גוש שילה
 | |
| שילוט בגוש שילה, 2013 | |
| מספר יישובים | 4 |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| חבל ארץ | בנימין / השומרון |
| העיר הגדולה | שילה |
| תאריך ייסוד | 1978 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בגוש | 13,000[1] (2022) |
| קואורדינטות | 32°03′37″N 35°16′41″E / 32.060277777778°N 35.278138888889°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   גוש שילה
יישובים ישראלים בצבע ורוד, יישובים פלסטינים בצבע ירוק | |
גוש שילֹה הוא גוש התנחלויות המנוהל על ידי המועצה האזורית מטה בנימין ומצוי בצפון-מזרח שטחה. יישובי הגוש מוכרים כיישובים על ידי המועצה האזורית מטה בנימין המנהלת אותם, ואילו מדינת ישראל מכירה בששה מהיישובים ומגדירה שתיים (שבות רחל ואחיה) כשכונות של שילה, ואת השאר מחשיבה כמאחזים.
זהו גוש ההתיישבות הראשון בשטח מטה בנימין, עם הקמת היישוב עלי ב-1984. מתוך ראייה מערכתית, הוקמו בית ספר אזורי בשילה ואזור תעשייה בצפון עמק שילה, שהוקם על ידי משרד התמ"ת, עבור יישובי הגוש.
כל ההתנחלויות הן יישובים קהילתיים בעלי צביון דתי, למעט עלי, שמורכבת משכונות מעורבות. על-פי נתוני הלמ"ס בשנת 2022, חיים בכל יישובי הגוש כ-13,000 תושבים[1][דרוש מקור: יש לספק מקור אמין שבו מופיע מספר התושבים.].
יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שילה - היא ההתנחלות המרכזית של הגוש, בו ניתנים רוב השירותים לשאר היישובים. ההתנחלות נוסדה על ידי שני גרעיני ההתיישבות הראשונים של גוש אמונים. בינואר 1978 הוצבו ביישוב מספר קרוונים שאוכלסו על ידי שמונה משפחות וכ-40 בחורי ישיבה מישיבת שלומי שהתפרקה, שהתארגנו למחנה חפירות ארכאולוגיות באתר עתיקות שילה לפי החלטתו של שר החקלאות דאז, אריאל שרון. בשנת 1979 הכירה הממשלה בהתנחלות. צמוד לשילה נמצא מרכז מסחרי, וכן אתר העתיקות תל שילה.
- שבות רחל - הוקמה בחודש מרחשון תשנ"ב (1991) בליל הלווייתם של רחלה דרוק, תושבת שילה, ויצחק רופא, שנרצחו בפיגוע-ירי.
- עלי - הוקמה בשנת 1984 כהתנחלות עירונית וכמרכז להתנחלויות הסביבה. עלי היא הגדולה ביישובי הגוש, ובה אוכלוסייה מגוונת הכוללת דתיים וחילוניים, עולים חדשים (קהילה גדולה מצרפת) עם ותיקים. בעלי קיים קניון קטן, וגם היא מרכזית ומספקת שירותים לשאר היישובים.
- מעלה לבונה - הוקם כהיאחזות נח"ל ב-1983 שאוזרחה בשנת 1984. הוקם ביוזמת חבר הכנסת חנן פורת, כדי ליישוב יהודים בדרך האבות - הכביש המרכזי של השומרון.
- עמיחי - הוקם בשנת 2018 עבור מפוני עמונה[2].
מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחיה - הוקם ב-1997 בסמוך לשבות רחל. נקרא על-שם אחיה השילוני. במאחז גרות נכון לשנת תשפ"ד כ-90 משפחות, ויש בו בית כנסת, מקוה טהרה ומבני קבע למגורים, מלבד המגורים הזמניים בקרוונים.
- גבעת הראל - הוקמה בשנת 1998 ונקראה על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון שנרצח בעת שמירה יחד עם שלמה ליבמן. בפבואר 2023 החליט הקבינט להסדיר את היישוב יחד עם גבעת הרואה, בתגובה לפיגוע בשכונת רמות.
- עדי עד - הוקם בשנת 1998 על ידי בוגרי הישיבה החקלאית - מישיבת שדות אמיר שבשבות רחל. הכפר מתוכנן במתכונת של מושב והוא בעל אופי חקלאי.
- אש קודש - הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים. היא נקראת על שמו של אש-קודש גילמור שנרצח בירושלים.
- קידה - הוקמה בשנת 2003 לאחר שצה"ל פינה מחנה של חיל המודיעין ברכס בירכת אל קסר, החולש על כביש אלון ובקעת הירדן. עד לאישור ההתיישבות בהר הוקם יישוב זמני.
- גבעת הרואה - הוקם בשנת ה'תשס"ג כשכונה של היישוב עלי. מיקומה של הגבעה נבחר על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין גוש שילה-עלי-מעלה לבונה. הגבעה היא בגובה של 762 מ' מעל לפני הים, מתגוררות בו היום 32 משפחות בהן כ- 90 ילדים[3]. בינואר 2016 הפך היישוב לרשות עצמאית במועצה אזורית מטה בנימין - על מנת לקדם חזון של הקמת ישוב. בחודש מרץ 2017 הכריזה המדינה על חלקים נרחבים היושבים על ההר כאדמות מדינה. הגבעה היא יעד תיירותי, בו קיים מצפור הצופה לנחל שילה, מעיין עין עוז השוכן למרגלות ההר, בוסתן פינות פיקניק בחיק הטבע מסלולי שטח ועוד. בפברואר 2023 החליט הקבינט להסדיר את היישוב יחד עם גבעת הראל[4].
- ישוב הדעת - הוקם בשנת 2000 על ידי נתי רום. בשנת 2004 הצטרפה לחווה משפחת הרב מיכי יוספי.
- גאולת ציון - הוקם בשנת ה'תשע"א על ידי מספר צעירים שפרשו מגבעת רמת מגרון על רקע סכסוכים פנימיים בגבעה. במשך השנים עברו בה עשרות בחורים ומספר משפחות. הגבעה פונתה עשרות פעמים אך לא ננטשה בשל כך. כיום מתקיימת ישיבה במקום. בתחילת 2017 הוחלט על הקמת יישוב חדש למפוני עמונה בגבעה[5].
- מלאכי השלום - מאחז במזרח הגוש, שהוקם ב-2015. ממשלת ישראל החליטה להכשיר אותו בספטמבר 2023[4].
- גל יוסף - הוקם בשנת ה'תשס"ט ונקראה על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. הגבעה ממוקמת על הגבעה המערבית לכביש אלון ושוכנת מזרחית לעדי עד. בגבעה יש 4 משאיות מקורקעות שמשמשות למגורים, וטנדר מקורקע שמשמש כמטבח. בנוסף בגבעה יש מספר חממות ובור מים.
- עלי עין - הוקם בשנת ה'תשס"ט על ידי מספר רווקים צעירים. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בטבת תשע"א פונתה הגבעה ובתיה[6]. ביוני 2011, פונתה הגבעה שוב תוך עימותים אלימים[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ההר הטוב הזה- מסלולים ואתרים בדרום השומרון" מאת דניאל אלדר ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 - פרק גוש שילה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בחיבור מספר התושבים המדויק ביישובים הגדולים עם חישוב מספר המשפחות במאחזים, כשכל משפחה נספרת כשבה בממוצע 5 נפשות.
- ^ אלישע בן קימון, יותר משנה אחרי הפינוי: תושבי עמונה עוברים לבית חדש, באתר ynet, 25 במרץ 2018
- ^ גבעת הרואה באתר מועצה אזורית בנימין
- ^ 1 2 ניצן קידר, הקבינט החליט: תשעה יישובים ביו"ש יוכשרו, יקודמו אישורי בנייה, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2023
- ^ אושר בקבינט: תוקם התנחלות חדשה למפוני עמונה, באתר web.archive.org, 2017-04-02
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, ההרס בגבעת "עלי עין" - תמונות ראשונות, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2011
- ^ עמיחי רובין, מוצאי יום ירושלים: פינוי אלים בעלי עין בשומרון, באתר "סרוגים", 2 ביוני 2011