ג'יירוטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'יירוטרוןאנגלית: Gyrotron) היא שפופרת ריק המייצרת גלים אלקטרומגנטיים מילימטריים על ידי קיבוץ אלקטרונים באמצעות ציקלוטרון, במעבר דרך שדה מגנטי עוצמתי. תדרי המוצא נעים מ-20 ועד 250 גיגה-הרץ. הספק המוצא נע בין עשרות קילו-וואט ועד 2 מגה-וואט. ניתן לתכנן את הג'יירוטרון לפעולת דפקים או פעולה רציפה.

עקרון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יירוטרון הפועל בין התדרים 84–118 גיגה-הרץ על ידי שפופרות פלזמה בכור היתוך טוקמאק בשווייץ.

הג'יירוטרון הוא סוג של מייזר (הגברת גלי מיקרו על ידי פליטה מאולצת של קרינה) אלקטרונים חופשיים. הג'יירוטרון עוצמתי ביותר באורך גל מילימטרי מפני שממדיו יכולים להיות גדולים בהרבה מאורך הגל, שלא כמו שפופרות ריק רגילות, ואינו תלוי בתכונות חומריות כמו מייזרים רגילים. קיבוץ האלקטרונים תלוי באפקט מתורת היחסות הפרטית הנקרא "תהודה ציקלוטרונית באי יציבות מייזר". מהירות האלקטרונים בג'יירוטרון תואמים לתוצאות בתורת היחסות הפרטית, אך נמוכים בהרבה ממהירות האור. זאת לעומת לייזר אלקטרונים חופשיים ולייזר קרני רנטגן העובדים על פי עיקרון שונה, שם האלקטרונים נעים במהירויות הקרובות למהירות האור.

יצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'יירוטרון הומצא בברית המועצות[1]. כיום ניתן למצוא ייצרנים בארצות הברית, קבוצת תאלס באירופה, רוסיה, הודו, טושיבה ביפן וגם באוניברסיטת אריאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יירוטרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Research Council (U.S.). Panel on High Magnetic Field Research and Facilities (1979). "Defense Technology - High Frequency Radiation". High-Magnetic-Field Research and Facilities. Washington, D.C.: National Academy of Sciences. p. 50–51. OCLC 13876197.