ג'פרי סי. הול

ג'פרי סי. הול
Jeffrey C. Hall
לידה	3 במאי 1945 (בן 78); ברוקלין, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה, כרונוביולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת וושינגטון; קולג' אמהרסט ;
מוסדות	אוניברסיטת ברנדייס
פרסים והוקרה	פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2012); מדליית איגוד התורשה של אמריקה (2003); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017); פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2013); פרס מסרי (2012); פרס לואיזה גרוס הורביץ (2011); פרס גרובר בניורולוגיה (2009); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום השעון הביולוגי

ג'פרי סי. הול (באנגלית: Jeffrey C. Hall; נולד ב-3 במאי 1945) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם מייקל רוסבאש ומייקל יאנג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול נולד בברוקלין שבניו יורק, וגדל בפרברים של וושינגטון די. סי.. אביו עבד ככתב פוליטי בסוכנות הידיעות AP, שם סיקר את ענייני הסנאט של ארצות הברית. הול הושפע מאוד מאביו, שעודד אותו להיות מעודכן על האירועים האחרונים בעיתון היומי. הול החל את לימודיו לתואר ראשון בביולוגיה בשנת 1963, באוניברסיטת אמהרסט, מסצ'וסטס. באותה תקופה החל לעבוד במעבדתו של פילפ אייבס, כעוזר מחקר ביולוגי. בתקופה זו החלה התשוקה הגדולה של הול למחקר וגמלה בליבו ההחלטה להמשיך בתחום זה. הוא המשיך ללימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם התמקד במחקרים בגנטיקה.^[1]^[2]^[3]

לאחר מכן, המשיך ללימודי הדוקטורט, אותו קיבל בשנת 1971. בשנים 1971–1973 עשה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנת 1974 הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת ברנדייס, בה הוא נמצא עד היום. בשנת 2002, הוא הצטרף גם לסגל אוניברסיטת מיין.^[3]

בראשית שנות השמונים, בעיצומה של קריירה מחקרית בביולוגיה, החל הול להתמחות כתחביב בהיסטוריה של מלחמת האזרחים. בראשית שנות התשעים כתב ספר על קרב גטיסברג^[4] והפך למרצה באוניברסיטת ברנדייס גם בתחום מלחמת האזרחים.

הזכייה בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.^[5] ^[3]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת ברנדייס, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.^[5]^[3]

חשיבותה של התגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, ביניהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולת להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות ביפולריות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותם של זיהומים, ומגוון מחלות שונות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.^[5]^[3]

פרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס שאו במדעי החיים והרפואה (2013)^[6]
פרס ויילי (Wiley) במדעים ביו-רפואיים (2013)
פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה (2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'פרי סי. הול בוויקישיתוף

ג'פרי סי. הול, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'פרי סי. הול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Announcement of the Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017, official Nobel Prize YouTube Channel
הודעה לעיתונות על זכייתו בפרס נובל, באתר הפרס (באנגלית)
ד"ר מעין ברנע-זהר, נובל ברפואה 2017: למגלי השעון הפנימי של התא, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", 2 באוקטובר 2017

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Profile of Jeffrey C. Hall, ‏2005
^ Jeffrey C. Hall, ‏2007
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017 - press release
^ דף המידע על הספר באתר אוניברסיטת אינדיאנה
^ ¹ ² ³ ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", ‏2 באוקטובר 2017
^ Autobiography of Jeffrey Hall, The Shaw Prize Foundation, ‏September 2013 (ארכיון)

[1] Profile of Jeffrey C. Hall, ‏2005

[2] Jeffrey C. Hall, ‏2007

[הערה_מספר_20171004053502:0-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017 - press release

[4] דף המידע על הספר באתר אוניברסיטת אינדיאנה

[הערה_מספר_20171004053502:1-5] ¹ ² ³ ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", ‏2 באוקטובר 2017

[6] Autobiography of Jeffrey Hall, The Shaw Prize Foundation, ‏September 2013 (ארכיון)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)