ג'ניפר דאודנה

ג'ניפר דאודנה
Jennifer Doudna
לידה	19 בפברואר 1964 (בת 60); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
שם לידה	Jennifer Anne Doudna
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	מכללת פומונה (1985); אוניברסיטת הרווארד (1989); תיכון הילו ;
מנחה לדוקטורט	ג'ק שוסטק
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2002); אוניברסיטת ייל (1994–2002); המכון הרפואי הווארד יוז; אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ;
תלמידי דוקטורט	Akshay Tambe
פרסים והוקרה	ראו פרסים והוקרות
בן או בת זוג	ג'יימי ה. ד. קייט
תרומות עיקריות
	שימוש בקריספר להנדסה גנטית

ג'ניפר דאודנה (באנגלית: Jennifer Doudna; נולדה ב-19 בפברואר 1964) היא ביוכימאית אמריקאית, המכהנת כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מחקריה הבולטים עוסקים בתחום הקריספר ו-ncRNA. כלת פרס וולף לרפואה לשנת 2020 על "חשיפת המנגנון הצפוי לחולל מהפכה בעולם הרפואה, של חסינות חיידקית באמצעות עריכה מונחית RNA של הגנום",^[1] וכלת פרס נובל לכימיה לשנת 2020 (יחד עם עמנואל שרפנטייה).^[2]^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאודנה עברה בגיל שבע להילו שבהוואי.^[4] אביה היה פרופסור לספרות אמריקאית בקמפוס המקומי של אוניברסיטת הוואי ואמה לימדה היסטוריה בקולג' קהילתי.^[4] כילדה נחשפה לספר "הסליל הכפול" של מגלה מבנה ה-DNA, ג'יימס ווטסון ונשבתה בעולם הביוכימיה,^[5] לאחר ששמעה בתיכון הרצאה של מדענית על הפיכתם של תאים בריאים לסרטניים, היא החליטה ללמוד ולעסוק בתחום.^[4]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאודנה סיימה ב-1985 תואר ראשון בכימיה ממכללת פומונה שבקליפורניה. ב-1989 סיימה תואר שלישי בביוכימיה מאוניברסיטת הרווארד, את הדוקטורט בנושא הריבוזים עשתה תחת הנחייתו של ג'ק שוסטק. את הפוסט-דוקטורט עשתה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד תחת הנחייתו של שוסטק. בשנים 1991–1994 עבדה במעבדתו של תומאס צ'ק באוניברסיטת קולורדו, שם חקרה בתחום הקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן ומבנה ריבוזים. בשנים 1994–2002 כיהנה כפרופסור לביוכימיה ולביופיזיקה מולקולרית באוניברסיטת ייל. משנת 1997 היא חוקרת במכון הרפואי הווארד יוז.

בשנת 2003 עברה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בה היא מכהנת כפרופסור לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית (בקתדרת הנשיא על שם לי קה שינג) ובמעבדה הלאומית לורנס ברקלי.

חקר הקריספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 נחשפה לחקר הקריספר על ידי עמיתתה מברקלי ג'יליאן בנפילד.^[4] ב-2011 פגשה בכנס בשווייץ את עמנואל שרפנטייה מאוניברסיטת אומאו שאף היא חקרה את הקריספר והחלה לשתף עמה פעולה.

ב-2012 פורסם בכתב העת Science, מאמר פרי עטה, יחד עם שרפנטייה, וארבעה חוקרים נוספים, על המחקר פורץ הדרך בנושא הקריספר. המאמר תחת הכותרת "A Programmable Dual-RNA–Guided DNA Endonuclease in Adaptive Bacterial Immunity", הראה לראשונה את השימוש שניתן לעשות בקריספר לחיתוך DNA, וכיצד חיידקים מגנים על עצמם מפני וירוסים על ידי שימוש בקריספר.^[6]

היא הייתה שותפה בהקמת חברת "Caribou Biosciences" לקידום מחקר בתחום ה-Crispr-Cas9 ואת חברת "Intellia Therapeutics" לקידום יישומים לטיפול במחלות. כמו כן הייתה שותפה בהקמת חברת "Editas Medicine" יחד עם פנג ז'נג, אך פרשה ממנה. בינואר 2015 כינסה מדענים, משפטנים ומומחי אתיקה מכל רחבי העולם במטרה לדון בהשלכות האתיות של פיתוח טכנולוגיית ההנדסה גנטית באמצעות הקריספר.^[7]

ב-2020, זכתה בפרס נובל ובפרס וולף יחד עם עמנואל שרפנטייה על חלקן בפיתוח השיטה לעריכה גנטית קריספר. ^[8]

ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 פרסמה את ספרה "A Crack in Creation: Gene Editing and the Unthinkable Power to Control Evolution" אותו כתבה יחד עם תלמידה לשעבר סמואל סטרנברג.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאודנה נשואה לג'יימס קייט, אף הוא פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הם הורים לבן אחד.^[4]

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000 - פרס אלן ווטרמן למדען הצעיר הבולט ביותר (אנ')
2001 - פרס אלי לילי בביוכימיה (אנ')
2002 - חברה באקדמיה הלאומית למדעים
2003 - חברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
2013 - פרס מילדרד כהן
2014 - פרס לורי לביו רפואה (אנ')
2014 - פרס גבאי לביוטכנולוגיה ורפואה (אנ')
2014 - פרס ד"ר פול ינסן למחקר בתחום הביו-רפואה (אנ')
2014 - עמיתה באקדמיה הלאומית לממציאים
2015 - פרס פריצת דרך במדעי החיים
2015 - פרס נסיך אסטוריאס למחקר טכני ומדעי
2015 - נבחרה לטיים 100
2015 - פרס גרובר בגנטיקה
2015 - פרס מאסרי
2016 - מקום חמישי בבחירה לאיש השנה של המגזין "טיים"
2016 - פרס HFSP ע"ש יסוהירו נקסונה
2016 - פרס טאנג
2016 - פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע (אנ')
2016 - פרס קרן וורן אלפרט (אנ')
2016 - פרס קרן גיירדנר (אנ')
2016 - פרס פול ארליך ולודוויג דרמשטאדטר (אנ')
2016 - מדליית ג'ון סקוט יחד עם עמנואל שרפנטייה ופנג ז'נג
2016 - עמיתה זרה בחברה המלכותית
2017 - פרס יפן
2017 - פרס המרכז הרפואי אולבני (אנ')
2018 - פרס האקדמיה הלאומית למדעים לכימיה^[9]
2018 - פרס קוולי
2018 - פרס פרל מייסטר גרינגרד
2019 - פרס הארווי, יחד עם עמנואל שרפנטייה ופנג ז'נג^[10]
2019 - פרס לואי צ'ה-וו (אנ')
2020 - פרס וולף לרפואה, יחד עם עמנואל שרפנטייה^[1]
2020 - פרס נובל לכימיה, יחד עם עמנואל שרפנטייה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולטר אייזקסון, "The Code Breaker: Jennifer Doudna, Gene Editing, and the Future of the Human Race", הוצאת סיימון אנד שוסטר, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'ניפר דאודנה בוויקישיתוף

ג'ניפר דאודנה, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ניפר דאודנה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ניפר דאודנה, באתר dblp
ג'ניפר דאודנה, באתר גוגל סקולר
ג'ניפר דאודנה, באתר Semantic Scholar
קורות חיים
אתר מעבדת דאודנה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי
ג'ניפר דאודנה באתר המכון הרפואי הווארד יוז
הרצאת TED
גלי וינרב, ‏"איך הגענו למצב שאנשים דופקים בדלת של בית החולים ולא מקבלים טיפול?": המדעניות המובילות מתגייסות למאבק בקורונה, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
ג'ניפר דאודנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ניפר דאודנה, באתר פרס נובל (באנגלית)
הניו יורק טיימס, התגלית שלה שינתה את העולם, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ג'ניפר דאודנה, באתר קרן וולף
^ Wu, Katherine J.; Zimmer, Carl; Peltier, Elian (2020-10-07). "Nobel Prize in Chemistry Awarded to 2 Scientists for Work on Genome Editing". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-20.
^ The Nobel Prize in Chemistry 2020, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Jennifer Doudna, a Pioneer Who Helped Simplify Genome Editing, הניו יורק טיימס, 11 במאי 2015
^ Jennifer Doudna: ‘I have to be true to who I am as a scientist’, הגרדיאן, 2 ביולי 2017
^ המאמר
^ אנטוניו רגאלאדו, MIT Technology, ‏להנדס את התינוק המושלם, באתר "אלכסון", 28 ביוני 2015
^ פרס נובל בכימיה 2020: עריכה גנטית, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2020-10-07
^ ג'ניפר דאודנה באתר האקדמיה
^ הטכניון מעניק את פרס הארווי, 7 באוקטובר 2019, אתר הטכניון

[וולף1-1] ¹ ² ג'ניפר דאודנה, באתר קרן וולף

[2] Wu, Katherine J.; Zimmer, Carl; Peltier, Elian (2020-10-07). "Nobel Prize in Chemistry Awarded to 2 Scientists for Work on Genome Editing". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-20.

[3] The Nobel Prize in Chemistry 2020, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)

[טיימס-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Jennifer Doudna, a Pioneer Who Helped Simplify Genome Editing, הניו יורק טיימס, 11 במאי 2015

[5] Jennifer Doudna: ‘I have to be true to who I am as a scientist’, הגרדיאן, 2 ביולי 2017

[6] המאמר

[7] אנטוניו רגאלאדו, MIT Technology, ‏להנדס את התינוק המושלם, באתר "אלכסון", 28 ביוני 2015

[8] פרס נובל בכימיה 2020: עריכה גנטית, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2020-10-07

[9] ג'ניפר דאודנה באתר האקדמיה

[10] הטכניון מעניק את פרס הארווי, 7 באוקטובר 2019, אתר הטכניון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)