גבריאל היינצה

גבריאל היינצה
Gabriel Iván Heinze
מידע אישי
לידה	19 באפריל 1978 (בן 46); קרספו שבארגנטינה
שם מלא	גבריאל איוואן היינצה
גובה	1.79 מטר
עמדה	מגן שמאלי, בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2015 ; 2016–2017 ; 2017–2020 ; 2020–2021 ; 2022–	גודוי קרוס ; ארחנטינוס ג'וניורס ; ולס סארספילד ; אטלנטה יונייטד ; ניואל'ס אולד בויס
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

גבריאל איוואן היינצה (בספרדית: Gabriel Iván Heinze; נהגה בספרדית: היינסה, נולד ב-19 באפריל 1978 בעיר קרספו, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק כבלם וכן כמגן שמאלי, וכיום מאמן קבוצת ניואל'ס אולד בויס. הוא מכונה גאבי וכן גרינגו בשל צבע עורו הלבן.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינצה החל לשחק בקבוצת ניואל'ס אולד בויס הארגנטינאית בה גדלו בין היתר בלמים כדוגמת אדוארדו בריסו, וולטר סמואל, אסקיאל גאראי, רוברטו סנסיני, סבסטיאן דומינגס, דריו פרנקו ומאוריסיו פוצ'טינו. ב-1997, אחרי 8 משחקים בלבד בקבוצה הבוגרת, הוחתם היינצה על ידי ריאל ואיאדוליד ושיחק בשורותיה עד שנת 2001, במהלך תקופתו בוויאדוליד הושאל היינצה לעונה אחת בקבוצת הפאר הפורטוגזית ספורטינג ליסבון.

ב-2001 הועבר היינצה לפריס סן ז'רמן. היינצה הפך מיד לאחד השחקנים החשובים והאהובים על הקהל הפריזאי בעיקר בשל רוח הלחימה שאפיינה אותו. במשאל שנערך בין אוהדי הקבוצה נבחר היינצה לבלם הטוב בתולדות המועדון. היינצה בילה 3 עונות במועדון ושיחק בשורותיה בכל המסגרות 119 משחקים וכבש 19 שערים, חלקם בבעיטות עונשין. הוא זכה יחד עם הקבוצה בגביע הצרפתי בעונת 2003–2004.

יכולתו הגבוהה של היינצה לא נעלמה מראשי מנצ'סטר יונייטד ומאמנה האגדי אלכס פרגוסון שהחליטו לרכוש אותו תמורת 7 מיליון אירו. עוד לפני שהגיע לקבוצה פרצה מחלוקת בינו לבין המועדון בשל רצונו של היינצה לשחק בשורות הנבחרת האולימפית שהורכבה ברובה משחקני הנבחרת הבוגרת שהשתתפה מוקדם יותר בטורניר הקופה אמריקה בה שותף היינצה גם כן. למרות איומו של פרגוסון לספסל אותו, נסע היינצה למשחקים האולימפיים ועזר לארגנטינה לזכות במדליית הזהב, לראשונה בתולדותיה.

הוא ערך את הופעת הבכורה במדי השדים האדומים בספטמבר 2004 ואף כבש במשחק. בסיום העונה נבחר היינצה על ידי אוהדי הקבוצה לשחקן המצטיין של העונה, הבלם הראשון והשחקן הדרום אמריקני הראשון שזוכה בתואר. בספטמבר 2005 נפצע היינצה במשחק ליגת האלופות מול ויאריאל, פציעה שהשביתה אותו במשך רוב משחקי העונה. הוא חזר לשחק לקראת סוף העונה ובהמשך אף זומן לסגל ארגנטינה למשחקי המונדיאל 2006 בגרמניה.

בקיץ 2007 הכריז היינצה על רצונו לעזוב את הקבוצה ולעבור ליריבה ליברפול אך הבקשה נדחתה על הסף. היינצה, מגובה בעורכי דין מטעם ליברפול, פנו לבית המשפט בטענה שפרגוסון הבטיח לשחקן לשחררו תמורת 7 מיליון ליש"ט אך הבקשה נדחתה. לבסוף הייתה זו ריאל מדריד שהצליחה לרכוש אותו תמורת סכום הקרוב ל-8 מיליון ליש"ט. היינצה הוחתם בקבוצה כמגן שמאלי, במקומו של רוברטו קרלוס שעזב בקיץ. מאז הגיע לקבוצה סבל היינצה מפציעות חוזרות. ב-30 ביולי 2009, עבר היינצה למארסיי תמורת 3 מיליון אירו. בריאל שותף ב-44 משחקי ליגה בהם כבש 3 שערים.

ב-22 ביולי 2011 חתם על חוזה לשחק בקבוצת רומא. לקראת העונה הבאה חזר לקדנציה נוספת בניואל'ס אולד בויס. בסיום עונת 2013/2014 עזב את המועדון.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינצה נחשב לאחד השחקנים החשובים בנבחרת ארגנטינה, הוא שיחק ברוב הופעותיו בנבחרת כבלם אך בשנים האחרונות מתופקד בעיקר כמגן שמאלי וזאת בשל המחסור במגנים שמאליים ממנה סובלת ארגנטינה. הוא ערך את הופעת הבכורה במדי הנבחרת ביולי 2003 במשחק ידידות מול לוב, מאז הספיק היינצה לשחק ב-40 הופעות בהן כבש 4 שערים.

הוא היה בין שלושת השחקנים מעל גיל 23 שהופיעו בסגל הנבחרת האולימפית שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004). בנוסף, הוא היה בסגל ארגנטינה למונדיאל 2006 ולקופה אמריקה 2007. בזמן מונדיאל 2010 במשחק של ארגנטינה נגד ניגריה הבקיע היינצה את השער המנצח בראשו לאחר הרמה של חואן ורון.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2015 התמנה היינצה לתפקיד המאמן בקבוצת גודוי קרוס, אך פוטר כעבור שלושה חודשים. ב-20 ביוני 2016 התמנה לתפקיד מאמן ארחנטינוס ג'וניורס.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריס סן ז'רמן

גביע צרפת - 1 (2003)

אולימפיק מרסיי

אליפות צרפת - 2009/2010

מנצ'סטר יונייטד

אליפות הפרמייר ליג - 1 (2006-2007)
גביע הליגה האנגלי - 1 2006

ריאל מדריד

אליפות ספרד - 2007/08

נבחרת ארגנטינה

מדליית זהב - 1 (2004)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא גבריאל היינצה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גבריאל היינצה (באנגלית)
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2004 (מקום שני)
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית זהב)
1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 בורדיסו • 4 קולוצ'יני • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 דלגאדו • 9 פיגרואה • 10 טבס • 11 ק. גונסאלס • 12 רוסאלס • 13 מדינה • 14 רודריגס • 15 ד'אלסנדרו • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 לוקס • מאמן: ביילסה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני)
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010
1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה		ארגנטינה