת גן, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חתן פרס "שגריר של שלום בעולם 2015" מטעם Save The World Foundation
  • חבר כבוד לכל החיים באקדמיה האסייתית לקולנוע וטלוויזיה. ניו דלהי, הודו. 2004
  • פרס ההצגה הטובה ביותר, "אינטרביו" - פסטיבל "ארינה", גרמניה. 1995
  • פרס הבימוי להצגה "מיין קאמפף" - פסטיבל עכו 2011
https://gilalon2001.wixsite.com/zazen
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיל אלון (נולד ב-29 באפריל 1960) הוא זֶן מאסטֶר, זמר, שחקן, במאי ומורה ישראלי הפועל בארץ ובעולם. הוסמך לזֶן מאסטר ביפן. חתן פרס "שגריר של שלום בעולם 2015" מטעם Save the World Foundation. בעל תואר "חבר כבוד לכל החיים" באקדמיה האסייתית לקולנוע וטלוויזיה – ניו דלהי, הודו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד רמת גן. למד בבית הספר היסודי "הילל" ובתיכון "רביבים". בגיל 14 הצטרף במקביל למספר חוגים לדרמה: בתיאטרון אורנה פורת, עם המורה ציפי פינס, בחוג לדרמה לנוער של "בית צבי" עם המורים איציק סיידוף, שמואל וילוז'ני והמשורר יצחק לאור. גילם את תפקיד אחשוורוש במחזמר "אסתר המלכה" מאת נתן אלתרמן שהועלה במסגרת החוג, על הבמה הראשית של "בית צבי". במקביל, השתתף בחוג לדרמה של בית הספר התיכון "רביבים" בהדרכת משה קליף, שהעלה את המחזה "הדב" מאת צ'כוב ושיחק בתפקיד הראשי. בגיל 16 הופיע בתפקיד אייליף בהצגה "אויב העם" מאת הנריק איבסן שהועלתה בתיאטרון הבימה (1976) בבימויו של יוסי יזרעאלי.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקיד המלט בהצגה "המלט משין"
"ז'אק" - גיל אלון שר ואומר ז'אק ברל
בתפקיד מלכה בהצגה "חי"

את שירותו הצבאי עשה גיל בתיאטרון צה"ל, והופיע בהצגות "המושבה" (בימוי: נולה צ'לטון), "סיפור גן חיות" (בימוי: ראובן אדיב) ו"אלף עיניים רואות" (בימוי: משה ופניק). לאחר השירות הצבאי התקבל לסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב (19801982), במסגרתו השתתף בהצגות: "אנדרטה הפוכה", "הצילו!", "הלילה השנים עשר", "לא יסופר כי יאומן", "דון ז'ואן", "שירי תיאטרון" ו"אורפיאוס".

גילם שורה ארוכה של תפקידים בהצגות התיאטרון הרפרטוארי והפרינג' והתמחה בגילום דמויות היסטוריות, ביניהן: אדולף היטלר, היינריך הימלר, אלכסנדר פן, ז'אק ברל, מילן קונדרה, צ'ארלס גיטו (המתנקש בנשיא ארצות הברית ג'יימס גארפילד) ולורד אירווין (המושל הבריטי בהודו). בין ההצגות בהן השתתף: "הלם קרב", "שדים במרתף", "פטריית הרעל", "גטו", "מהומה רבה על לא דבר", "מלחמה טרויה לא תהיה" ו"העלמה והמוות" (תיאטרון חיפה), "פן" (בתפקיד אלכסנדר פן), "מתנקשים" (תיאטרון בית ליסין), "היהודי זיס", "תפוז מכני" (תיאטרון באר שבע), "צד בצד" (תיאטרון החאן), "מבדולח לעשן" (תיאטרון הקאמרי), "סינים סינים, "עבדים" (תיאטרון הסימטה), "חמש צעקות" (מבוסס על "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", ייצג את ישראל בפסטיבל אדינבורו), "וריאציות גולדברג" (תיאטרון תמונע), "חנות קטנה ומטריפה" (התיאטרון העממי - אברהם דשא (פשנל)), "טיפות על אבנים לוהטות", "לגמור יפה", "מדיאה" (בית ציוני אמריקה), המלט משין (בתפקיד המלט, תיאטרון תמונע).

בתחילת שנות ה-90 העלה מופע יחיד של ערב בדיחות. שיחק בהצגות הילדים "אגדות מדגדגות" ו"מחשבות קטנות" (הצגת יחיד) שנכתבו על ידי עוזי בן כנען, מן הראשונות שהביאו נונסנס לקהל הילדים.

החל משנת 2000 ערך גיל מסע בחמש יבשות וב-50 מדינות. המסע הוביל לגילויים ומפגשים מרתקים עם שחקנים ויוצרים ברחבי העולם.

אלון ייצג את ישראל כזמר, שחקן, במאי מורה ומרצה בנפאל, הפיליפינים, אוסטרליה, פיג'י, בלגיה, קמבודיה, הולנד, בריטניה, מלטה, מצרים, ארצות הברית, קנדה, פורטו-ריקו, סמואה, סינגפור, ברזיל, פולין, טנזניה, מאוריציוס, רואנדה, מלדיבים, סרי לנקה, סנגל, בֶּנִין, אלבניה, צפון מקדוניה וקוסובו.

הופיע לצידם של ענקי הבוטו, קזואו ויושיטו אונו, ב"פרח היקום" שהועלה ביוקוהמה ביפן. שיחק בהצגת היחיד "מיסטר סי", אותה כתב וביים, שהועלתה לראשונה במלבורן, אוסטרליה ולאחר מכן בעשר ארצות נוספות.

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעבודתו כשחקן, ביים הצגות בישראל ומחוצה לה. בישראל ביים את "המרפסת" (מאת ז'אן ז'נה), "אינטרביו" (מאת ז'אן קלוד ואן איטאלי, זוכה פרס ראשון בפסטיבל "ארינה", גרמניה), "מותר לשתות אחרי אבטיח" (הצגת ילדים מאת דתיה בן דור), "מיין קאמפף" (מאת ג'ורג' טבורי, זוכה בפרס הבימוי ושלושה פרסי משחק בפסטיבל עכו 2012 ופרס קיפוד הזהב לשחקן הטוב ביותר – רועי אסף), "וריאציות גולדברג" (מאת ג'ורג' טבורי).

ביים בחו"ל את "הסיפור של פרהלדה", "חיים של שחקן", "הכלה וצייד הפרפרים", "שש נפשות מחפשות מחבר", "וויצק" ו"שלומית" בהודו, "חמֵש" בניו זילנד, "חדר עם אור רך" בדרום-קוריאה, "תנ"ך בודהיסטי 4" בתאילנד, "הפָאדוֹ שלי" בפורטוגל, ו"הכפר הבלתי נראה" בטאיוואן.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כמורה לדיקציה ועבודה על טקסט בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, שימש כמורה לתיאטרון בחוגי נוער שוחר תיאטרון (תיאטרון החאן ותיאטרון חיפה), הלהקות הצבאיות ותיאטרון צה"ל.

יוצר הסדנה לפיתוח יצירתיות אישית "אל תוך הרגע - מסע אל האינטואיציה הפנימית", אותה מעביר בארץ ובעולם.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, שימש אלון כחבר ועדה אמנותית, שופט ולקטור בפסטיבל עכו, פסטיבל חיפה להצגות ילדים, תיאטרון תמונע, צוותא, אמנות לעם, ותיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.

בין השנים 19951999 יזם וניהל אמנותית את "פסטיבל תיאטרון בנעלי בית" בתל אביב.

בשנים 20092012 שמש כמנהל האמנותי של פסטיבל "ניסוי כלים" בתל אביב.

משנת 2010 משמש כמנהלה האמנותי של "עֱזוּז" - קבוצת אמנים רב תחומית.

בשנים 20132015 שימש כמנהל האמנותי של פסטיבל עכו.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסד את להקת הרוק - "סינתזה", עמה העלה מופע רוק שירי משוררים, והיה סולן להקות הרוק "סתיו" ו"פספרטו". הקליט כזמר שני תקליטורים: "גיל אלון שר ז'אק ברל" ו"סמטת החלומות" (בין המלחינים במיוחד לאלבום זה: סשה ארגוב, רמי פורטיס, שלמה יידוב, שם-טוב לוי, מזי כהן, דני רובס, דורי בן זאב ומיקיאגי). כמו כן, השתתף בתקליטור האוסף "החדש" בדואט עם קורין אלאל. הוזמן לשיר עבור האו"ם בטקס יום השואה הבינלאומי – UNCC – בנגקוק ובמלון הטאג' במומביי, הודו. הוזמן לברזיל לשיר בקונצרט עם שישה נגני בוסה נובה. הוזמן ליפן לשיר בסדרת קונצרטים במועדוני ג'אז בטוקיו.

מחזות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזמר "הגברים של מהגוני" בגרמניה

גיל השתתף במחזות הזמר "חנות קטנה ומטריפה" (בתפקיד מוּשְׁנִיק מנהל החנות) בתיאטרון העממי, "הגיבן מנוטרדם" (בתפקיד פְרוֹלוֹ) בתיאטרון יובל, ולירן הפקות, "צד בצד עם זונדהיים" בתיאטרון החאן, "פֶּן" (בתפקיד אלכסנדר פן), "מתנקשים" (בתפקיד המתנקש צ'רלי גִּיטוֹ) בתיאטרון בית לסין, "שני קוני למל" (בתפקיד רֶבּ פִּינְחָסְ'ל), בתיאטרון הספרייה, "בדידותו של אדם" (בתפקיד ראש העיר), במסגרת "חג המחזמר בת-ים" ו"דיוקן של ציפור" (תיאטרון תמונע).

השתתף במחזמר "Life Begins At 40" שהוצג בארצות הברית, קנדה ופוארטו ריקו ובמחזמר "הגברים של מהגוני" מאת קורט וייל בגרמניה.

על במות הקונצרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון שיתף פעולה כזמר, שחקן וקריין עם תזמורת "מוזיקה נובה" ביצירות: "פנינו הירושימה אל השמש העולה" (אריק שפירא), "תמונות תל אביביות" (משה זורמן), "מעשה בחייל" (סטרווינסקי), "גניטון וגניטמוס" (אבל ארליך) ו"הרצאה על מזג האוויר" (ג'ון קייג'). עם תזמורת "הסינפונייטה הישראלית באר שבע": "חסדיו של טיטוס" (מוצרט), "פטר והזאב" (פרוקופייב) ו"קרנבל החיות" (סן סאנס). בנוסף, הופיע עם סדנת האופרה של תל אביב: "העטלף" (יוהאן שטראוס הבן) והתזמורת הסימפונית של חיפה. השתתף ביצירות העצמאיות: "המיקאדו" (גילברט וסאליבן), "חזיונות" (ליאון שידלובסקי), "מים" (ישראל בורוכוב) ו"אדי ופוס" לצידה של עדי עציון. העלה את המופע "ז'אק" - גיל אלון שר ואומר ז'אק ברל, עם הרביעייה הקאמרית של התזמורת הפילהרמונית והפסנתרנית אסתרית בלצן.

שיתף פעולה עם תזמורת נירנברג, עימה ביצע יצירות של אריק שפירא ויוסף טל שהועלו בברלין.

טלוויזיה, קולנוע ורדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקיד המושל בסרט ההודי "האגדה על בהגד סינג"

מראשית שנות השמונים השתתף גיל אלון בתוכניות טלוויזיה ורדיו ובסרטי קולנוע. בתוכניות לילדים ונוער גילם את תפקיד "ענן" בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "קשת וענן", הגיש סיפורים בתוכנית היומית "שש בפיג'מה", את התוכנית "בשיעור חי" ואת פינת התיאטרון ב"יום יומן" ("צ'סטר וחגית"). התארח בתוכניות "פרפר נחמד", "רחוב סומסום", "מסיבת גן", השתתף במחזמר הטלוויזיוני "שלמה המלך" ובסדרה "כוח הקצב" (בתפקיד קאפופו) בערוץ הופ.

הנחה את השעשועון "לינגו" (ערוץ 2) ואת "מבט לאופרה" (ערוץ 8). הגיש פינות בתוכניות "עד פופ" ו"עניין ראשון". כמו כן, הופיע בתוכניות הטלוויזיה: "קרובים קרובים" (הפרק "מלחמת העולמות"), "איצ'ה", "המונה דופק", "בנות בראון".

אלון שיחק בסרט הקולנוע "ד.צ חוף אילת", סרטו של דובי גל, ובסרטים "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"מר באום" בבימוי אסי דיין, בסרט "אמור" בבימוי רפאל רביבו, בסרטים "התנערי מעפר", "מנזר השתקנים" ו"אגדה של פסח", ושיחק בקלטת הילדים "חלונות בהקיץ" בבימויו של זיו כנרי.

שחק בתפקיד המושל הבריטי בסרט ההודי "האגדה על בהגד סינג" שצולם ב"בוליווד".

ברדיו ערך והגיש, בין היתר, את התוכניות "שורה ראשונה" – מגזין התיאטרון של "קול ישראל", "רוח צד" – מגזין הפילוסופיה של "קול ישראל" ו"מסע מוזיקלי" – מוזיקה מרחבי העולם ב"קול המוסיקה". השתתף בתסכיתים רבים.

זן בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאסטר זן, בסדנה בדרום תאילנד

גיל הוא בוגר המגמה לזן ב"מכללת מדיסין", שם שימש מאוחר יותר כמורה. בשנת 2000, הוסמך רשמית ומסורתית לזן מאסטר ביפן. המורה המסמיך היה מאסטר גודו וואפו נישיג'ימה השייך לאסכולת הסוטו. מאז אלון מלמד זן בודהיזם ומעביר סדנאות בארץ וברחבי העולם.

הצגות ומופעים בהשתתפותו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המרפסת" (מאת ז'אן ז'נה)
  • "אינטרביו" (מאת ז'אן קלוד ואן איטאלי) – זוכה פרס ראשון בפסטיבל "ארינה", גרמניה.
  • "מותר לשתות אחרי אבטיח" - הצגת ילדים (מאת דתיה בן דור)
  • "מיין קאמפף" (מאת ג'ורג' טבורי) – זוכה בפרס הבימוי ושלושה פרסי משחק בפסטיבל עכו 2012 ופרס "קיפוד הזהב" לשחקן הטוב ביותר – רועי אסף.
  • "וריאציות גולדברג" (מאת ג'ורג' טבורי)

הצגות בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "וויצק" (מאת גיאורג ביכנר) – מדרס - התיאטרון הרפרטוארי הטמילי, הודו.
  • "תנ"ך בודהיסטי4" - בנגקוק - תיאטרון פטרוואדי, תאילנד.
  • "חדר עם אור רך" - פוסאן - תיאטרון חצר משחקים, קוריאה הדרומית.
  • "הכפר הבלתי נראה" - טייפה - The Assignment Theater, טאיוואן.
  • "הפאדו שלי" - ליסבון - ISPA Theater, פורטוגל.
  • "חמש" - פאלמרסטון נורת', ניו זילנד.
  • "מיסטר סי" – מלבורן, אוסטרליה
כריכת ספר "זה מה שזה" - שיחות זֶן עם יוֹ

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "צירופים" - ספר שירה
  • "רק רגע" – יומן מסע למזרח הרחוק
  • "זה מה שזה" – שיחות זֶן עם יוֹ
  • "שירת המסע" - ספר שירה

שיריו התפרסמו במוספים הספרותיים של העיתונים "דבר" ו"הארץ", בכתבי העת הספרותיים "עמדה" ו"גג", בעיתון "העיר" ובבלוג השירה "בננות".

זוכה ציון לשבח בתחרות משוררים על-שם פסח מילין של האיגוד כללי של סופרים בישראל - 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיל אלון בוויקישיתוף