גבריאל בלחסן

**גבריאל בלחסן**
לידה	14 במאי 1976; תלמי אליהו
פטירה	20 באוגוסט 2013 (בגיל 37); תלמי אליהו
מוקד פעילות	תל אביב, ישראל; תלמי אליהו
תקופת הפעילות	1995–2013 (כ־18 שנים)
עיסוק	זמר-יוצר, גיטריסט, משורר, מוזיקאי
סוגה	רוק; רוק קלאסי; רוק אתני; רוק כבד
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	גיטרה, שירה
חברת תקליטים	שלומציון, התו השמיני
שיתופי פעולה בולטים	אלג'יר; הבלחסניה

גבריאל בֶּלְחַסֶן (14 במאי 1976 – 20 באוגוסט 2013) היה מוזיקאי, זמר-יוצר, גיטריסט ומשורר ישראלי, המוכר גם בזכות פעילות כחבר בלהקת "אלג'יר", אותה הקים ביחד עם חברו וסולן הלהקה, אביב גדג'. לאורך שנות פעילותה הוציאה הלהקה שני אלבומי אולפן, ולאחר התפרקותה פנה בלחסן לקריירת סולו במהלכה הוציא שישה אלבומי סולו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלחסן נולד בשנת 1976 במושב תלמי אליהו, יישוב עולים מצפון אפריקה בנגב המערבי. אחיו הוא המוזיקאי ידידיה בלחסן. הוא בן דוד של הזמרת יוצרת נועה בלחסן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חברו מהמושב, אביב גדג', הקים בלחסן את להקת אלג'יר בראשית שנות ה-90. בלחסן היה הגיטריסט, סולן המשנה וכותב שירים בלהקה. בדצמבר 1995 יצא האלבום הראשון של להקת אלג'יר, "נאמנות ותשוקה", בהפקת חבר "איפה הילד?", אסף שריג.

בשנת 1999 הוציא בלחסן אלבום סולו ראשון, "רכבות", בחברת התקליטים העצמאית "שלומציון" של שלום גד (יצא מחדש ב-2004 בחברת התקליטים העצמאית "טרקטור" של יוסי בבליקי ובועז כהן). האלבום עוסק ברובו בתיאור אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי. בשנת 2002 הוציא את אלבומו השני, "השנים היפות של גבריאל", בו ניגן בכל כלי הנגינה: גיטרה, בס, קלידים ותופים (גם האלבום הזה יצא מחדש ב"טרקטור" ב-2004). לאחר צאת שני אלבומי הסולו שלו עבר בלחסן תקופה קשה של אשפוזים באברבנאל בשל התפרצות מחלה דו-קוטבית. בריאיון שנערך עמו באוגוסט 2006, בערוץ 24, הסביר שמצבו הנפשי החל להידרדר לאחר שנטל כדור אקסטזי בגיל 22.

לאחר ששוחרר מבית החולים, הצטרף להקלטות אלבומה השני של אלג'יר, "מנועים קדימה". באלבום זה הוא שר, יצר והלחין את אחד משיריה המפורסמים של הלהקה, "בתוך הצינורות", שמספר על מצבו וסבלו. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות מצליח לאחר צאת אלבומה השני. תחילה מיעט בלחסן להופיע עקב מצבו הנפשי, אך בהמשך חזר לפעילות מלאה.

לאחר סיבוב הופעות אינטנסיבי של אלג'יר ב-2005 ניצל בלחסן פסק הזמן בפעילות הלהקה, כדי להמשיך בעבודה על קריירת הסולו שלו. שני אלבומיו הראשונים יצאו מחדש בלייבל העצמאי "טרקטור" והופצו מחדש בחברת התו השמיני, ובעקבותיהם העלה מופעי סולו.

בשנת 2006 הוציא את אלבומו השלישי, "בשדות", (בהפקתם של דויד פרץ ונדב אזולאי) בהוצאת חברת "התו השמיני". מבקרי מוזיקה רבים הכתירו את "בשדות" לאלבום הישראלי הטוב ביותר של שנת 2006^[^{דרוש מקור]}, ובשנת 2018 הועמד האלבום לבחירת קוראי ישראל היום במצעד האלבומים הישראליים הגדולים בישראל^[1].

בשנת 2008 התחיל לעבוד על אלבום סולו רביעי, ביחד עם חברי להקתו החדשה "בלחסניה", שהורכבה מרון בונקר (גיטרות), אוהד בולוטין (תופים) ואריאל שרבקובסקי (בס). בשנת 2009 זכה בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר^[2]. אלבומו הרביעי, "עתיד", יצא לאור בשנת 2010 בהפקתו של בונקר בשיתוף עם בולוטין, שרבקובסקי ובלחסן עצמו, אשר גרף ביקורות משבחות.

במהלך העשייה האמנותית של גבריאל בלחסן הוא עסק לעיתים קרובות במצבו הנפשי, בהזיות מהן סבל בעת שחלה, באשפוזים ובתגובות הסביבה לכך, ואף תיעד את חייו בסרט תיעודי. בשנת 2010 זכה הסרט "גם כשעיניי פקוחות", המתעד את חייו של בלחסן בשלוש השנים האחרונות ואת תהליך העבודה על האלבום "עתיד", במקום הראשון בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים. בין היתר תועדה בסרט התמודדותו עם ההפרעה הדו-קוטבית ממנה סבל.

בספטמבר 2011 יצא אלבום הסולו החמישי של בלחסן, "גם כשעיניי פקוחות" בהפקתו של רון בונקר. האלבום כלל שירי להקה מתקופת הקלטות האלבום עתיד יחד עם שירים אינטימיים יותר.

ב-22 באוגוסט 2012 נערך במועדון האוזן-בר שבתל אביב ערב מחווה לבלחסן ביוזמתו של המוזיקאי אמיר גבריאל, ובו השתתפו מספר אמנים. לקראת תום הערב הפתיע בלחסן כאשר עלה לבמה וביצע את שירו "בתוך הצינורות". הייתה זו הופעתו הראשונה זה חמש שנים ובדיעבד הופעתו האחרונה.

במרץ 2013 יצא אלבומו השישי של בלחסן, "מדרגות", אותו הקליט יחד עם אחיו, ידידיה, מוזיקאי אשר הוציא גם הוא מספר אלבומים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט 2013 נמצא בלחסן על ידי משפחתו בדירתו בתלמי אליהו, כשהוא ללא רוח חיים^[3]. ניסיונות החייאה שבוצעו נכשלו, ובערב אותו יום הוא נטמן בבית העלמין האזורי, ליד מושב צוחר הסמוך. בלוויה נכחו חברי המושב, חברי הילדות של גבריאל, אביב גדג', שלום גד, יוסי בבליקי, דויד פרץ, אביב מארק, רון בונקר, צופית גרנט, שאול מזרחי (בארבי), הבמאי אופיר טריינין, אנשי "התו השמיני" ומוזיקאים נוספים. עקב חוסר הוודאות סביב סיבת מותו, עלו חששות ושמועות לא מבוססות כי בלחסן שם קץ לחייו, אך למחרת הודיעה משפחתו כי סיבת המוות היא דום לב, כפי שדיווח הפרמדיק. נתיחה שלאחר המוות לא בוצעה עקב התנגדות משפחתו מטעמי דת^[4].

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 2014 נערך במועדון הבארבי מופע מחווה לזכרו^[5] בהפקתו של רון בונקר, בו השתתפו אמנים רבים ששרו משיריו, ביניהם אביב גדג', ברי סחרוף, אהוד בנאי, אביתר בנאי, עמיר לב, ערן צור, שלום גד, יוסי בבליקי, דויד פרץ, יהוא ירון, שולי רנד ורונה קינן.

במרץ 2014 יצא אלבומו האחרון של בלחסן "חייך עכשיו", שמקבץ סקיצות ביתיות שהקליט טרם מותו יחד עם אחיו ידידיה.

ב-1 בינואר 2015 התקיים לזכרו מופע מחווה נוסף^[6].

בפברואר 2015 יצא ספר המאגד שירים, איורים וציורים פרי עטו של בלחסן בהוצאה משותפת של משפחת בלחסן וחברת התקליטים התו השמיני. השירים נבחרו על ידי בני משפחתו של גבריאל ומספרים את סיפור חייו ואת עולמו הפנימי.

בספטמבר 2019 הוציא שי צברי גרסת כיסוי לשירו "ברוך הבא", לציון שש שנים למותו, בהפקתו המוזיקלית של רון בונקר שגם ניגן בהקלטה יחד עם אביב גדג', מאיה בלזיצמן, עדי הר צבי, אוהד בולוטין וחגי שלזינגר.

ביוני 2023 התקיים יום עיון "מחוץ לצינורות", על תרומתו של בלחסן לתרבות ולבריאות הנפש בישראל במלאת 10 שנים למותו, בהובלת המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. הכנס כלל הרצאות ושירים של גבריאל מבוצעים על ידי אביב גדג' ורון בונקר, ידידיה בלחסן ויובל גולדנברג.^[7]

ב-12 בספטמבר 2023, התקיים לזכרו מופע מחווה נוסף הפעם לציון עשור למותו בהאנגר 11 בתל אביב.^[8]גם מופע זה כמו אירועים נוספים לזכרו הופק על ידי רון בונקר. במופע השתתפו אביב גדג’, אסף אמדורסקי, אפרת בן צור, ברי סחרוף, הילה רוח, יהוא ירון, יוסי בבליקי, מיכה שטרית, נועה בלחסן, עלמה גוב, ערן צור, רונה קינן ושולי רנד.[1]