גורדוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947
ועידת גורדוניה בגליציה 1929
חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930

הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבורות של צעירים שהחלו להתארגן בשנת 1923 בעיירות בגליציה המזרחית התגבשו ארגונית והפכו לתנועה שבחרה בשם גורדוניה בשנת 1925. הסניף המרכזי של התנועה פעל בעיר לבוב.[1] הרקע להקמת התנועה היה המשבר הקשה שעבר על יהודי האזור בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מלחמות האזרחים והפוגרומים שבאו בעקבותיהן. גליציה המזרחית, שהייתה קודם חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית הפכה לחלק ממדינת פולין. הרוח הלאומית הפולנית והאנטישמיות הגואה הצטרפו למצוקה הכלכלית ולתחושה של הצעירים שאין להם עתיד בפולין. רבים אימצו את הציונות כדרכם אך חיפשו גם תשובה לשאלות החברתיות שהטרידו אותם. מייסדי גורדוניה היו צעירים חיפשו דרך שונה מדרכה של השומר הצעיר, שהייתה לה אז השפעה ניכרת בגליציה, מכיוון שקיבלה לשורותיה רק נוער לומד ולא נוער עובד, וגם מתוך התנגדות לכיוון המרכסיסטי שאימצה.

תנועת הנוער גורדוניה התארגנה בקראקוב בשנת 1925. רוב הפעילות כללו הכשרה לעלייה ארצה, מחנות קיץ ועוד. הסניף המשני של מחוז שלזיה היה בקראקוב. רוב רובם של חברי התנועה באו משכבות מעוטות יכולת, מעריי השדה והספר לעיר קראקוב. נערים אלו עזבו את מקומות מגוריהם כדי למצוא פרנסה בעיר קראקוב. בתום יום עבודה עסקו בני הנוער בפעילויות השגרתיות של התנועה: ללמוד עברית, ללמוד על ארץ ישראל, ללמוד על עבודה עברית ועבודת כפיים, ועוד פעולות אשר יכשירו אותם לעלייה ארצה. חלק גדול מבני הנוער חוו נתק מהגרעין המשפחתי וחשו קושי עצום הן נפשית והן פיזית. למרות זאת, ולמרות פרוץ מלחמת העולם השנייה לא הופסקה פעולת התנועה "גורדוניה".[2]

גורדוניה התגבשה כתנועת נוער עממית – חלוצית – סוציאליסטית, שראתה את עצמה כממשיכת דרכה של מפלגת הפועל הצעיר ושאבה את השראתה ושמה מדמותו שלא"ד גורדון שעל פי משנתו קיים קשר בין חיי האדם ועבודתו ובין חיי האומה ואדמתה. גורדוניה דגלה ביישוב ארץ ישראל תוך הדגשת ערך העבודה העצמית וחינוך האדם להגשמה וציונות. החניכים למדו את השפה העברית ובוגריה התארגנו לקראת עלייה לארץ ישראל, השתלבות בקבוצות הקיימות בארץ - ישראל והקמת קבוצות חדשות.

גורדוניה התפשטה במהירות לשאר חלקי פולין. ב-1928 כשהתקיימה הוועידה הראשונה של התנועה בדנצינג מנתה התנועה למעלה מ-4000 חברים. במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 התרחבה פעילות גורדוניה לליטא, לטביה, רומניה, סרביה, צרפת, וגם לארגנטינה, ארצות הברית ואף אלג'יריה ותוניסיה. בשנת 1929 עלו רבים מחברי התנועה לארץ ישראל והעבירו אליה את מרכז פעילותה. העלייה במסגרת גורדוניה המשיכה כל שנות השלושים ועד פרוץ המלחמה ב-1939 גם במסגרת ארגון החלוץ ונמשכה גם לאחר השואה. הקבוצה הראשונה של חברי גורדוניה הקימה את קבוצת חולדה. עם הזמן הקימו חברי גורדוניה קבוצות נוספות שהתאגדו תחת השם "איגוד גורדוניה" ובשנת 1934 הצטרפו לחבר הקבוצות. ביו הקבוצות שהקימו בוגרי גורדוניה היו חניתה, כפר החורש ורמת דוד בצפון, במישור החוף נווה ים, מעין צבי, משמרות ומשמר השרון, חולדה ומעלה החמישה באזור ירושלים, מסדה שבעמק הירדן, ניר עם ואורים שבנגב. חברי הקבוצות שהקימה גורדוניה המשיכו את פעילותם בתנועה באמצעות השליחים שיצאו לחו"ל וסייעו לחניכים בסניפים ובחוות ההכשרה החקלאית. פעילות זו נמשכה גם לאחר מלחמת העולם השנייה בעיקר במחנות העקורים.

פנחס לבון היה למנהיג התנועה משנותיה הראשונות. כבר בשנות ה-1920 התבלט כאחד הדוברים הרהוטים והמרשימים ביותר בוועידות התנועה ובהופעותיו בסניפים. הוא אימץ את המצע האידאי של מייסדי גורדוניה שראו עצמם כממשיכי הדרך של צעירי ציון והפועל הצעיר. הוא הושפע מאוד מחיים ארלוזורוב וראה בא"ד גורדון, את מורה הדרך הרוחני של התנועה. הוא התנגד בחריפות גם לסוציאליזם המרקסיסטי הדוגמטי שאימצה תנועת השומר הצעיר וגם ללאומנות ולמיליטריזם של התנועה הרוויזיוניסטית. הייעוד של גורדוניה ותפקידה בהגשמת הציונות התמצו לדעתו בעליה לארץ ו"כיבוש הארץ והעבודה, החקלאות, השפה והאדם, תוך מאמצי הגשמה חלוציים". על אף שדגל בשמירה על דרכה הייחודית של גורדוניה, לבון האמין בצורך באיחוד כוחות והוביל את גורדוניה לאיחוד עם תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות הקרובות אליה.

בשנת 1940 התאחדה גורדוניה עם תנועת המכבי הצעיר ובשנת 1945 התמזגה עם פלג מהמחנות העולים שהזדהה עם מפא"י. התנועה החדשה היא התנועה המאוחדת שהייתה תנועת נוער לומד ששמה דגש על עקרון הכלליות. מתוך תפיסה זו של כלליות, התאחדה ב-1959 התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ויצרה את הנוער העובד והלומד.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדוניה הייתה תנועת נוער יהודית-ציונית-סוציאליסטית בעלת נופך צופי. גורדוניה שמה בראש מעייניה את ערך ההגשמה החלוצית ושאבה השראה רבה ממשנתו של א"ד גורדון.

בוועידה הראשונה בדנציג ב-1928 התקבלו העקרונות הבאים:

  • בניין ארץ ישראל כמולדת לעם
  • יצירת עם עובד בארץ ישראל
  • עבודה עצמית
  • תרבות עברית
  • "הנוסח המקובל של מלחמת מעמדות, כדרך כוללת להגשמת הסוציאליזם, אין בכוחו להקיף את הגיוון העשיר בדרכי הגשמת הסוציאליזם".

י"ג מידות גורדוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בתנועות נוער צופיות מקבילות כדוגמת השומר הצעיר ומכבי הצעיר כך גם לגורדוניה היו דיברות, אשר מטרתן הייתה לשמש מצפן ערכי לחברי התנועה.

  • הווה מתקרב לטבע וקשור בו.
  • הווה שומר על בריאות ותרבות גופך.
  • הווה מכניס לחייך וסביבתך הרמוניה ופשטות של איש-העבודה.
  • הווה מסתכל בפני המציאות כדי להבינה בלא כסוי-פנים.
  • הווה שומר על עצמאותך אך מקשיב לדעות אחרים.
  • הווה מכבד את האדם שבזולתך ומתייחס אליו ביושר-לבב.
  • הווה נוהג בכבוד ויושר הדדי ביחסי החבר והחברה.
  • הווה מגשים את העברית למעשה יום-יום.
  • הווה נאמן ומסור לתנועת גורדוניה, אחראי בעד עתיד העם וגורל בניין המולדת.
  • הווה איש העבודה היצירה וההגשמה.
  • הווה מרגיש את עצמך סולידרי עם הסובלים והמנוצלים בחברה הנוכחית.
  • הווה מתקומם נגד הרע והעוול ונלחם בעד הצדק החברתי והיושר האנושי.
  • הווה מכוון את מחשבותיך ואת מעשייך בחיי יום-יום לאור התכלית המוסרית, החברתית לעם והאנושיות, באשר אין המטרה מקדשת את האמצעים.
קבוצת גורדוניה בהכשרה להתיישבות ברומניה 1929

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גורדוניה: תנועת נוער עממית חלוצית (העורך הראשי: נתן רוטנשטרייך; העורך והמביא לדפוס: אריה אבנון), חולדה: ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר ע"ש פנחס לבון, תשמ"ב-1982.
  • אלקנה מרגלית, תנועת הנוער גורדוניה – רעיון אורח חיים, [תל אביב]: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו-1986.
  • חניכי ומדריכי קן קריית חיים, תנועת חיים: לקראת 70 השנים הבאות: הסתדרות הנוער העובד, תנועת גורדוניה, התנועה המאוחדת והסתדרות הנוער העובד והלומד בקרית חיים, [חיפה]: הנוער העובד והלומד, תשס"ד-2004.
  • דוד רון, הם יורים - אליעזר גלר, מפקד אזור במרד גיטו ורשה, הוצאת "תרבות וחינוך" בשיתוף עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1960 (במיוחד הפרק "גורדוניה בפולין בימי הכיבוש הנאצי", מאת נתן עק, עמודים 136-121)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורדוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנועת הנוער "גורדוניה" | ארגון יוצאי קרקוב בישראל
  2. ^ נטל פנחס, תנועות הנוער בקראקוב, היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה., הוצאת ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה, 1981