גדרה

גדרה

צילומים שונים מרחבי גדרה צילומים שונים מרחבי היישוב
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	סהר פינטו
גובה ממוצע	‎57 מטר
תאריך ייסוד	1884
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	32,379 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	70
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.4% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.16 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,850 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	82
תחום שיפוט	11,360 דונם
- דירוג ארצי	118
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   גדרה (למפת השפלה רגילה)   גדרה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גדרה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גדרה 31°48′47″N 34°46′48″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	67
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4317
- דירוג ארצי	73
לאום ודת   יהודים: 97%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.6% גילאי 5 - 9 9.3% גילאי 10 - 14 10.5% גילאי 15 - 19 10.8% גילאי 20 - 29 11.7% גילאי 30 - 44 17.7% גילאי 45 - 59 18.5% גילאי 60 - 64 3.4% גילאי 65 ומעלה 10.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 16 –  יסודיים 10 –  על-יסודיים 11 תלמידים 6,907  –  יסודי 3,295  –  על-יסודי 3,612 מספר כיתות 264 ממוצע תלמידים לכיתה 26.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גדרה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.gedera.muni.il

מגדל שעון במבואות גדרה (2019)

עתיקות גדרה

גדרה בגלויה עתיקה

בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים

פינת ישיבה בפסגת תל קטרה

גן הפסלים של יומה שגב בגדרה

התחנה המרכזית בגדרה (הישנה)

רחוב הביל"ויים

גְּדֵרָה היא מושבה באזור השפלה הדרומית במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה על ידי קבוצת הביל"ויים בכ"ה בכסלו תרמ"ה (13 בדצמבר 1884), והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. היא כונתה "מושבת הביל"ויים", שכן היא המושבה היחידה שהוקמה על ידי אנשי ביל"ו.

באוקטובר 2023 התגוררו בגדרה 32,000 איש.

אטימולוגיה

מקור השם גדרה בתנ"ך. ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג: "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה". בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"א, עמוד ב': "וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל". גדרה הנזכרת בדברי הימים היא גדרה הנזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ו.

גאוגרפיה

גדרה בנויה על פני 7 גבעות אשר מתנשאות לגובה של כ־90 מטר מעל פני הים. בשטח השיפוט שלה מצויים שטחים ירוקים רבים. מצפון היא גובלת עם תל קטרה, וממערב יש שטחים חקלאים. הרי יהודה אשר נמצאים ממזרח לגדרה מופיעים בסמל המועצה המקומית. מצפון וממזרח גדרה גובלת במושב קדרון ובמועצה אזורית ברנר, ממערב במועצה אזורית גדרות ומדרום במועצה אזורית באר טוביה.

היסטוריה

בעת העתיקה

תל קטרה הוא תל עתיק בצפון גדרה. עד 1948 שכן עליו הכפר קאטרה שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות. לפי החרסים שנתגלו במקום, הוא היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה, בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל ובהמשך, עד לתקופה הביזנטית. יש סברה שזה מקומה של העיר קדרון, המוכרת ממלחמות החשמונאים. ייתכן שהשם קטרה שמר על השם העתיק קדרון, שהוא גם שמו של המושב הסמוך קדרון. בפסגת התל הוקמה תצפית וספסלי מנוחה. משם יש תצפית יפה על גדרה והסביבה. בימי סטראבון (ביצירתו "החיבור הגיאוגרפי", מתקופת תחילת הספירה הנוצרית) "גדריס" נחשבה חלק מפיניקיה, שהיהודים ניכסו לעצמם. על פי דברי זקני השכונה הנתמכים בחפירות ארכאולוגיות, יש בשטח התל קברים של תושבים ערבים אשר התגוררו באזור התל.

במוזיאון לתולדות גדרה מוצגים ממצאים שנמצאו במערת קבורה מהתקופה הכנענית ומהתקופה הביזנטית אשר התגלו בגבעות הכורכר ו"מחורבת חברא". מערת הקבורה מהתקופה הכנענית כללה חדר אחד בגודל של שישה מטרים מרובעים. המערה נחצבה במדרון הדרום-מזרחי של רכס הכורכר. בקבר נמצאו מנחות קבורה וכן כלי חרס ביתיים, כלי נשק וחרפושיות, המאפשרות תיארוך לתקופה הכנענית התיכונה שלב ב'.

במערה מהתקופה הביזנטית שנחתמה באבן גולל, חדר אחד ובו תשעה כוכי קבורה. נמצאו בה מנחות קבורה אופייניות ומטבע מימי קונסטנטינוס הראשון. בין הכלים המוצגים במוזיאון: צמידי זכוכית, חרוזי זכוכית ובקבוקי זכוכית.

בצפונה של גדרה באתר "חורבת חברא" נמצאו מבנים, בית בד ובאר וכן לוח שיש עם כתובת בעברית. התאריך המשוער אף הוא מהתקופה הביזנטית.

בכניסה יש ציטוט של השם גדרה ממפת מידבא ומספר דברי הימים. אך הם לא קשורים למושבה החדשה.

הקמת המושבה

גדרה נוסדה ב-1884, על ידי אנשי ביל"ו, שעלו לארץ-ישראל בעקבות פרעות 1881–1882ביהודי רוסיה. רבי יחיאל מיכל פינס, רכש ב־1884 מהקונסול הצרפתי ביפו 3,000 דונם ליד הכפר הערבי קטרה.

בנר שני של חנוכה, כ"ו בכסלו תרמ"ה, 14 בדצמבר 1884, עלו על הקרקע הביל"ויים צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן. הם הדליקו על גבעת המושבה שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה. במשך השבועות הבאים עלו גם שאר החברים: מרדכי חנקין (הנקין), בנימין פוקס, דב ליבוביץ, יוסף ליס, יעקב שלמה חזנוב, יעקב מוהילבסקי, מנחם מנדל מוהילבסקי ואליהו סברדלוב.

תשעת הבילויים התיישבו בצריף עץ והחלו לעבד את השדות. בשנים הראשונות התמודדו עם קשיים כלכליים קשים שגרמו לעזיבת חלק מהביל”ויים. לאחר שנים אחדות מספר המתיישבים גדל עם הצטרפותן של משפחות נוספות, שביחד עם הבילויים נשארו בגדרה כל חייהם ובזכותם התפתחה המושבה והתבססה.

1885

על הגבעה מצאו המייסדים את צריף העץ שבנה עבורם פטרונם יחיאל מיכל פינס. בשנה הראשונה הם נטעו גפנים שהיוו במשך עשרות שנים מקור הפרנסה העיקרי בגדרה. בשנים הראשונות הם התקשו להתפרנס. חובבי ציון נרתמו לעזרתם ורכשו מחרשות וסוסים כדי שיוכלו לגדל חיטה. בעזרת חובבי ציון גם נבנו אורוות לסוסים ורפתות לפרות. ערביי הכפר השכן קטרה דרשו להרוס את המבנים והצליחו לגרום להריסת הגג. הגדרתים פנו לשלטון העות'מאני בבקשה לאפשר להם להשלים את הגג מעל הבור שחיו בו. זה היה המבנה הראשון במושבה, בו חיו הגדרתים בתקופה הראשונה.

1887-1888

גדרה הוקמה על שטח שנקנה להם או הוחכר מכפריי קטרה. מכירת האדמות לגדרתים לא אפשרה להם להתפרנס מחקלאות שהייתה מקור חשוב של פרנסתם. היחסים בין אנשי קטרה ואנשי גדרה הורעו והיו תקיפות משני הצדדים. העוינות בין גדרה לקטרה הגיעה לשיאה כשהכפריים גנבו סוס מגדרה, המתיישבים רדפו אחריהם, החזירו את הסוס ותפסו אחד מהגנבים. אותו לילה, ב-17 באוקטובר 1888, תקפו הכפריים את גדרה כדי לשחרר את העציר. יריות נורו באוויר ואבנים יודו, אך שני הצדדים נזהרו שלא להרוג איש והערבים נהדפו. למחרת הגיעה לגדרה תגבורת משתי מושבות שכנות, עקרון וראשון-לציון, אך רק הגעת החיילים הטורקים מנעה תגרה המונית. השלטונות עצרו ארבעה מכפריי קטרה ושחררו את הערבי שהוחזק בידי היהודים.

התגרה שככה, ושני היישובים השכינו שלום ביניהם. נראה שמאז והלאה השלימה קטרה עם קיומה של גדרה. אנשי המושבה קיבלו רישיון לבניית בתים ברחוב היחיד בגדרה, שמאוחר יותר נקרא רחוב הבילויים וכיום הוא רחוב לשימור..

1888-1912

בין הבילויים שהגיעו לגדרה היו בילויים מראשון לציון. כעבור זמן קצר הם חזרו למושבה ראשון לציון . מספר הבילוייים בגדרה הצטמק והם נאבקו בתנאים ללא-נשוא. מהחזון הגדול של תנועת ביל"ו נשארו שתי קבוצות קטנות: בראשון-לציון ובגדרה.

מתיישבים חדשים הגיעו למושבה במשך מספר שנים כדי לחזק אותה ולעבוד בחקלאות. הם קנו בכספם את הנחלאות מהמתיישבים שעזבו.

משפחות אלו: שכביץ, לובצקי, אורשנסקי, שפאק, רצקובסקי, אדמוני, פרנק,ל צרניאבסקי, וגומברג, ביחד עם הבילויים שנשארו, יסדו את המושבה גדרה. הם חיו בגדרה כל חייהם והיו האבות המייסדים של גדרה.

בשנת 1888 קיבלו אנשי המושבה רישיון לבנות בתים. גם יעקב שכביץ שעלה לארץ ישראל קיבל רישיון בניה והתיישב בגדרה ליד הבילויים, והיה לתלמיד החכם של המושבה.

בשנת 1889 עמדו מתיישבי גדרה במוקד מחלוקת חריפה, בה נטלו חלק רבנים ועסקנים ציונים בישראל ומחוצה לה, בעניין עיבוד אדמותיהם בשנת השמיטה ("פולמוס גדרה").

1912-1929

בשנת 1912 הגיעו למושבה עוד 34 משפחות ממחוז שרעב בתימן, שעלו ארצה בעקבות קריאתו של שמואל יבנאלי. המשפחות הועסקו בבתי הביל"ויים האיכרים, ושכרם הזעום שולם מידי "המשרד הארץ ישראלי". אנשי גדרה קנו מכונה לניפוי חיטה, אשר מחירה נוכה במשך שנתיים משכרם של הפועלים התימנים, אף משעה שהמכונה התקלקלה. תושבים תימנים ראשונים אלה עזבו את המושבה בשנת 1924, לאחר שלא נתקבלו לחברות במושבה, ולא הוקצתה להם קרקע חקלאית. סיבה נוספת לעזיבתם הייתה בידודם מיתר בני העדה התימנים, והאופי החילוני של המושבה שלא תאם את אורח חייהם.

בשנת 1929 הקים הד"ר אריה בן גפן את בית החולים הראשון לחולי ריאה בארץ ישראל (ביל"ו) בגדרה. ב-1940 שכרו את המקום פרופ' גוידו אהרן מנדס ובנו מאור מאוריציו מנדס. שניהם מומחים למחלות ריאה שעלו שנה קודם לכן מרומא איטליה, והקימו סנטוריום לחולי ריאות שרכש מוניטין בין-לאומי ובו יישמו את שיטת מונלדי לטפול פולשני בחולי שחפת בטרם התגלתה תרופת הסטרפטומיצין.

1930–1948

כמאתיים עולים מגרמניה באו כחלק מקבוצות של תנועת החלוץ - פלוגה של "הקיבוץ המאוחד. הם גרו ברפתות האיכרים ועבדו בסלילת כבישים, בחקלאות, ומשקי בית. לאחר קום המדינה, הוקמה בגדרה שכונת הקבע של העולים מגרמניה מדרום לגורן הביל"ויים ומכונה "השכונה הגרמנית".

חלק מחברי הקבוצה הזאת עברו לעין זרא שבגליל העליון והקימו את קיבוץ כפר סאלד. קבוצה שנייה של יוצאי גרמניה הייתה של חברי פועלי אגודת ישראל שעבדו בתחילה במשק פטר הגדול. הקבוצה הקימה בגדרה אוהלים וצריפים, ומאוחר יותר הצטרפו אליה פליטים מליל הבדולח בגרמניה, קבוצת נוער של אגודת ישראל מפולין, וקבוצת ילדים מילדי טהראן. הקיבוץ השלישי שפעל תקופה קצרה בגדרה מנה 20 איש מ"הסתדרות האקדמאים הציונים" יוצאי פולין, אולם הוא התפרק תוך זמן קצר יחסית וחלק מחבריו נותרו לגור בגדרה. כאמור, שכונת הקבע של העולים הגרמנית בגדרה הוקמה מדרום לגורן הביל"ויים והיא מכונה "השכונה הגרמנית". בתחילה היו העולים הגרמנים ותרבותם ללעג מצד הביל"ויים ותיקי המושבה, אולם אט אט שגשגו בתחום החקלאות, והשתלבו בחיי התרבות של המושבה.

1949–1953

עם קום המדינה, הגיעו לגדרה בעזרתה של הסוכנות היהודית כשלושת אלפים עולים חדשים (פי שלושה מהאוכלוסייה הקיימת) ממדינות שונות: תימן, רומניה, עיראק, פולין, מצרים, מרוקו, תוניסיה, הודו, איראן ולוב.

רוב העולים הגיעו מתימן (38% מכלל המתיישבים בגדרה) בעליית מרבד הקסמים וכנפי נשרים.

העולים שוכנו ב־2 מעברות (מעברת גדרה) זמניות באזור הצפוני של המושבה למשך כשנה עד שלוש שנים. ולאחר מכן החלו באופן הדרגתי לעבור למבני קבע ביישוב הערבי הסמוך קטרה.

שלב סגירת המעברה באופן הסופי היה בשנת 1957.

בשנת 1950 הוקם בגדרה כפר אוריאל – מיזם לשילוב עולים עיוורים במסגרתו שוכנו העולים ובני משפחותיהם בשיכון מגורים מיוחד בתוך היישוב ובסמוך למפעל תעסוקה. המיזם פעל עד שנת 1967.

בסוף שנות השמונים, במסגרת עליית משה, הגיעו לגדרה עולים מאתיופיה אשר שוכנו ברובם בשכונת שפירא שבצפון היישוב. נכון לשנת 2006 חיו בגדרה כ-1,380 בני העדה האתיופית.

החל משנות ה-2000 נבנו כמה שכונות חדשות במזרח גדרה. רוב דיירי השכונות החדשות הם זוגות צעירים ומשפרי דיור. הקמת השכונות החדשות הובילה לעלייה משמעותית של מספר התושבים ביישוב.

בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, ספגה גדרה לראשונה פגיעות של טילי גראד שנורו מרצועת עזה.

באוגוסט 2019 במסגרת הקמת השכונות החדשות במזרח העיר נחנך ספורטק בגודל של כ-15 דונם.

ביוני 2022 הרסה הרשות לאכיפה במקרקעין את המתחם הבלתי חוקי של חמולת אבו עסא בגדרה, שנבנה כחמש שנים קודם לכן על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגדרה 32,379 תושבים (מקום 70 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 93.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,129 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בגדרה:

ראשי המועצה

• אליהו פרנקל (1949–1962)
• צבי צ'צ'קס (עגנון) (1962–1969)
• יוסף גרפי (1969–1971)
• שלום כהן (1972–1993}
• אלי רדיע (1993–2003)
• ירון בן-נון (2003–2008)
• יואל גמליאל (2008–2024)
• סהר פינטו (2024-הווה)

אתרים בעלי חשיבות

אתרי עניין

• בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים
• בור הביל"ויים
• מגדל המים
• הפעמון
• בית הכנסת ישורון
• בית לוינסון
• צריף הביל"ויים – הצריף היחיד שנותר מימי העלייה הראשונה
• בית פוקס – מועדון בני ברית
• משטרת קטרה – מצודת טגארט בריטית שהוקמה סמוך לגדרה
• גן הפסלים – גן פסלים פתוח לקהל של הפסל יומה שגב המתגורר במקום. הפסלים עשויים מגרוטאות מתכת שמצא וממלאים בצפיפות את הגן
• גן בילו – גן עתיק שניטע על ידי הבילויים בהגיעם ליישוב

מוסדות רפואיים

• המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד – בית חולים גריאטרי ושיקומי
• נווה אורנים – בית אבות לתשושים סיעודי ותשושי נפש ומרכז החלמה
• בית מרפא גנים – בית אבות סיעודי, ובית חולים גריאטרי ושיקומי

מוסדות דת

• בית הכנסת אהבת עולם
• בית הכנסת בן איש חי
• בית הכנסת חב"ד
• בית הכנסת אהבת ישראל
• בית הכנסת נצח ישראל
• בית הכנסת אור החיים
• בית הכנסת קהילתי קהילת יש"י
• מקווה גברים "טהרת עולם"
• מקווה גברים חב"ד
• מקווה גברים מועצה דתית גדרה
• מקווה נשים "יסמין"
• מקווה גברים מועצה דתית גדרה

חינוך

בגדרה פועלים מספר בתי ספר, רובם נפתחו החל מתחילת המאה ה-21 עם בניית השכונות החדשות במזרח גדרה.

• בתי ספר יסודיים:
  • ממלכתי: בית הספר "פינס", בית הספר "רעות", בית הספר "גוונים", בית הספר "רימונים", בית הספר "הביל"ויים".
  • ממלכתי משלב: בית הספר "קשת"
  • ממלכתי דתי: בית הספר "אוהל שלום".
  • תלמוד תורה: תלמוד תורה מעלות רם
  • חב"ד: בית הספר "שלהבות".
• בתי ספר על-יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים):
  • ממלכתי: תיכון ע"ש מנחם בגין (לשעבר: תיכון אזורי גדרה), תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון ותיכון חדש גדרה שנפתח בשכונות החדשות.
  • ממלכתי דתי: תיכון נתיבי נועם.
  • אולפנה: אולפנת הרב בהר"ן.

תמונות

• 
  הפעמון (2010)
• 
  בנייני קומות במרכז
• 
  הפעמון ובית הכנסת (2006)
• 
  בור הבילויים
• 
  מגדל המים
• 
  בית פוקס
• 
  בית פוקס – מועדון בני ברית
• 
  אנדרטה לחללי מלחמות ישראל
• 
  צריף סברדלוב (צריף הבילויים)
• 
  מוזיאון בית מינץ
• 
  גלגל עינויים בגן הפסלים של יומה שגב
• 
  יהודי עם תפילין בגן הפסלים של יומה שגב
• 
  הגן בחזיתו של בית מינץ
• 
  שכונת מגורים חדשה בגדרה
• 
  מצודת טיגארט נטושה בשולי היישוב
• 
  משטרת קטרה
• 
  הקומה הראשונה במשטרת קטרה
• 
  המנהרה. למעלה המגדל בקטרה
• 
  שלט הכניסה המקורי של משטרת קטרה
• 
  בנייני דירות בגדרה

מראה כללי של גדרה מגבעות מראר שמצפון לה

ערים תאומות

• ואלנס, צרפת
• רומאן, רומניה (מ־2012)

ראו גם

• פולמוס גדרה
• מעברת גדרה
• משטרת קטרה

לקריאה נוספת

• ואלה תולדות גדרה, הפקה עופר שמש, הוצאת מוזיאון גדרה, 2009
• רן אהרונסון, לכו ונלכה, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, 2004
• דורית ישראל, "גדרה - בית יעקב לכו ונלכה", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב, תל אביב: הוצאת דביר, 1939
• ראשי המועצה של גדרה מהקמתה ועד היום.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצה מקומית גדרה

• פרופיל גדרה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• מצודת הרפאים על כביש 40 – מצודת משטרת קטרה QATRA (אורכב 27.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
• גבעת התצפית על גדרה / תל קטרה QATRA (אורכב 27.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
• גדרה, באתר למטייל בישראל
• כי בת 80 היא, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008
• ענת ג'ורג'י, חגי עמית, פוטנציאל לא ממומש: גרים בגדרה, חולמים על זכרון יעקב, באתר TheMarker‏, ‏16 באוגוסט 2013
• מיטל שרעבי, ‏מקום לביל"ויים: גדרה חוגגת 135 בפריחה ושלל אטרקציות מסביב, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2019
• אבנר הילמן, גדרה - צריף הבילויים: שימור ושיקום מבנה עץ, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור.
• אדר' שחר פוני, תל קטרה: תוכנית נופית, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, יוני 2005.
• י.ד. דרור, גדרה - חצי יובל, הצבי, 9 בדצמבר 1909
• צבי שוסטר - צלם המושבה, תערוכת צילומים 1950 - 1970 | באתר ישראל היום | באתר הארץ | 6 ביוני 2019
• אגי משעול, שיר: גְדֵרָה הָיְתָה הָעוֹלָם, 1958, באתר הארץ, 6 ביוני 2019
• חג הביל"ויים במושבה גדרה, 1913
• יובל חמישים לגדרה, 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• גדרה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית