גילון
 הכניסה ליישוב גילון
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | משגב |
| גובה ממוצע[1] | 302 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,099 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.5% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   גילון  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
גִּילוֹן הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב שוכן על הר גילון (מכאן נובע שמו), שברכס שגור, כ-7 ק"מ מערבית לכרמיאל.
על ההר גם מרכז אזורי ובו בית ספר יסודי, הר גילון[3], ואולם ספורט. מהיישוב תצפית יפה לבקעת בית הכרם.
ביישוב מתגוררות 280 משפחות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב גילון הוא יוזמה של גרעין עובדי רפא"ל שבקשו החל משנת 1975 להקים יישוב קהילתי בגליל, תוך שהם ממשיכים לעבוד במקומות העבודה הקודמים שלהם. המוסדות המיישבים דחו את בקשתם בטענה שאינם מעוניינים להקים לחברי הגרעין סביון בגליל, שכן באותה תקופה הוקמו רק יישובים שפרנסתם במקום ההתיישבות[4][5]. אנשי הגרעין דחו את ההצעה להיות כפר תעשייתי שאנשיו עובדים במפעלים שיוקמו ביישוב, מכיוון שהם היו כבר אנשים מבוססים שעבדו בתחומי התמחותם. במהלך שנת 1976 הועלתה פשרה שאנשי המקום ימשיכו לעבוד במקומות עבודתם, אולם הם יקימו יחד מפעל תעשייתי אחד במקום, שאם יתפתח יעברו חלק מהתושבים לעבוד בו[6]. בראשית 1977, כשבגרעין היו 170 משפחות, הודיעו לאנשי הגרעין שהם מועמדים להתיישב באותה שנה[7]. העלייה על הקרקע התעכבה ובינתיים גרעין רפא"ל התפלג לשני גרעינים: גרעין גילון שביקש להקים יישוב קהילתי וגרעין עצמון שביקש להקים מושב[8].
הגרעין גדל לכ-300 משפחות, אך העלייה לקרקע התעכבה[9][10]. בשלב מסוים חברו אנשי הגרעין להתאחדות האכרים ששמשה כתנועה מיישבת[11]. באפריל 1979 הוקצה תקציב להקמת היישוב[12].
היישוב עלה לקרקע בנובמבר 1980 במסגרת תוכנית המצפים בגליל, על ידי תנועת משקי חירות בית"ר, הסוכנות היהודית ושר החקלאות דאז אריאל שרון[13].
בתחילתו כלל היישוב גרעין של חמש עשרה משפחות עם שנים עשר ילדים.
בשנת 1982 הצטרפו עוד שבע משפחות ליישוב, ובשנת 1984 התחילו להבנות מבני הקבע הראשונים.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נמצא על הר גילון, שפסגתו בגובה 372 מטרים. מדרונו המזרחי ומדרונו הדרומי של ההר מצוקיים ואילו צידו הצפוני מתון. היישוב עצמו בנוי על צידו הדרום מערבי של ההר, בגובה 270–340 מטרים.
מדרום להר זורם נחל חילזון. מצפון להר מצויה בקעת בית הכרם, המפרידה בין הגליל התחתון לגליל העליון.
תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב במקצועות החופשיים, בעיקר באזור חיפה והמפרץ. רבים עובדים ברפא"ל. חלקם עצמאיים העובדים באזורי התעשייה של המועצה האזורית משגב, תרדיון ובר-לב.
חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגילון יש אגודה שיתופית, שמארגנת פעילויות חברתיות ותרבותיות לחבריה: נשף פורים, קפה-תרבות, נטיעות בט"ו בשבט, יום השנה לגילון ועוד. האספה הכללית של חברי האגודה נפגשת פעם בשנה לאישור התקציב השנתי ולדיון. היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי שנבחר פעם בחמש שנים, ועד אגודה שנבחר כל שנה (מתקיימת זהות ועדים) וועדות של מתנדבים: ועדת הנהלה, חינוך, נוער, תרבות, קליטה, ביטחון, איכות סביבה ועוד.
מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדי הגנים לומדים בגני ילדים אשר ממוקמים ביישוב.
על ההר קיים בית הספר היסודי "הר גילון", שם לומדים ילדים מהמועצה האזורית. תלמידי חטיבת הביניים והתיכון לומדים בבית ספר השוכן בלב המועצה האזורית, ברקפת, בבית הספר "על יסודי משגב".
תנועת הנוער הפועלת ביישוב היא "האיחוד החקלאי" אשר קהל היעד שלו הוא לתלמידי כיתה ד' ומעלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילון, אתר הבית של היישוב
- גילון - סיפור מקומי, ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן, מוצג באמצעות תמונות, מסמכים וזכרונות
- גילון, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בית ספר הר גילון
- גילון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בית ספר הר גילון
- ^ אהרון דולב, "לייהד הגליל" - ביהודים או ב"קריטריונים"?, מעריב, 30 בינואר 1976; המשך
- ^ אליהו איזקסון, חידוש ההתישבות המשפחתית מושבתית, מעריב, 26 באוגוסט 1979
- ^ יוסי ביילין, לגליל בלי תנועה מיישבת, דבר, 24 בספטמבר 1976
- ^ גרעין רפא"ל יעלה השנה להתיישבות בשגב, דבר, 18 בינואר 1977
- ^ מאיר הראובני, אם לא נתוקצב באפריל - אעזוב עם המשפחה בסוף שנת הלימודים, מעריב, 2 במרץ 1979
- ^ יוסף פריאל, התעוררות ביישוב הגליל, דבר, 16 בינואר 1979
- ^ אהרון דולב, גרעין גילון גדול מדי, מעריב, 6 באפריל 1979
- ^ שלמה רייזמן, יוזמתה של התאחדות האכרים, מעריב, 29 בינואר 1980
- ^ מאיר הראובני, 100 מליון ל"י הוקצבו להקמת המושבה גילון, מעריב, 29 באפריל 1979
- ^ יואל דר, מצפה חדש בגליל המערבי, דבר, 7 בנובמבר 1980
| ||||||||||||||||
