גוגל ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוגל ישראל
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־19 שנים)
חברת אם גוגל
משרד ראשי יגאל אלון 98, תל אביב, מגדל אלקטרה - קומות 26 עד 34
ענפי תעשייה מחקר ופיתוח
פרסום, שיווק ומסחר מקוון
מנכ"ל ברק רגב[1] - מנכ"ל (עסקי)
יוסי מטיאס - מנכ"ל מרכז המו"פ
עובדים כ-2,000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ב"קמפוס גוגל"

גוגל ישראל בע"מ היא חברה פרטית וחברת בת של חברת גוגל העולמית, שנוסדה ופועלת בישראל בשנת 2005. הפעילות העסקית שלה הוקמה על ידי יוצא מיקרוסופט ישראל, מאיר ברנד. מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל הוקם על ידי יוסי מטיאס.

החברה מפעילה, בין היתר, את "קמפוס תל אביב", המשמש כמקום מפגש של סטרטאפיסטים, יזמים ואנשי טכנולוגיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גוגל ישראל" נוסדה בספטמבר 2005. הסניף הראשון של גוגל בישראל הוקם בבית איילון ביטוח ברמת גן על ידי מאיר ברנד, שממשיך לנהל את פעילותה העסקית. בתחילת דרכה עסקה החברה בשיווק ופרסום מודעות אדוורדס לחברות הגדולות במשק הישראלי. בשנת 2007 נחנכו משרדי החברה בתל אביב במגדל לוינשטיין.

גוגל ישראל סיימה את שנת 2007 במחזור מכירות של מעט יותר מ-50 מיליון דולר - גידול של כ-150% בהשוואה למחזור העסקים שלה ב-2006.[2] כ-85% מהמחזור הגיע מפעילות החברה בתוך ישראל. עיקר ההכנסה של גוגל ישראל מגיע מתקציבי פרסום של כמה גופים גדולים, בהם בנקים, בתי השקעות, רשתות סלולר ומפרסמים גדולים נוספים שמשקיעים כל אחד כמיליון דולר בפרסום מודעות טקסט בגוגל.

בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל התקיימה בישראל תחרות לציור גוגל דודל בנושא "ישראל שלי". הדודל הזוכה הוצג בדף הבית של Google ישראל ב-30 ביוני 2008.[3]

בפברואר 2010 קיימה גוגל ישראל את כנס המפרסמים הראשון שלה "כנס זינוק בעלייה".

פעילות הפיתוח בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2006 הוקם מרכז מחקר ופיתוח של גוגל בפארק מת"ם שבחיפה על ידי יואל מארק[4]. בשנת 2006 הוקם מרכז מחקר ופיתוח של גוגל בתל אביב על ידי יוסי מטיאס. בשנת 2009 אוחדו מרכזי הפיתוח למרכז מחקר ופיתוח אסטרטגי בישראל בהובלת יוסי מטיאס.

במרכז הפיתוח הישראלי פותחו מספר תכונות במוצרי גוגל, בהן מנגנון הצעת מילות החיפוש המשולב במנוע החיפוש (Google Suggest), תיקון שגיאות כתיב במילות חיפוש, יכולת הוספת שכבות ביוטיוב, יישומי תחרויות ביוטיוב, Google Trends ו-Google Insights for Search, יישומי מעבדה ב-Gmail, שיטה חדשה למכרזי פרסומות לטלוויזיה, ו-Google Visualization. המרכז שיתף פעולה עם רשות העתיקות ועם מוזיאון ישראל להעלאת צילומי המגילות הגנוזות לאינטרנט,[5][6] ועם יד ושם להעלאת תכנים לאינטרנט.[7][8]

מיזמים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011 אישר משרד המשפטים לחברת גוגל לצלם את רחובות ערי ישראל לשירות Google Street View. באוקטובר 2011 כלי רכב של המיזם החלו למפות ולצלם את ערי מדינת ישראל.

בפברואר 2012 השיקה חברת גוגל בשיתוף משרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ו-Webydo, את תוכנית "עסקים בישראל צומחים ברשת" שמטרתה הייתה הקמת אתר אינטרנט לכל בית עסק בישראל. בדצמבר אותה שנה העבירה גוגל ישראל את משרדיה למגדל אלקטרה בתל אביב. עם המעבר, חנכה בחלק מהשטח המוקצה לה במגדל את "קמפוס תל אביב", בהקמתו של יוסי מטיאס, אשר משמש כמרכז יזמות טכנולוגי.

באוקטובר 2013 מיפתה גוגל את משכן הכנסת והעלתה אותו לאתר Google Street View המאפשר למשתמשיו סיור וירטואלי במקום המצולם. בנובמבר 2015 קיימה גוגל את יום הקניות המקוון shoppingIL במטרה לעודד את המסחר האלקטרוני בישראל.

במאי 2015, בשיתוף החברה להגנת הטבע, צילמה החברה ומיפתה את שביל ישראל בעזרת מצלמות ה-Trekker של "Google Street View". השביל צולם כאשר את המצלמה נשאו הצועדים בשביל על גבם. נכון לשנת 2016 השביל הוא התיעוד היחידי של חציית מדינה לכל אורכה, וגם השביל הארוך ביותר שקיים בשירות גוגל סטריט ויו.

רכישת חברות ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2010 רכשה גוגל את חברת ההזנק הישראלית LabPixies ושילבה אותה במרכז הפיתוח בישראל.[9] בספטמבר 2010 רכשה גוגל את חברת ההזנק הישראלית Quiksee.[10]

ביוני 2013 רכשה גוגל את חברת "וייז מובייל" מפעילת האפליקציה הסלולרית Waze תמורת 966 מיליון דולר תוך כדי שהיא משאירה את מרכז הפיתוח של וייז בישראל.

בינואר 2022 רכשה גוגל את חברת אבטחת המידע "סימפליפיי" שהוקמה בידי ישראלים ומרכז הפיתוח שלה שוכן ברמת גן.

מיסוי החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרתי החברה אינם ממוקמים בישראל ולכן החברה אינה משלמת מיסים בישראל על הכנסותיה מפרסום. עיתוני כלכלה ישראלים ביקרו תופעה זו.[11]

ביוני 2016 פורסם בחדשות ערוץ 2 כי חברת גוגל מפעילה לוביסטים אשר משכנעים, מצ'פרים ומשפיעים על העוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת בישראל בכך שיפעלו על פי האינטרסים המסחריים שלה.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]