גילוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם מתגלח באמצעות תער
מכונת גילוח חשמלית
מכונת גילוח המופעלת באמצעות קפיץ
גילוח רחוב בראג'סטאן

גילוח הוא פעולה של הסרת שיער מהגוף באמצעות תער, סכין או מכונת גילוח.

הגילוח הנפוץ ביותר הוא הסרת שיער הפנים אצל גברים. נשים רבות מסירות את השיער מרגליהן באמצעות גילוח; יש נשים וגברים המגלחים לעיתים את שיער בית השחי, שיער החזה, שיער הערווה או שיער הראש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוח היה קיים בקרב תרבויות שונות עוד מתקופת הפרהיסטוריה. הסיבות לגילוח זקן על ידי הקדמונים לא ידועות, והסברות נעות בין סיבות בריאותיות - למשל, היפטרות מכינים או טפילים אחרים - לבין אופנה המעידה על מעמד[1].

ציורי מערות בני למעלה מ-30 אלף שנים, ובהם דמויות אנושיות שכולן ללא שיער פנים, הובילו חוקרים רבים לסבור שגילוח רווח בתרבויות מסוימות עוד טרם הידע בחישול מתכות שאיפשר לייצר כלים חדים מספיק לגילוח[1].

השערות שונות הועלו לגבי דרך הגילוח עצמה. ייתכן שאנשי הפרהיסטוריה הסתפקו בקיצור הזקן במקום גילוח מלא, וייתכן שמרטו את שערותיהם בזו אחר זו במכשיר דמוי פינצטה, שיכול להיות עשוי, למשל, משתי קונכיות מוצמדות. מריטה כזו תוארה בקרב שבט נוודים במזרח התיכון במאה השמינית לספירה[1].

במצרים העתיקה ישנן עדויות המראות שכבר לפני 4000–5000 שנים היה נפוץ בקרב בני המעמדות הגבוהים יחסית מנהג הסרת שיער הגוף, ובכלל זה גם שיער הפנים[1].

שיטות גילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוח הוא השיטה הנפוצה ביותר להסרת שיער. הגילוח הוא סוג של דפילציה (Depilation) - שיטה להסרת שיער בה נותרים שורשי השערות בעומק האפידרמיס אשר ממשיכות להצמיח את השערה בקצב זהה גם לאחר הגילוח. לעומת זאת, שיטות אפילציה (Epilation) עוקרות את השערה בשלמותה (הן את החלק שבולט מחוץ לעור והן את שורש השערה). בשונה מהגילוח, שיטות אלו מלוות בכאב (מריטה ב"שעווה" או הסרת שיער באמצעות מכשיר מריטה חשמלי, הסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר).

ניתן להתגלח באמצעות תער, סכין גילוח או באמצעות מכונת גילוח, שיש בה סכינים הרוטטות או מסתובבות באמצעות מנוע חשמלי. התנגדות השיער לחיתוך בגילוח בתער פוחתת עם הרטבת העור ועוד יותר לאחר מריחתו במשחת גילוח, קצף גילוח או ג'ל גילוח. תפקידם העיקרי של אלה, לרכך את השיער ובכך לצמצם את התנגדות השיער לחיתוך. משחות גילוח עשויות להכיל בושם, חומרים אנטיספטיים וכן חומרים לקירור העור ומניעת רגישותו לגילוח.

גילוח במכונת גילוח נקרא לעיתים "גילוח יבש", אם כי יש מכונות גילוח חדישות המפזרות אף הן משחת סיכה על העור.

קיימות עדויות לכך שהאדם הקדמון ניסה ליצור אמצעי גילוח בעזרת אבנים מושחזות. סכיני הגילוח הראשונות היו תערים פשוטים. לאחר מספר שימושים הפך התער קהה והיה צורך להשחיזו. סכיני גילוח מודרניות מורכבות מידית, שניתן להשתמש בה באופן תמידי, ומסכין המתחברת לידית. כשהסכין מתקהה ניתן להחליפה בסכין חדשה. במרוצת השנים עלה בהתמדה מספר הלהבים הכלולים בכל יחידת סכינים עצמאית. מספר להבים רב יותר משמעותו פחות לחץ על העור בזמן הגילוח והקטנת סכנת החיתוך האקראי. בסכינים המודרניים יש עד שישה להבים.

השפעת הגילוח על השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתוס על גילוח אינו נכון והשיער אינו צומח מהר יותר כאשר מגלחים אותו, ובניגוד לאמונה רווחת, הגילוח לא משפיע על צמיחת השיער[2][3].

השיער בנוי מקרטין שהוא חומר חלבוני שאיננו תאי ולכן אין לשערה השפעה על הזקיק והיא לא מתעבה או מתארכת יותר כתוצאה מהגילוח. ייתכן שמיתוס זה הגיע מהעובדה שלנערים המתחילים להתגלח הזקן צומח מהר יותר כתוצאה מהתבגרותם.

גילוח ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – השחתת הזקן, הקפת הראש, גילוח הראש לנשים ביהדות

ההלכה היהודית אוסרת על גברים לגלח את פאת הראש והזקן. איסור זה בא מהפסוק:

לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך.

ויקרא י"ט, כ"ז

ההלכה אינה אוסרת לגזור את הזקן במספריים או להשחית את השערות בעזרת משחה או סם. על כן, מכונות גילוח הפועלות על פי עיקרון פעולת המספריים מותרות לגילוח הזקן, בעוד מכונות גילוח הפועלות על עקרון העברת הסכין בצמוד לעור אסורות לשימוש על פי ההלכה. יש מכונים הנותנים למכונת הגילוח הכשר, המציין שהמכונה פועלת על עקרון המספריים.

דיני אבלות כוללים איסור מוחלט על תספורת וגילוח, בין באבלות יחיד (שבעה), ובין באבלות ציבור (ספירת העומר, ימי בין המצרים)[4].

לפני התפילה, למרות שאסור לעסוק בענייני הגוף ואסור להסתפר, להתגלח פסקו רוב הפוסקים שמותר[5]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]