ג'יימס בוזוול
 | |
| ג'יימס בוזוול, 1785, ציור של ג'ושוע ריינולדס | |
| לידה |
29 באוקטובר 1740 אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1795 (בגיל 54) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת אדינבורו |
| בן או בת זוג |
מרגרט בוזוול |
  | |
ג'יימס בוזוול (באנגלית: James Boswell, 9th Laird of Auchinleck; 29 באוקטובר 1740 אדינבורו – 19 במאי 1795, לונדון) היה סופר, מחבר יומנים, ביוגרף ומשפטן סקוטי.[1] ידוע בעיקר בשל הביוגרפיה המשובחת שכתב על הסופר המפורסם בן זמנו, סמואל ג'ונסון. שמו של בוזוול הפך לשם נרדף לאיש שנצמד לאישיות כלשהי לצורך אבחנות על האיש ודמותו, במטרה ייעודית של הוצאת ביוגרפיה. שרלוק הולמס היה נוהג לומר על דר' ווטסון, חברו הנאמן והבדיוני, ש"תיעד" את עלילותיו של הבלש הידוע: "אני אבוד ללא הבוזוול שלי".[2][3]
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יימס בוזוול נולד באדינבורו, והיה בנם הבכור של השופט, אלכסנדר בוזוול (לורד אוצ'ינלק) ואשתו יופימיה ארסקיין. בילדותו הוא לא היה חסון פיזית וסבל מהפרעה עצבית קלה, שעלולה הייתה להטריד אותו מדי פעם במהלך חייו. בגיל חמש הוא נשלח לבית ספר פרטי, אך הוא לא הצליח להסתגל לתנאי המוסד, חזר לביתו ולמד בעזרתם של מורים פרטיים, שטיפחו בו את אהבת הספרות ועיקרי הדת. בשנת 1752 הוא נשלח, בעקבות מחלה, לעיירת מרפא, והשהות שם עזרה לו רבות, מבחינה בריאותית וחברתית כאחד.
בוזוול נרשם בגיל 13 לחוג לאמנויות באוניברסיטת אדינבורו, שם הוא למד עד שנת 1758. במהלך לימודיו הוא סבל מהתפרצות קשה של דיכאון, אך החלים ממנה לחלוטין וגופו התחסן. בגיל 19 נשלח להמשיך את לימודיו באוניברסיטת גלאזגו, שם הוא נכח בהרצאותיו של אדם סמית. בהיותו בגלאזגו, החליט בוזוול להמיר את דתו לקתולי, כדי להפוך לנזיר, ונאלץ לחזור לאדינבורו על ידי אביו, שקיצץ בירושה ובהקצבה שלו, אך לאחר שעבר בהצלחה את בחינת המשפטים, הרשה לו אביו לנסוע ללונדון והעלה את קצבת המחייה שלו.[4]
בלונדון הכיר בוזוול לראשונה את ד"ר סמואל ג'ונסון, והם התחברו מיד. ג'ונסון כינה את בוזוול "בוזי". הדיאלוג הראשון ביניהם מצוטט בספרו של בוזוול על ג'ונסון[5]
בוזוול: "מיסטר ג'ונסון, אכן אני בא מסקוטלנד, אינני יכול לעזור לעובדה זו"
ג'ונסון: "לעובדה זו, אדוני, אני מוצא שהרבה אנשים מהתפוצה שלך לא יכולים לעזור"— חיי סמיואל ג'ונסון / ג'יימס בוזוול
לאחר פגישתו הראשונה עם ג'ונסון נסע להשלים את לימודיו באוטרכט, הולנד, שם חיזר אחרי איזבל דה שרייר, והתכתב איתה ארוכות גם לאחר שעזב את המקום. במקביל, הרבה לטייל ברחבי אירופה, שם פגש גם אנשי רוח ידועים, ביניהם את ז'אן-ז'אק רוסו. בקורסיקה הוא פגש את הגנרל והפטריוט פסקל פאולי, שנאבק לעצמאותה של קורסיקה. בוזוול שמר על קשר עם פאולי ותמך בנושא הקורסיקני במהלך חייו.[6] מאוחר יותר הוא פרסם יומנים אישיים בהם תיאר את חוויותיו. כשחזר לסקוטלנד עבר בהצלחה את הבחינות הסופיות במשפטים והפך לפרקליט שעבד במקצוע, אך מדי שנה הקפיד להגיע ללונדון כדי להתרועע עם ג'ונסון ועמיתיו אנשי הספרות.
בשנת 1769 נישא בוזוול לדודניתו, מרגרט מונטגומרי, ונולדו להם שבעה ילדים. על אף ניסיונותיו הספרותיים הצלחתו כסופר וכפרקליט הייתה בינונית והוא התמכר לטיפה המרה, אך אופיו הנוח וחוש ההומור השופע שלו חבבו אותו על רעיו הסופרים.
לאחר פטירתו של ג'ונסון בשנת 1784 עבר בוזוול ללונדון לנסות שם את מזלו, אך ללא הצלחה יתירה. את שנותיו האחרונות הקדיש לכתיבת הספר: "חיי סמואל ג'ונסון". בריאותו התערערה במהלך הכתיבה והוא נפטר בלונדון בשנת 1795.
בראשית המאה העשרים נתגלה חלק גדול מיומניו האישיים, שנותנים תמונה רחבה של איש נאור, אך מיוסר, שלקח חלק בדיונים האינטלקטואלים של התקופה, אך הונע פעמים רבות על ידי ייצריות מפותחת מצד אחד, וחששות דתיים מצד שני.[6]
הביוגרפיה על סמואל ג'ונסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהתפרסמה הביוגרפיה בשנת 1791, זכה בוזוול לראשונה בחייו בהערצה שאליה חתר כל חייו, וזו עומדת בעינה עד היום. הייחוד של ביוגרפיה זו מאחרות בתקופתו, היה בכך שהוא טרח לרשום את השיחות שניהל ג'ונסון לצורך תיעוד ביומנים שניהל, והוא כלל אותם בביוגרפיה. בנוסף לכך הוא הוסיף פרטים אישיים רבים שהאירו את דמותו האנושית של ג'ונסון, במקום לכתוב, כנהוג בתקופתו, ביוגרפיה מכובדת ויבשה. בוזוול צייר תמונה חיה של האיש בשלמותו, כשהוא נעזר בסגנון דרמטי של דיאלוגים. לעיתים קרובות מוזכרת הביוגרפיה של ג'ונסון שנכתבה על ידי בוזוול כביוגרפיה הכתובה הטובה ביותר בעולם.
מבקרים רבים תהו כיצד הצליח איש כבוזוול להוציא מתחת ידיו יצירה מוצלחת כמו הספר על סמואל ג'ונסון. התשובות שהועלו תלו את ההצלחה יוצאת הדופן של הסופר הבינוני בדרך כלל בתכונת הכנות יוצאת הדופן שלו, בכישרון להבחין בגאונות וביכולת להעריך אותה בכל הלב, ובכישורי האבחנה המדויקים של הסופר המשולבים בסגנון דרמטי ייחודי.[1]
לקט מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The life of Samuel Johnson (תורגם לעברית)
- (The Heart Of Boswell ( six journals in one volume
- (Boswell in Holland (1763 - 1764
- The Journal of a tour to the Hebrides with Samuel Johnson
- (London Journal, (1762-1763
- The hypochondriack : seventy essays
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- George Mallory, Boswell the Biographer, London, 1912
- Hesketh, pearson, Johnson and Boswell; The story of their life, New York, 1958
- Robert Zaretsky, Boswell's Enlightenment, Harvard University Press, 2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת ספרים של ועל ג'יימס בוזוול בספרייה הלאומית
- על פסימיזם ופסימיסטים לפי ג'יימס בוזוול, אריק גלסנר באתר "מבקר חופשי"
- James Boswell, Electric Scotland. com
- ג'יימס בוזוול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'יימס בוזוול בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'מס בוזול, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 John W. Cousin, A Short Biographical Dictionary of English Literature, pt. 2 /13
- ^ Sir Arthur Conan Doyle, The Adventures of Sherlock Holmes
- ^ ראו גם את השוואתו של י.ד. ברקוביץ כבוזוול של שלום עליכם: אולגה ליטבק, "בוזוול היהודי": י"ד ברקוביץ' והמצאת "שלום-עליכם", אות 7, סתיו 2017
- ^ James Boswell, New World Encyclopedia
- ^ ( James Boswell, Life of Johnson (Gutenberg Project
- ^ 1 2 James Boswell, Encyclopedia Britannica.com