גדעון עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון עזרא
עזרא באוגוסט 2009
עזרא באוגוסט 2009
לידה 30 ביוני 1937
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 2012 (בגיל 74)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, קדימה
סיעה הליכוד, הליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, קדימה
השר לביטחון הפנים
6 בספטמבר 20044 במאי 2006
(שנה ו־34 שבועות)
תחת ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט
שר התיירות
4 ביולי 200410 בינואר 2005
(27 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
השר להגנת הסביבה
18 בינואר 200631 במרץ 2009
(3 שנים ו־10 שבועות)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט
חבר הכנסת
17 ביוני 199617 במאי 2012
(15 שנים)
כנסות 1418
שירות ביטחוני
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות שירות הביטחון הכללי
המוסד
תקופת הפעילות 19621995 (כ־33 שנים)
תפקידים בשירות
סגן ראש השב"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדעון עזרא (30 ביוני 193717 במאי 2012) היה שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם הליכוד ולאחר מכן מטעם קדימה. לפני כן היה סגן ראש השב"כ ושירת שנים אחדות ב"מוסד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרא נולד וגדל בירושלים. הוא גדל בשכונת כרם אברהם, למד בתיכון ליד האוניברסיטה והיה חבר בתנועת המחנות העולים. שירת בצה"ל בשנים 19551958 בנח"ל מוצנח, וסיים את שירותו בדרגת סמל ראשון. למד באוניברסיטה גאוגרפיה ומדע המדינה אך לא החזיק בתואר אקדמי במקצועות אלה. במשך ארבע שנים היה חבר קיבוץ מחניים.

בשנת 1962 התגייס לשב"כ. את שירותו החל באגף המבצעים שעסק במעקבים וחדירות סמויות, בהמשך עבר לאגף הערבי, עבר קורס בערבית ובעקבות מלחמת ששת הימים נשלח לשירות באזור חברון. במסגרת תפקידו הוא השתתף בליל הסדר במלון פארק בחברון ב-1968[1]. בתפקידיו הבאים שימש רכז ואחראי נפה ברמאללה. בשנים 1974 עד 1976 שירת מטעם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים באירופה. לאחר שובו לישראל חזר לשב"כ ומונה למנהל מחלקה לערביי הצפון. ב-1980 מונה על ידי אברהם אחיטוב לראש אגף עזה וסיני בארגון[2]. ב-1982 החליף את יוסי גינוסר בפיקוד על מרחב צפון ולבנון. בשנים 19871989, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, עמד בראש מרחב ירושליםיהודה ושומרון, הוא שב לתפקיד זה ב-1991, לאחר שהות של שנתיים בשליחות מחוץ לישראל. באוגוסט 1994 מונה בנוסף לתפקידו כמפקד מרחב לסגן ראש השב"כ ובפברואר 1995 פרש מהשב"כ.

גדעון מונה לתפקיד יועץ חיצוני לענייני טרור לשר לביטחון הפניםמשה שחל ובמקביל כיהן כמנכ"ל ונשיא חברת "איתוראן".

בשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14 ברשימת הליכוד-גשר-צומת. בשנת 2001 מונה לסגן השר לביטחון פנים. בשנת 2003 מונה לשר במשרד ראש הממשלה. ביוני 2004, לאחר פיטורי השר בני אלון, מונה לשר התיירות וב-29 בנובמבר באותה שנה מונה לשר לביטחון הפנים (במקומו של צחי הנגבי, שפרש מתפקיד זה עקב חקירתו במשטרה). בתפקיד זה הוא שימש במהלך תוכנית ההתנתקות, ובאירועים האלימים סביב פינוי המאחז עמונה.

עם הקמתה של מפלגת קדימה ב-23 בנובמבר 2005 פרש מהליכוד והצטרף למפלגה החדשה. ב-18 בינואר 2006 מונה לשר להגנת הסביבה, בנוסף לתפקידיו הקודמים.

עם הקמת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה עזרא לשר להגנת הסביבה, תפקיד ששמו שונה בהמשך לשר להגנת הסביבה. בתפקיד זה הקשיח את הפיקוח על מזהמים סביבתיים וכחלק ממגמה זו סגר את תחנת הכוח רדינג, כאשר לא עמדה בתקן הנדרש, ואילץ אותה לעבור לשימוש בגז טבעי[3]. ארגון הגג של הארגונים הירוקים, חיים וסביבה, החליט להעניק לו על כך את פרס הגלובוס הירוק ביום איכות הסביבה הבין-לאומי 2006. כשעלה לבמה לקבל את הפרס, הוא הודיע שהוא מפקיד אותו בידי אנשי "חיים וסביבה" עד שתחנת רדינג תופעל בגז[4], מה שקרה כעבור מספר שבועות[5]. כדי להגביר את נושא המִחזוּר עזרא ניסה להחיל את חוק הפיקדון על מכלי משקה גם לגבי בקבוקים בגודל 1.5 ליטר, אך לא הצליח בכך[6]. על פי ההסכם, העלו יצרני המשקאות קמפיין פרסומי לעידוד נושא המִחזוּר בתחנות הטלוויזיה והרדיו.

ב-4 ביולי 2007 מונה לחבר הוועדה לבחירת שופטים, כנציג הממשלה, וכיהן בתפקיד זה עד תום כהונת הכנסת ה-17.

בשנת 2010 אובחן עזרא, מעשן כבד, כחולה בסרטן הריאה[7]. מאז גילוי מחלתו פעל להגברת המודעות לסכנות העישון ואף הרצה בפני נוער על הנושא[8]. הוא הגיש הצעת חוק בנושא: הצעת חוק להעלאת המודעות למניעת עישון, התשע"א-2010, והממשלה החליטה שההצעה תעלה לדיון במליאת הכנסת במסגרת הצעה לסדר יום[9].

ב-17 במאי 2012 נפטר, בגיל 74, ונקבר בבית העלמין של מקום מגוריו, כוכב יאיר. היה נשוי ואב לשלושה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סלע גדעון"

בשנת 2022 הנציחו פקודיו וחבריו לשעבר בשב"כ, את גדעון ברמת הגולן, בסמוך לבית המכס העליון ובקרבת מלון "פרא – ריזורט". במקום הוצבה האנדרטה – "סלע גדעון", שפיסל הפַּסָּל דוד יסעור. הכיתוב על הסלע: "הלכתי בדרך בגאון, ביודעי שאתם רֵעַי, פוסעים לצדי" (מדברי הפרידה של גדעון, עת סיים שירותו בשב"כ).

האנדרטה הוצבה בסיוע איש העסקים ליאו גלסר ומר שלמה חיון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדעון עזרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארנון סגל, מכאן הכל התחיל, עולם קטן, גיליון חיי שרה 724 תש"ף
  2. ^ יעל לוי, מת אברהם אחיטוב, ראש השב"כ בשנות ה-70, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  3. ^ צפריר רינת, עזרא: תחנת הכוח רדינג תושבת ממחר אם לא תעבור להשתמש בגז טבעי, באתר הארץ, 27 בפברואר 2006
  4. ^ השר עזרא סירב לקבל את אות "הגלובוס הירוק", באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2006
  5. ^ תחנת הכוח רדינג החלה לפעול על גז טבעי, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
  6. ^ ח"כים: להשית פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים, באתר ynet, 23 בינואר 2008
  7. ^ עידן יוסף, גדעון עזרא חלה בסרטן הריאות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בספטמבר 2010
  8. ^ יהונתן ליס, שיחת היום | "גדעון עזרא, היית מעשן לו היית יודע על נזקי העישון?", באתר הארץ, 30 במאי 2011
  9. ^ "הצעת חוק להעלאת המודעות למניעת עישון, התשע"א-2010 של ח"כ גדעון עזרא ואחרים (פ/2803) | מספר החלטה 2959". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-01.