גזפרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזפרום
ОАО Газпром
מרכז לאחטה בסנקט פטרבורג, מטה החברה
מרכז לאחטה בסנקט פטרבורג, מטה החברה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית/ממשלתית;
נסחרת בבורסה לניירות ערך בלונדון, בבורסת מוסקבה ובבורסה לניירות ערך בפרנקפורט.
בורסה
מייסדים ממשלת רוסיה
תקופת הפעילות 8 באוגוסט 1989 – הווה (34 שנים)
חברות בנות Gazprom EP International B.V.
Nigaz
YugoRosGaz
SLOVENSK PLYNÁRENSKÝ PRIEMYSEL
A.S.
Nord Stream AG
רוסאוקראנרגו
Bosphorus Gaz Corporation
גזפרום אקספורט
גזפרום אוויה
מועדון הכדורגל זניט
גזפרומבנק
גזפרום נפט
סבראנרגיה
סיבור
מוסאנרגו
נובאטק
סטרויטרנסגז
גזפרום ארמניה
גזפרום טרנסגז בלארוס
Overgas
Vemex
Eesti Gaas
Gasum
VNG – Verbundnetz Gas
Gazprom Germania
Wingas
Prometheus Gas
PANRUSGÁZ GÁZKERESKEDELMI ZRT
BORSODCHEM ZRT.
Latvijas Gāze
מפעל וולז'סקי לסיבים סינתטיים
מיקום המטה סנקט פטרבורג, רוסיה
משרד ראשי מרכז לאחטה
בעלות הסוכנות הפדרלית לניהול רכוש המדינה (50.37%)
ADR (25.20%)
אנשי עסקים שונים (14.57%)
רוסנפטגז (10.97%)
רוסגזיפיקאציה (0.89%)
ענפי תעשייה פטרוכימיה
בנקאות
תקשורת
ספורט
מוצרים עיקריים נפט, גז טבעי
הכנסות 87.4 מיליארד דולר (2020)
רווח תפעולי 8.5 מיליארד דולר (2020)
רווח 2.25 מיליארד דולר (2020)
הון עצמי 14,804,732,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר ויקטור זובקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אלכסיי מילר
עובדים 469,600 (2017)
 
Gazprom.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גזפרוםרוסית: ОАО Газпром) הוא תאגיד רב-לאומי רוסי, חברת האנרגיה הגדולה ביותר ברוסיה. חלקה של גזפרום במאגרי הגז העולמיים הוא 16% והיא מפיקת הגז הטבעי הגדולה בעולם (מפיקה כ-12% מהגז בעולם). היא מספקת כמעט את כל תצרוכת הגז של מרכז אירופה, מזרח אירופה, ומדינות ברית המועצות לשעבר.

כ-25% מאספקת הגז של האיחוד האירופי מגיעים מנכסי החברה (65% מאספקת הגז של אוסטריה, 36% מזו של גרמניה, 27% מזו של איטליה ו־25% מזו של צרפת).

נכון לשנת 2021, בבעלות החברה מערכת הולכת הגז הגדולה בעולם, שאורכה הוא 175.2 אלף קילומטרים[1].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזפרום היא מהחברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק. מכירותיה בשנת 2014 הסתכמו ב-106.3 מיליארד דולר, והרווח הנקי שלה עמד על 3.1 מיליארד דולר. ברשות החברה עתודות של 28,800 מיליארד מטר מעוקב (BMC) גז טבעי שווי ערך ל-16% מהעתודות העולמית. לאחר שרכשה את חברת הנפט סיבנפט, היא נחשבת לבעלת עתודות הנפט השלישית בגודלה בעולם (119 מיליארד חביות) לאחר סעודיה (263 מיליארד) ואיראן (133 מיליארד).

החברה נמצאת בחלקה בשליטה ממשלתית (50.01%), והיא הגדולה ביותר בעולם מסוגה. יש לה גם החזקות בתחום הבנקאות (גזפרום בנק), הביטוח, התקשורת הבנייה והחקלאות. פעמים רבות השתמשה ממשלת רוסיה בחברה למטרות מניפולציה ביחסים בינלאומיים, בין השאר בסכסוך הגז בין אוקראינה לרוסיה בתחילת 2006, ובמשבר הגז בין בלארוס לרוסיה בתחילת 2007.

החלק עיקרי של שדות התפוקה של גזפרום ממוקם סביב מפרץ אובּ, במחוז האוטונומי של ימלו-ננץ, מערב סיביר. חצי האי ימל מתוכנן להיות אזור תפוקת הגז העיקרי של גזפרום, שמחזיקה במערכת העברת הגז הגדולה ביותר בעולם, עם 158,200 קילומטרים של קווי גז.

בימיו האחרונים של גרהרד שרדר בתפקיד קנצלר גרמניה, הוא חתם על הסכם שנוי במחלוקת עם החברה כאשר ולדימיר פוטין היה נציגה, לבניית צינור הגז הצפון אירופי כדי שהיא תספק גז ישירות לגרמניה מבלי לעבור בצינורות הגז של פולין, אוקראינה והמדינות הבאלטיות. מיד לאחר צאתו מתפקיד הקנצלר הוא התמנה ליושב ראש ועידת בעלי המניות בחברה שבונה את הצינור.

ישנו ניסיון של הקרמלין להשתלט דרך החברה על אספקת הגז למדינות מערב אירופה, וליצור תלות קיומית של אותן המדינות בהחלטות הממשלה הרוסית. החברה תורמת כ-20% מכלל ההכנסות ממסים למדינה. אספקת הגז למזרח אירופה ולמרכזה, וכן לכל מדינות ברית המועצות לשעבר, נמצאת בבלעדיות כמעט מלאה של החברה. לגזפרום בעלות על 50% בחברת סחלין אנרג'י הפועלת להפקת גז ונפט באזור סחלין.

מנהלי החברה הציבו להם למטרה להגיע לשווי כספי של טריליון דולר עד שנת 2017. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא ראש ממשלת רוסיה לשעבר, ויקטור זובקוב. מנכ"ל החברה הוא אלכסיי מילר.

בשנת 2002 הוזכרה החברה יחד עם קבוצה של חברות אחרות בתחום האנרגיה, ובראשן אנרון, כזוכות בפרס איג נובל (הסאטירי) על "אימוץ של המושג המתמטי של מספרים מדומים לעולם העסקים"[2], וזאת בהקשר לשערורייה החשבונאית שהסתיימה בפשיטת רגל של אנרון.

גזפרום כספונסר ספורטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזפרום היא הספונסר הראשי של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג הנחשב לעשיר ביותר במזרח אירופה ומועדון הכדורגל הכוכב האדום בלגרד. בנוסף, שימשה גזפרום כספונסר העיקרי של ליגת העל הרוסית בהוקי קרח ועודנה הספונסר הראשי של נבחרת האופניים הרוסית "קטיושה", המתחרה בטור דה פראנס.

בנוסף, דווח בספטמבר 2010 כי גזפרום התכוונה לקנות 30% ממניות קבוצת הכדורגל מילאן, צעד שקודם במידה רבה גם על ידי סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה והבעלים של קבוצת מילאן, שגם נחשב לחברו הקרוב של ולדימיר פוטין, מאנשי השליטה בתאגיד גזפרום.

ב-16 בספטמבר 2013 חתמה החברה על הסכם חסות ראשי עם פיפ"א ל-4 שנים החל מ-2015[3]. באותה שנה נחתם הסכם חסות גם עם לבסקי סופיה מליגת העל הבולגרית בכדורגל[4].

החל משנת 2013 החברה מפעילה תוכנית כדורגל למען חברות. בנוסף, התאגיד מהווה לאחד הספונסרים של ליגת האלופות.

עד הפלישה הרוסית לאוקראינה, הייתה גזפרום הספונסר הראשי של מועדון הכדורגל הגרמני שאלקה 04. אולם, לאחר הפלישה, ביטלה שאלקה 04 את קשריה עם החברה.[דרוש מקור]

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחברת מניות, מניותיה מוחזקים בידי[5]:

עד 2020 החברה הייתה רשומה במוסקבה[6], אך מאז 2020 משרדיה הראשיים ממוקמים בעיר סנקט פטרבורג במרכז לאחטה.

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. רם ויאחירב (1993—2001)
  2. אלכסיי מילר (משנת 2001)

דירקטוריון החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירקטוריון החברה חברים שרי ממשלת רוסיה כדוגמת שר המסחר והתעשייה, שר האנרגיה ושר החקלאות.

יושבי ראש הדירקטוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. רם ויאחירב (1993—1996, 2001—2002)
  2. אלכסנדר קזאקוב (1996—1998)
  3. פאריט גזיזולין (1998—1999)
  4. ויקטור צ'רנומירדין (1999—2000)[7]
  5. דמיטרי מדבדב (2000—2001, 2002—2008)
  6. ויקטור זובקוב (משנת 2008)

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל גזפרום אלכסיי מילר וראש תאגיד הנפט הלאומי הסיני CNPC ג'ואו ג'יפינג חתמו על חוזה ל-30 שנה במהלכן תספק גזפרום לתאגיד הנפט הלאומי הסיני גז טבעי בהיקף 400 מיליארד דולר. 25 במאי 2014[8][9]

ארמניה

  • גזפרום ארמניה, חברה ארמנית-רוסית מ-1997 האחראית לפיתוח צינורות הגז בארמניה. בבעלות גזפרום 80% מהמניות.

בלארוס

בולגריה

  • Topenergy ‏ - 100%
  • Overgas Inc. AD ‏ - 50%

בריטניה

הונגריה

  • Panrusgas Rt ‏ - 40%
  • Borsodchem ‏ - 25%
  • TVK ‏ - 13.5%
  • DKG-EAST Co ‏ - 38.1%

גרמניה

  • Agrogaz GmbH ‏ - 100%
  • Ditgaz ‏ - 49%
  • Verbundnetz Gas ‏ - 5.3%
  • גזפרום גרמניה (Gazprom Germania GmbH) ‏ - 100% הוקמה ב-1990 והיא חברת הגז הטבעי הגדולה בגרמניה. בראשה עמד ולדימיר קוטנייב, שגריר רוסיה בגרמניה בשנים 20042010. במרץ 2022, הועברה לניהול ממשלת גרמניה.
  • Wingas GmbH ‏ - 35%
  • Wintershall Erdgas Handelshaus GmbH & Co. KG ‏ - 50%
  • ZMB GmbH ‏ - 100%

יוון

קזחסטן

לטביה

ליטא

  • Lietuvos dujos ‏ - 37.1%
  • Kaunas CHP ‏ - 100%
  • Stella Vitae ‏ - 30%

הולנד

פולין

  • EuRoPol Gaz ‏ - 48%

רומניה

  • WIROM ‏ - 25%

סרביה

  • JugoRosGaz ‏ - 50%
  • Progress Gas ‏ - 50%
  • НИС нафтагас ‏ - 51%

טורקיה

צ'כיה

  • Gas-Invest S.A. ‏ - 37.5%
  • Vemex s.r.o. ‏ - 33% חברת נפט וגז צ'כית משנת 2001 המחזיקה ב-21% משוק הגז הצ'כי

פינלנד

  • Gasum Oy ‏ - 25%
  • North Transgas Oy ‏ - 100%

סלובניה

  • Slovenský plynárenský priemysel

שווייץ

אסטוניה

רוסיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזפרום בוויקישיתוף
עברית
רוסית
אנגלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.gazprominfo.ru/articles/natural-gas-transportation/
  2. ^ Winners of the Ig® Nobel Prize
  3. ^ אוריאל דסקל, פוטינבול, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2014
  4. ^ ליגת העל הבולגרית נגד גזפרום, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2013
  5. ^ "Акции" (ברוסית). ПАО «Газпром». נבדק ב-2018-06-27.
  6. ^ "ПАО ГАЗПРОМ, Москва: ИНН 7736050003, ОГРН 1027700070518, адрес, телефон, сайт, реквизиты, выписка из ЕГРЮЛ". www.spark-interfax.ru. נבדק ב-2019-06-05.
  7. ^ נחום טרדאי, ‏6,000 מפעלים כושלים "על הכוונת" של ועדה מיוחדת ברוסיה, באתר גלובס, 31 באוקטובר 1996
  8. ^ נדב נוימן, ‏עסקת ענק: רוסיה תספק לסין גז ל-30 שנה ב-400 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 במאי 2014
  9. ^ רוסיה תמכור לסין גז טבעי במשך 30 שנה בהיקף של 400 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 21 במאי 2014