ג'יימס סטוקדייל

ג'יימס סטוקדייל

ג'יימס סטוקדייל יורד ממטוסו לפני נפילתו בשבי

ג'יימס בונד סטוקדייל (באנגלית: James Stockdale;‏ 23 בדצמבר 1923 – 5 ביולי 2005) היה סגן אדמירל בצי ארצות הברית אשר זכה במדליית הכבוד במלחמת וייטנאם במהלכה היה שבוי מלחמה למעלה משבע שנים, סופר ומועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.

חיים מוקדמים וחינוך

סטוקדייל נולד באבינגדון, אילינוי , ב-23 בדצמבר 1923, בנם של ורנון בירד סטוקדייל (1888–1964) ומייבל אדית סטוקדייל ( לבית בונד; 1889–1967). לאחר תקופה קצרה במונמות' קולג' , הוא נכנס לאקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס, מרילנד , ביוני 1943.

קריירה ימית

ב-5 ביוני 1946, הוא סיים תואר ראשון במדעים מהאקדמיה הימית של ארצות הברית עם הכיתה של 1947 בשל לוח הזמנים המקוצר שהיה עדיין בתוקף ממלחמת העולם השנייה. מבחינה אקדמית, הוא דורג במקום ה-130 מבין 821 בוגרי כיתתו. תפקידו הראשון היה עוזר קצין ירי על סיפון שולת מוקשים המשחתת בשם "USS Carmick (DD-493)" מיוני עד אוקטובר 1946. לאחר מכן שירת על סיפון משחתת שנקראה "USS Thompson (DD-627)" מאוקטובר 1946 עד פברואר 1947, לאחר מכן על סיפון המשחתת "USS Charles H Roan (DD-853)" מפברואר 1947 עד יולי 1948, ועל סיפון המשחתת "USS Deming (PCS-1392)" מיולי 1948 עד יוני 1949.

סטוקדייל התקבל לאימוני טיסה ביוני 1949 ודווח לתחנת התעופה הימית פנסקולה בפלורידה, הוא הוגדר כטייס ימי בתחנה אווירית ימית קורפוס קריסטי בטקסס, בספטמבר 1950. לאחר מכן הוא הוקצה להכשרה נוספת בתחנת התעופה הימית נורפוק בווירג'יניה מאוקטובר 1950 עד ינואר 1951. בינואר 1954, הוא התקבל לבית הספר לטייס ניסוי ימי של צי ארצות הברית (USNTPS) בדרום מרילנד, והשלים את הכשרתו ביולי 1954. שם הוא הדריך את טייס חיל הנחתים האמריקני ג'ון גלן במתמטיקה ובפיסיקה . הוא היה טייס ניסוי עד ינואר 1957.

בשנת 1959, הצי האמריקני שלח את סטוקדייל לאוניברסיטת סטנפורד, שם קיבל תואר שני באמנויות ביחסים בינלאומיים בשנת 1962. סטוקדייל העדיף את חייו של טייס הקרב על פני האקדמיה, אך מאוחר יותר הוא למד את האסכולה הסטואית שעזרה לו להתמודד כשבוי.

מלחמת וייטנאם

ב-1965 נפגע מטוס הסקייהוק שלו מאש נ"מ מעל צפון וייטנאם. סטוקדייל צנח ונחת בכפר קטן, שבו נשבה והוכה. הוא הוחזק בכלא הילטון האנוי הידוע לשמצה במשך שבע שנים וסבל עינויים קשים עד שחרורו ב-1973. ב-1976 זכה במדליית הכבוד, שהצטרפה ל-24 עיטורים אחרים שבהם זכה במהלך שירותו, כולל מדליית השירות המצוין של הצי (3 פעמים), כוכב הכסף (4 פעמים), אות לגיון ההצטיינות, צלב התעופה המצוינת (פעמיים), כוכב הארד (פעמיים), מדליית האוויר, עיטור לב הארגמן ומדליית השבי.

חזרה לארצות הברית

סטוקדייל שוחרר כשבוי מלחמה ב-12 בפברואר 1973, במהלך מבצע שנקרא "השיבה הביתה". הוא פרש בדרגת סגן אדמירל ב-1 בספטמבר 1979 והשלים את הקריירה שלו כששימש כנשיא מכללת המלחמה של הצי בניופורט רוד איילנד, מ-13 באוקטובר 1977 עד 22 באוגוסט 1979.

לאחר פרישתו ב-1979, הוא הפך לנשיא "המצודה" (הקולג' הצבאי של קרוליינה הדרומית). עסק במחקר צבאי באקדמיה, כתב מספר ספרים, הן על פילוסופיה, שבה הייתה לו השכלה אקדמית, והן על חוויותיו במלחמה. יחד עם אשתו כתב את "באהבה ובמלחמה - סיפור התנסות והקרבה של משפחה". ספר זה עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה.

ב-1992 פנה אליו רוס פרו, המועמד העצמאי לנשיאות ארצות הברית, והציע לו לשמש כסגנו. סטוקדייל, שהכיר את פרו בשל פעילות בענייני סיוע לשבויי מלחמה, נאות. אולם הוא זכור ממערכת בחירות זו בעיקר בשל הופעתו האומללה בעימות הטלוויזיוני בין המועמדים לסגן נשיא. סטוקדייל הסביר שלא היה לו מושג שפרו, שחזר למרוץ אחר פרישה ממנו, עדיין מצפה ממנו לרוץ איתו כסגן נשיא, ודבר זה הביא לכך שכאשר הבין את הדבר נותר לו זמן מועט להתכונן להופעה הטלוויזיונית.

סטוקדייל פרש לקורונדו קליפורניה כשהוא נכנע לאט למחלת אלצהיימר. הוא נפטר מהמחלה ב-5 ביולי 2005, כשהוא בן 81. טקס הלוויה של סטוקדייל נערך בקפלת האקדמיה הימית והוא נקבר בבית הקברות של האקדמיה הימית של ארצות הברית .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס סטוקדייל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס סטוקדייל
• ג'יימס סטוקדייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)