גונן גינת
 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1956 (בן 67) פתח תקווה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
  | |
גונן גינת (נולד ב-20 באוקטובר 1956) הוא עיתונאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי, עורך מוסף השבת של העיתון ישראל היום. לשעבר העורך הראשי של "הצופה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גינת נולד וגדל בפתח תקווה כבנם הבכור של שולמית וליפא גינת, יוצאי קיבוץ סעד. למד בתיכון עירוני ב'-ג' (צייטלין) בתל אביב. שירת בצה"ל בחיל המודיעין. לאחר שהשתחרר מצה"ל, ובמקביל ללימודיו בחוגים לפסיכולוגיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר-אילן, החל את דרכו העיתונאית כמגיה בעיתון הצופה. בהמשך עבר לעיתון מעריב, שם שימש עורך חדשות והתקדם לתפקיד ראש הדסק וסגן עורך מוסף השבת.
לאחר כ-11 שנות עבודה ב"מעריב" מונה גינת לעורך הראשי של "הצופה". הוא שינה את מראה העיתון, הוסיף צבע לעמודיו והדפיסו בפורמט טבלואיד.
היה ממייסדי החינמון "ישראלי" ועורכו הראשון. כיום הוא בעל טור אקטואלי בעיתון "ישראל היום". בעקבות הפיגועים בבריסל כתב בטורו:
- "צריך להיות עיוור כדי לא להבין שיש קשר בין גל הטרור שהכה בבירת בלגיה לבין הכיבוש. התסכול של הילדים הפלסטינים בני ה־13 מהיעדר אופק מדיני היה חייב להתפרץ איפשהו. אז פעם זה בירושלים, ופעם בבריסל - וברור שהיהודים אשמים. נקווה רק שהבלגים יגיבו באיפוק ויבינו שאין פתרון צבאי לטרור.
- חוץ מזה, מה חשבו לעצמם הבלגים? שהם יוכלו להמשיך בחיים הטובים שלהם בלי לאפשר אופק מדיני למוסלמים שבארצם? כמה זמן, הם חשבו, יוכלו לרמוס את המוסלמים בלי לתת להם עצמאות במזרח בריסל? הגיע הזמן, אירופאים יקרים, להבין שיש לוותר למען השלום. אתם חייבים להפסיק מייד את הבנייה המתגרה בבריסל ואת דיכוי המוסלמים."[1]
מ־1 באפריל 2017 גינת כותב בטורו בעיקר ביקורת טלוויזיה. בעקבות שידור פרק ראשון מתוך סדרה על המחזאי חנוך לוין כתב בטורו:
- "כי מה כבר חנוך לוין אמר? את מה שכל המילייה שלו אומרים שנים במקהלה - שהמנהיגים והגנרלים שלנו אוהבים מלחמות ומשמיעים נאומים חלולים. האם הוא היה הראשון שטען את הדברים? לא בהכרח. האם צדק? לא בהכרח. מיתוס משומש, מיטב הקלישאות העבשות של השמאל, כולל התואר נון־קונפורמיסט, האהוב על הקונפורמיסטים הכי גדולים. ובין כל המתראיינים על חנוך לוין ויצירתו, לא היה אפילו אחד שבין כל ים המלל של ההערצה הייתה לו גם הערה קטנה של רמז לביקורת. מעולם לא ראיתי חסידות שכזו. אין שום אדמו"ר עם חסידים כאלה, שאצלם הרבי לעולם אינו טועה."[2]
גינת הוא אב לארבעה ותושב בית חורון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנן עמיאור, מקדים, או מאחר, את זמנו, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2005
- ירעם נתניהו, שליפות עם גונן גינת, באתר nrg, 16 במאי 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גונן גינת, הכל בגלל "הכיבוש", באתר ישראל היום, 25 במרץ 2016
- ^ גונן גינת, חנוך לוין: מקהלת מעריצים בלי מילת ביקורת, "חנוך לוין - חיים שכדוגמתם לא ראינו מעולם" ערוץ 1, 22:30, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2017