ג'ורג' קארל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' קארל
George Karl
קארל בשנת 2011
קארל בשנת 2011
לידה 12 במאי 1951 (בן 72)
פן הילס שבפנסילבניה
עמדה מאמן
גובה 1.88 מטר
מכללה אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
דראפט בחירה מספר 66, 1973
ניו יורק ניקס
היכל התהילה נכנס כמאמן בשנת 2022
קבוצות כשחקן
1973–1978 סן אנטוניו ספרס
קבוצות כמאמן
1980–1983
1984–1986
1986–1988
1988–1989
1989–1990
1990–1991
1991–1992
1992–1998
1998–2003
2005–2013
2015–2016
מונטנה גולדן נאגטס (CBA)
קליבלנד קאבלירס
גולדן סטייט ווריורס
אולבני פטרונס (CBA)
ריאל מדריד
אולבני פטרונס (CBA)
ריאל מדריד
סיאטל סופרסוניקס
דנוור נאגטס
סקרמנטו קינגס
הישגים כמאמן
מאמן השנה ב-NBA‏ (2013)
4 פעמים מאמן במשחק האולסטאר (1994, 1996, 1998, 2010)

ג'ורג' מת'יו קארלאנגלית: George Matthew Karl; נולד ב-12 במאי 1951) הוא כדורסלן עבר ומאמן אמריקאי. לאורך קריירת האימון רשם קארל 1,175 ניצחונות בליגת ה-NBA, נתון המציב אותו במקום החמישי בתולדות הליגה.[א][1]

בנו, קובי קארל, היה בעברו כדורסלן מקצועי ששיחק בין היתר עבור לוס אנג'לס לייקרס, קליבלנד קאבלירס וגולדן סטייט ווריורס מליגת ה-NBA. בשנת 2016 מונה קובי בן ה-33 למאמנה הראשי של קבוצת לוס אנג'לס די-פנדרס מליגת הפיתוח של ה-NBA.[2]

בשנת 2022 נבחר קארל להצטרף להיכל התהילה של הכדורסל על תרומתו לכדורסל בתור מאמן מצליח.

מכללות וקריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל נולד וגדל בפרוור פן הילס שבקרבת פיטסבורג, פנסילבניה. בין השנים 1970–1973 שיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת קרוליינה הצפונית תחת המאמן דין סמית', וב-1972 העפיל כרכז הקבוצה לחצי גמר אליפות המכללות.

בדראפט ה-NBA לשנת 1973 נבחר קארל בבחירה ה-66, על ידי קבוצת ניו יורק ניקס.[3] הניקס ויתרו על זכויות השחקן של קארל, שחתם בסן אנטוניו ספרס מליגת ה-ABA. ב-5 העונות הבאות המשיך לשחק עבור הספרס, אשר עברו בעונת 1976/1977 לליגת ה-NBA. לאורך תקופתו בסן אנטוניו רשם ממוצעים של 6.5 נקודות ו-3.0 אסיסטים למשחק.[4]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979, כשנה לאחר פרישתו ממשחק, החל קארל לשמש כעוזר מאמן בסן אנטוניו, וב-1980 מונה למאמן קבוצת "מונטנה גולדן נאגטס" מליגת ה-CBA. בעונות 1980/1981 ו-1982/1983 הוביל את קבוצתו לסדרת גמר הליגה, ובסיום שתי העונות זכה בתואר מאמן העונה ב-CBA.

לקראת עונת 1984/1985 מונה למאמן הראשי של קליבלנד קאבלירס, בה בלט הקלע וורלד בי. פרי. בעונתו הראשונה של קארל בקבוצה העפילו הקאבלירס לפלייאוף ה-NBA לראשונה מזה 7 עונות, והודחו בסיבוב הראשון. במהלך העונה הבאה, לאחר שקבוצתו העמידה מאזן ניצחונות שלילי 25–42, פוטר קארל מאימון הקבוצה.[5]

בעונת 1986/1987 מונה קארל למאמן גולדן סטייט ווריורס, והוביל אותה למעמד הפלייאוף מהמקום החמישי באזור המערבי. בסיבוב הראשון גברו הווריורס על יוטה ג'אז בתוצאה 2–3, ובשלב השני הודחו מול האלופה שבדרך, לוס אנג'לס לייקרס, בתוצאה 1–4. לקראת סיום עונת 1987/1988 התפטר קארל מאימון הקבוצה, לאחר ששלושה מארבעת כוכבי הקבוצה - סליפי פלויד, פרוויס שורט וג'ו בארי קארול - עזבו את הווריורס בטריידים שונים, והרביעי - כריס מאלין - נעדר למעלה מחודש בעקבות התמכרותו לשתיית אלכוהול.

עם סיום תפקידו בגולדן סטייט חזר קארל לליגת ה-CBA, כשמונה למאמן קבוצת "אולבני פטרונס", וב-3 העונות הבאות אימן את ריאל מדריד ואת הפטרונס לסירוגין. בעונת 1990/1991 נבחר בפעם השלישית למאמן העונה של ה-CBA, ובעונת 1991/1992 זכה עם ריאל מדריד בגביע האירופי.

סיאטל סופרסוניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע עונת 1991/1992 החליף קארל את קיי סי ג'ונס בתפקיד מאמן סיאטל סופרסוניקס, ונשאר בתפקיד עד סוף עונת 1997/1998. בתחילת הקדנציה של קארל בסיאטל הובילו את הקבוצה ריקי פירס ואדי ג'ונסון, ובהמשך כיכבו בקבוצה שון קמפ, גארי פייטון, דטלף שרמפף והרסי הוקינס. בכל שבע עונותיו בקבוצה העפילו הסופרסוניקס לפלייאוף, ובכל שש עונותיו המלאות ניצחו לפחות 55 משחקים בעונה הסדירה. בעונת 1992/1993 הגיעה סיאטל לגמר המערב, בו הפסידה לפיניקס סאנס בתוצאה 3–4, ובעונת 1995/1996 העפילה הקבוצה לגמר ה-NBA, לראשונה מאז עונת 1978/1979, והפסידה לשיקגו בולס בתוצאה 2–4. לאורך תקופתו כמאמן סיאטל רשמה הקבוצה מאזן כולל של 384 ניצחונות ו-150 הפסדים (71.9%), וקארל נבחר 3 פעמים לאמן במשחק האולסטאר (1994, 1996 ו-1998).

מילווקי באקס ונבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1998/1999 המקוצרת עבר קארל לאמן את מילווקי באקס, אותה הוביל קו אחורי דומיננטי שכלל את סם קאסל, ריי אלן וגלן רובינסון. בכל 3 עונותיו הראשונות העפילו הבאקס לפלייאוף ה-NBA, לאחר 7 עונות מחוץ לפלייאוף, ובעונת 2000/2001 אף הגיעו לשלב גמר המזרח. בסדרת גמר המזרח התמודדה מילווקי מול פילדלפיה 76', והפסידה לה בתוצאה 3–4. בסיום עונת 2002/2003 פוטר קארל מאימון הבאקס, לאחר שקבוצתו הפסידה לניו ג'רזי נטס בסיבוב הפלייאוף הראשון.

בקיץ 2002 החליף קארל את רודי טומג'נוביץ' כמאמן נבחרת ארצות הברית, לקראת אליפות העולם בכדורסל 2002. בטורניר רשמה ארצות הברית את ההישג הגרוע ביותר שלה אי פעם באליפות העולם, כשסיימה במקום השישי בלבד.[6]

דנוור נאגטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע עונת 2004/2005 מונה קארל למאמנה הראשי של דנוור נאגטס, ונשאר בתפקיד ב-8 וחצי העונות הבאות. בסיום עונתו הראשונה, בה הודחו הנאגטס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הודיע קארל כי הוא סובל מסרטן הערמונית, אך ימשיך לאמן את הקבוצה כרגיל. בעונת 2008/2009, לאחר שצירפו את הרכז צ'אנסי בילאפס במקומו של אלן אייברסון, השוו הנאגטס את מאזן העונה הסדירה הטוב בתולדות המועדון, עם 54 ניצחונות ו-28 הפסדים, והעפילו לגמר המערב, לראשונה מאז עונת 1984/1985. בשני הסיבובים הראשונים גברה דנוור על ניו אורלינס הורנטס ודאלאס מאבריקס בחמישה משחקים, אך בגמר המערב נכנעה לאלופה שבדרך, לוס אנג'לס לייקרס, בתוצאה 2–4.

בעונת 2009/2010 אימן קארל את נבחרת המערב במשחק האולסטאר, בפעם הרביעית בקריירה, ובמסיבת עיתונאים לאחר המשחק הודיע כי הוא סובל מסרטן הגרון.[7] עד סיום אותה עונה החליף עוזר המאמן אדריאן דאנטלי את קארל שנעדר בשל טיפולי כימותרפיה, והקבוצה הודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון מול יוטה ג'אז. בעונה הבאה חזר קארל לכשירות מלאה, ואימן בכל משחקי קבוצתו. בעונת 2012/2013 שברו הנאגטס את שיא המועדון עם 57 ניצחונות בעונה הסדירה, הודות ליכולת טובה של דנילו גלינארי, אנדרה איגודלה וטיי לוסון, וקארל זכה בתואר מאמן השנה ב-NBA.[8] בסיבוב הפלייאוף הראשון התמודדו הנאגטס מול המדורגת שישית, גולדן סטייט ווריורס, שהפתיעה אותם וניצחה בתוצאה 2–4.

ביוני 2013 פוטר קארל מאימון הנאגטס, לאחר שהוביל את הקבוצה ל-9 הופעות רצופות בפלייאוף ה-NBA ולמאזן כולל של 423 ניצחונות ו-257 הפסדים.[9]

סקרמנטו קינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2015/2016 חתם קארל בסקרמנטו קינגס על חוזה ל-4 עונות עבור 15 מיליון דולר, כשמונה למחליפו של טיירון קורבין בתפקיד מאמן הקבוצה.[10][11] עד סיום העונה רשמה סקרמנטו 11 ניצחונות ו-19 הפסדים, ונשארה מחוץ לפלייאוף. בעונתו השנייה עם הקינגס רשמה הקבוצה מאזן ניצחונות שלילי, 33-49, ובסיום העונה פוטר קארל מתפקידו והוחלף על ידי דייוויד ייגר.[12] עד פיטוריו מסקרמנטו אימן לאורך הקריירה 1,999 משחקי עונה סדירה ב-NBA.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' קארל בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקדימים אותו דון נלסון (1,335 ניצחונות), לני וילקינס (1,332), ג'רי סלואן (1,221) ופט ריילי (1,210).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימה מתמיינת של כל מאמני ה-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ Los Angeles D-Fenders to name Coby Karl head coach, באתר sportando.com,‏ 18 באוגוסט 2016
  3. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1973, באתר basketball-reference.com
  4. ^ סטטיסטיקות קריירת המשחק של קארל ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  5. ^ 1 2 סטטיסטיקות קריירת האימון של קארל ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  6. ^ סיכום הטורניר של נבחרת ארצות הברית, באתר הרשמי של USA Basketball
  7. ^ קארל מודיע כי ייעדר לתקופה ממושכת בשל טיפולי כימותרפיה, באתר הרשמי של ה-NBA
  8. ^ קארל זוכה בתואר מאמן העונה, באתר הרשמי של ה-NBA,‏ 8 במאי 2013
  9. ^ דנוור מפטרת את קארל מתפקיד המאמן, באתר yahoo.com,‏ 6 ביוני 2013
  10. ^ הדיווח על מינויו של קארל למאמן סקרמנטו, באתר ESPN,‏ 12 בפברואר 2015
  11. ^ ההכרזה על מינויו של קארל למאמן סקרמנטו, באתר הרשמי של הקבוצה, 17 בפברואר 2015
  12. ^ סקרמנטו מפטרת את קארל מאימון הקבוצה, באתר ESPN,‏ 14 באפריל 2016


נבחרת ארצות הבריתאליפות העולם בכדורסל 2002 (מקום שישי)

1  • 2  • 3  • 4 פינלי • 5 ב. דייוויס • 6 א. מילר • 7 אוניל • 8 א. דייוויס • 9 פירס • 10 ר. מילר • 11 מריון • 12 ויליאמס • 13 וולאס • 14 ברנד • 15 לפרנץ • מאמן: קארל

ארצות הבריתארצות הברית