גאוגרפיה אנושית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאוגרפיה אנושית היא תחום מחקר במדע הגאוגרפיה אשר פותח על ידי הגאוגרף הגרמני פרידריך ראצל. הגאוגרפיה האנושית בודקת את יחסי הגומלין בין האדם לטבע ועוסקת בעיקר בפעילות בני האדם בסביבה ובמרחב ובהשפעתם עליה.

תחומי מחקר בגאוגרפיה האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מפת נולי" 1748 - המתארת את צפיפות העיר רומא

הגאוגרפיה האנושית מתחלקת למספר תחומי מחקר:

גאוגרפיה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גאוגרפיה פוליטית

עוסקת בנושאים שנמצאים בנקודת המפגש בין גאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, סכסוכים של הסכמי שלום, מלחמות, המבנה התפקודי-גאוגרפי של המדינה ועוד.

גאוגרפיה עירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גאוגרפיה עירונית

עוסקת בתהליכים הקשורים להיווצרות ערים, התפתחותן, ההתיישבות בהן, מבנן הפנימי ופריסת הערים במרחב גאוגרפי מסוים.

גאוגרפיה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גאוגרפיה כלכלית

עוסקת בהשפעות הכלכליות על הגאוגרפיה במדינות מסוימות, בהשפעת המשאבים הטבעיים של המדינה, התפוקה מתעשייה ומחקלאות, התשתית הכלכלית במדינה והשפעותיה על הגאוגרפיה האנושית ועוד.

גאוגרפיה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גאוגרפיה תרבותית

עוסקת ביחסי הגומלין בין התרבות ובין המרחב והסביבה האנושית, ונושאיה העיקריים הם סמלי וגופי תרבות לאומיים, סמלים וגופים ציבוריים דתיים, השפעת הספרות והאמנות על הסביבה האנושית, ועוד.

גאוגרפיה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גאוגרפיה היסטורית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה אנושית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.