גדעון גדות
 | |||||
| גדעון גדות, 1991 | |||||
| לידה |
1 באפריל 1941 בני ברק, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 2012 (בגיל 71) תל אביב-יפו, ישראל  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין נחלת יצחק | ||||
| השכלה | אוניברסיטת יוהנסבורג | ||||
| מפלגה |
תנועת החרות | ||||
| סיעה | הליכוד | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
גדעון גדות (1 באפריל 1941 - 21 בספטמבר 2012[1]) היה איש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-11 וה-12 מטעם סיעת הליכוד וכיו"ר מועצת המנהלים של מפעל הפיס.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדות נולד בבני ברק בשם גדעון פורמן, הצעיר משלושת ילדיהם של נפתלי פורמן ורבקה, אחותו של אריה בן-אליעזר. בגיל 4 התייתם מאמו. למד בבית הספר התיכון החקלאי "מקוה ישראל". בהיותו בן למשפחה רוויזיוניסטית הצטרף בשנת 1951 לתנועת הנוער "בית"ר".
במסגרת פעילותו בבית"ר ובתנועת החרות נשלח בשנת 1970 לשליחות בדרום אפריקה, ממנה שב לישראל בשנת 1973. במהלך שהותו שם סיים תואר ראשון בסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטת יוהנסבורג. לאחר שובו ארצה החל לעבוד כעיתונאי והיה חבר מערכת בעיתונים "חרות"[2], "היום" ו"יום-יום". לאחר מכן ניהל משרד פרטי ליחסי ציבור, ובשנים 1977–1982 הופקד על מטה ההסברה של מפלגת הליכוד במערכת הבחירות לכנסת העשירית.
בשנת 1984 גדות נבחר לכנסת ה-11. כהונתו נמשכה גם בכנסת ה-12, בה נבחר לכהן כסגן יושב ראש הכנסת.
בשנים 1981–1996 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של מפעל הפיס. בתפקידו זה הוציא לפועל רעיונות חדשניים, כמו תוכנית המינויים והלוטומט, שהעלו את רווחיות החברה. כמו כן מיסד את השקעות הפיס במישור המקומי וטבע את המושגים "אשכול פיס" ו"מרכז יום לקשיש".
בספטמבר 1995 נחשפה בעיתון "הארץ" פרשת הפנסיות במפעל הפיס והתפרסמו נתוני השכר הגבוהים מאוד של גדות. מפעל הפיס תבע את גדות וביקש להחזיר חלק מסכומי הכסף[3]. בית הדין לעבודה דחה את טענת גדות כי תנאי הפרישה אושרו כדין, וקבע שתנאי השכר והפרישה של גדות (ובכירים נוספים במפעל הפיס) אינם עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הציבורי. גדות חויב להחזיר חלק מכספי הפיצויים שקיבל, במשך תקופה של 10 שנים, אך בפועל לא החזיר אותם מכיוון שקיבל סכום דומה ממפעל הפיס כתוצאה מהסכם פשרה בתביעה לפיה מפעל הפיס הפר פטנט של גדות בנוגע ל"חישגד אלקטרוני"[4].
לאחר פרישתו ממפעל הפיס היה גדות שותף, בשנת 1996, להקמת תחנת הרדיו "קול חי", החזיק 26% מהמניות ואף שימש כיושב ראש לזמן קצר[5]. אחר כך מכר את מניותיו לחברת ההשקעות קרדן ישראל[6].
בשנת 1997 הקים את חברת "אקוטק מערכות כלכליות" שעסקה בייעוץ לממשלות וחברות בנושא הימורים, ופיתחה פלטפורמה למשחקי הימורים באינטרנט ובטלפונים סלולרים[7][8]. במאי 2002 השיקה החברה מערכת להימורי טוטו ולוטו באמצעות האינטרנט והטלוויזיה[9][10].
נפטר ב-21 בספטמבר 2012, בגיל 71, במהלך בדיקה פולשנית בבית חולים[11]. והובא למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי לנילי, אב לשלושה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדעון גדות, באתר הכנסת - גדעון גדות, באתר כנסת פתוחה
- גדעון גדות, באתר News1 מחלקה ראשונה
- יהונתן ליס, מת גדעון גדות, לשעבר סגן יו"ר הכנסת ויו"ר מועצת המנהלים של מפעל הפיס, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קברו של גדעון גדות באתר billiongraves.com
- ^ עופר פטרסבורג, גדעון גדות: לא צריך לרוץ אחרי עוד כמה מיליונים, באתר ynet, 21 במאי 2002
- ^ חיים ביאור, בית הדין הארצי לעבודה: יו"ר מפעל הפיס לשעבר, גדעון גדות, יחזיר לקופת מפעל הפיס 4 מיליון שקל, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
- ^ מירב ארלוזורוב, גדעון גדות זכה בפיס פעמיים: מפעל הפיס פרס ליו"ר המפעל לשעבר את החזר הפנסיה, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2008
- ^ אביבה קרול, גדות התפטר מיו"ר "רדיו קול חי", באתר גלובס, 25 בפברואר 1997
- ^ שי שלו, תוך שנה, הפסידו חותנו של אריסון וגדעון גדות 4 מ' ש' ברדיו האיזורי, באתר גלובס, 6 באפריל 1998
- ^ גילעד נס, גדות שוב מהמר, באתר גלובס, 14 במרץ 2002
- ^ ורד שרון-ריבלין, גדעון גדות ישקיע 4 מיליון דולר בפלטפורמה למשחקי הימורים באינטרנט ובסלולרי, באתר גלובס, 6 ביוני 2002
- ^ הדר חורש, מועצת הכבלים צפויה לאשר הימורי טוטו ולוטו באמצעות הטלוויזיה, באתר הארץ, 23 במאי 2002
- ^ ynet, חדש: הימורי ספורט חוקיים באינטרנט, באתר ynet, 29 במאי 2002
- ^ יוסי אחימאיר, מכתב לשלום רוזנפלד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בספטמבר 2012.