גבעת הארבעה

גבעת הארבעה
גבעת הארבעה. ברקע - מנזר מר אליאס ודרך חברון
גבעת הארבעה. ברקע - מנזר מר אליאס ודרך חברון
מידע כללי
גובה 745 מטר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°44′00″N 35°12′48″E / 31.73333333°N 35.21333333°E / 31.73333333; 35.21333333
(למפת ירושלים רגילה)
 
גבעת הארבעה
גבעת הארבעה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גבעת הארבעה. ברקע - שכונת הר חומה.
בריכת המים ברמת רחל עליה עמדו הארכאולוגים שנפגעו מהירי מגבעת הארבעה

גבעת הארבעה היא גבעה בירושלים, הממוקמת מזרחית למנזר מר אליאס ולדרך חברון, דרומית לקיבוץ רמת רחל ומערבית לחומת שמואל.

על צלע הגבעה התגלו שרידים של האמה התחתונה, בגובה של 745 מטרים מעל פני הים. על המדרון הדרומי מערבי של הגבעה התגלו שרידי יישוב ביזנטי, וכן שרידים מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בסקר שנערך באזור נמצאו שברי לבנים טבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס.[1]

על הגבעה היה ממוקם בתקופת ירושלים המחולקת מוצב של הלגיון הירדני אשר צפה לעבר קיבוץ רמת רחל ודרך חברון. ב-23 בספטמבר 1956 פתחו הירדנים ממוצב זה באש על קבוצת יהודים שהשתתפו בכנס ארכאולוגי ברמת רחל. ארבעה אנשים נהרגו במקום. לאחר כיבוש המקום במלחמת ששת הימים, נקראה הגבעה על שמם "גבעת הארבעה". זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה. שמה הקודם היה גבעת אליהו.[2]

מרבית שרידי המבנים שעל הגבעה נהרסו בעת בניית המוצב של הלגיון הירדני. ניתן כיום לראות על הגבעה את שרידי תעלות הקשר של המוצב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הדרומי [105-106] : [גליונות 12-12,16-17], ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"א 2000, עמ' 149 - אתרים 111,112.
  • עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הצפוני-מערבי : מבוא ומפתחות, ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"ג 2003, עמ' 38

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת הארבעה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הדרומי [105-106] : [גליונות 12-12,16-17], ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"א 2000, עמ' 149 - אתרים 111,112. וכן: עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הצפוני-מערבי : מבוא ומפתחות, ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"ג 2003, עמ' 38
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד, עמ' 1159
ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.