גבעון החדשה
 מבט מדרום (נבי סמואל) על גבעון החדשה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 795 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 996 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.4% בשנה |
(למפת ירושלים רגילה)   גבעון החדשה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
גבעון החדשה היא התנחלות באזור הרי בנימין בין גבעת זאב לבית סוריכ. ההתנחלות התארגנה כיישוב קהילתי ומשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב שואב את שמו מן היישוב גבעון ששכן באזור בימי המקרא, וכן מן היישוב חדשה מימי החשמונאים, שעל פי אחד הזיהויים נמצא בגבעה סמוכה. ליישוב אופי חילוני, אך מתגוררות בו גם כמה משפחות דתיות לאומיות.
שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו המקורי של היישוב היה "חדשה". זהו שמו של האזור שבו יהודה המכבי ניצח בקרב חדשה, אחד מהקרבות החשובים במלחמותיו ביוונים. בהמשך נוסף לו השם "גבעון", על שם העיר המקראית גבעון ששכנה בקרבת מקום. ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם "חדשה" בשל חוסר ודאות בזיהוי מקומו המדויק של הקרב נגד ניקנור. לאחר חמש שנים של דין ודברים, אישרה הוועדה את השם "גבעון החדשה".
סמל היישוב כולל בתוכו את השמש, לזכר הקרב של יהושע בן נון - "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
בשנת 1998 הוצב ביישוב פיסלה של האמנית אור-נה רן - מקלעת השמש.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא ולזיהוי שרווח בין היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, רמה לבין אזור נבי סמואל. חברת "נחלת ישראל - רמה" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, יצחק צבי ריבלין ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב[3]. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי תימן הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום[4]. במרץ 1895 הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות[5], אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו[6], המרחק הגדול בין הבית לבין החלקות המעובדות, שנת שמיטה והתנכלויות בלתי פוסקות של ערביי נבי סמואל, שהיו עוקרים את החלקות הזרועות והנטועות[7].
בשנת 1921, החלה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול שוב, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"[8] ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום[9] בכספים שגייסה רכשה בית בכפר בית איכסא הסמוך לנבי סמואל. באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון הרברט סמואל ומושל ירושלים רונלד סטורס, כדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו במלחמת העולם הראשונה. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום[10]. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח"[11]. במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות[12]. בשנת 1924, עברו לגור בבית 10 מתיישבים, אך הוא ננטש לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא הייתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים[13]. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך הוצאה לפועל[14]. בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר בית איכסא[15].
בשנת 1977 התיישב במחנה הצבאי הנטוש הצמוד לכפר אל-ג'יב (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), כקילומטר מזרחית מהיישוב הנוכחי, גרעין של מתיישבים יוצאי ברית המועצות. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"[16]. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כיישוב קבע[17]. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום הייתה בבעלות חברת "נחלת ישראל - רמה" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם[18]. תושב הכפר בית איג'זא, צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת בריכת מים ליישוב, עתר לבג"ץ נגד ההפקעה[19]. במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט העליון התברר שבטאבו לא רשומה קרקע על שם חברת "נחלת ישראל - רמה", כי אם כ"רכוש ממשלתי" ירדני, כיוון שהקרקע הופקעה על ידי ירדן בשנות ה-60 לצורכי המחנה הצבאי הסמוך, אך הותר לתושבים במקום להמשיך ולעבד את האדמות. בראשית השליטה הישראלית נתפסה הקרקע הירדנית על בסיס "צו מס' 59", צו צבאי שהוצא לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי[20]. אע'רייב נאלץ לוותר על קרקע בשטח של 45 דונם, עם זאת הכיר הממשל הצבאי בבעלותו על 24 דונם ו-200 מ"ר ובתי ההתנחלות הוקמו מסביב לבית משפחת אע'רייב[21].
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. צברי מחמוד אע'רייב, עתר לבג"ץ נגד תוואי הגדר שמנתק אותו מהכפר בית איג'זא[22]. מצד שני עתרו תושבי גבעון החדשה נגד הצבת שער בגדר הביטחון, במקטע שבין יישובם לבין בית איג'זא[23]. ב-31 ביולי 2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון, לאחר שקבע כי היות שבני המשפחה דחו את הצעת מערכת הביטחון לקבל פיצויים ולעזוב את ביתם, התוואי הנוכחי מידתי וראוי[24]. בית משפחת אגרייב הוקף ונכלא בגדר גבוהה בתוך גבעון החדשה. בני המשפחה יכולים להגיע לכפר רק דרך שרוול צר, המוקף בגדר נוספת שמתחברת לתוואי גדר ההפרדה[25].
נכון לשנת 2013 מונה היישוב כ–300 משפחות. רוב תושבי המקום הם חילוניים אך יש בו משפחות דתיות ובמקום קיים בית כנסת פעיל. בעשור הראשון של המאה ה-21 התקבלו ליישוב כ-35 משפחות עולות מחבר העמים. פרויקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית אל, תשמ"ח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נחלת ישראל , חבצלת, 11 ביולי 1890
- ^ קריאה !, הצבי, 17 במרץ 1893
- ^ ירושלם. י, חבצלת, 22 במרץ 1895
- ^ דברי ימי השבוע , הצבי, 26 באפריל 1895
- ^ נחלת ישראל רמה, בעריכה של פרופ' יוסף טובי ומר שלום סרי, הלקסיקון ליהדות תימן, הוצאת עמותת 'אעלה בתמר'
- ^ חברת "נחלת ישראל", דואר היום, 15 בפברואר 1921
- ^ ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל, דואר היום, 3 באפריל 1921
- ^ הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה, דואר היום, 20 באוגוסט 1922
- ^ המתישבים הראשונים בכפר רמה, דואר היום, 28 בנובמבר 1922
- ^ בגורל תחלק הארץ, דואר היום, 11 במאי 1923
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173, באתר היברובוקס
- ^ הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת אחוזת "נחלת ישראל רמה", דואר היום, 6 באוגוסט 1929
- ^ הודעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת נכסי דלא ניידי, דבר, 14 באוקטובר 1931
- ^ אהרון דולב, בגבעון מקימים בית לסלפאק, מעריב, 9 בדצמבר 1977
- ^ החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14, מס. 145
- ^ התנחלות חדשה ליד גבעון, מעריב, 15 בינואר 1980
- ^ ברוך מאירי, עתר לבג"ץ נגד הפקעת קרקע לצרכי הישוב חדשה, מעריב, 17 בנובמבר 1980
- ^ מנשר מס' 2 של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בעלות זו הוסדרה בהמשך בצו צבאי מס' 59
- ^ בג"ץ 277/84 צברי מחמוד אע'רייב נ' ועדת העררים לפי צו בדבר רכוש ממשלתי
- ^ בג"ץ 3758/04
- ^ בג"ץ 5170/06
- ^ נדחו עתירות תושבים פלסטינים וישראלים נגד תוואי הגדר בסמוך לגבעון החדשה
- ^ עוז רוזנברג, תכנית חיסכון - חדשות 2, תחקיר: מיליוני השקלים שבוזבזו בבניית גדר ההפרדה, באתר מאקו, 24 ביוני 2013
| ||||||||||||||
