ג'ורג' מייקל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
.jpg) | |
| ג'ורג' מייקל בהופעה, 14 בנובמבר 2006 | |
| לידה |
25 ביוני 1963 מזרח פינצ'לי, לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 2016 (בגיל 53) גורינג שעל התמזה, אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה | יוֹרְגוֹס קִירִיאקוֹס פָּנַאיוֹטוּ |
| שם במה |
George Michael |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| מוקד פעילות | בריטניה |
| תקופת הפעילות | 1981–2016 (כ־35 שנים) |
| מקום לימודים |
Bushey Meads School, תיכון קינגסברי |
| סוגה | פופ • דאנס-פופ • סינת'-פופ • פוסט-דיסקו • R&B • רוק[1] |
| סוג קול |
טנור, טנור די גרציה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
אפיק רקורדס, סוני מיוזיק, פולידור רקורדס, קולומביה רקורדס, וירג'ין רקורדס, דרים וורקס רקורדס, אינרויז'ן רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | אנדרו רידג'לי (Wham!) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ג'ורג' מייקל (באנגלית: George Michael), שם הבמה של יוֹרְגוֹס קִירִיאקוֹס פָּנַאיוֹטוּ, (ביוונית: Γεώργιος Κυριάκος Παναγιώτου; 25 ביוני 1963 – 25 בדצמבר 2016) היה זמר, מלחין ומפיק פופ בריטי. מייקל זכה להצלחה בינלאומית, בתחילה כחבר בצמד להקת ואם! (Wham!) במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 ולאחר מכן כשפנה לקריירת סולו. שירו הראשון כסולן, "Careless Whisper" שיצא בשנת 1984, היה לאחד השירים המושמעים ביותר בשנות ה-80. אלבומו המצליח ביותר הוא "Faith" שיצא בשנת 1987 ונמכר ביותר מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1963–1981: שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקל נולד באנגליה, במזרח פינצ'לי שבצפון לונדון, לאב יווני-קפריסאי שהיה מסעדן ולאם אנגליה. מייקל החל את קריירת המוזיקה שלו בלהקה The Executive, אותה הקים יחד עם חבריו מבית הספר, אנדרו רידג'לי, אחיו של רידג'לי (פול) ודייוויד אוסטין. הלהקה לא החזיקה מעמד זמן רב, ומייקל החל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לכלכל את עצמו.
1981–1986: Wham![עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Wham!
ב-1981 הקים מייקל את הצמד Wham! יחד עם אנדרו רידג'לי. האלבום הראשון של הלהקה, "פנטסטיק!", זכה להצלחה מיידית ותוך כשנה הם הוציאו את הסינגל "Wham Rap! (Enjoy What You Do)". הסינגל השני שלהם, "Young Guns (Go for It)", היה לראשון מתוך סדרה של להיטים אשר נכנסו לרשימת 10 השירים המובילים במצעד הסינגלים הבריטי. תוך זמן קצר הם הוציאו שירים נוספים, כגון: "Bad Boys", "Club Tropicana", "Wake Me Up Before You Go Go", "Last Christmas/Everything She Wants", "I'm Your Man" ואלבום שני, "Make It Big".
סיבוב ההופעות של Wham! בסין באפריל 1985 היה להופעה הראשונה אי פעם של להקת פופ מערבית במדינה הקומוניסטית, ויצר התעניינות תקשורתית רבה, במיוחד במייקל.
ב-1986 החלו להתגבר השמועות לגבי פיצול אפשרי בין מייקל לרידג'לי. באותה שנה יצא סינגל הפרידה שלהם, "The Edge of Heaven". בנוסף, הם הקליטו אלבום וערכו הופעה באצטדיון ומבלי.
1984–2014: קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסינגל הראשון שלו כסולן, Careless Whisper שיצא בשנת 1984, היה לאחד השירים המושמעים ביותר בשנות ה-80. זאת אף על פי שהצמד עדיין היה פעיל והשיר היה חלק מאלבום של וואם. השיר אף נבחר בינואר 1995 בידי מאזיני רדיו קפיטול כתקליט האהוב ביותר על תושבי לונדון בכל הזמנים[2].
אחד מהלהיטים המצליחים ביותר בקריירת הסולו של מייקל הוא השיר Faith, מאלבום הנושא שם זה שיצא ב-1987, אלבומו הראשון. האלבום עצמו הוביל במספר המכירות באירופה ובאמריקה באותה תקופה וארבעה שירים מתוכו הצליחו במצעדי הלהיטים בארצות הברית.
ב־1990 יצא אלבומו "Listen Without Prejudice Vol. 1". האלבום מכר 2 מיליון עותקים בארצות הברית (ובכך הגיע למעמד פלטינה כפולה), אבל יחסית לרף שהציב האלבום הקודם, "Faith"[א] – הנתון היווה אכזבה. בבריטניה, לעומת זאת, האלבום הצליח מאוד, ומכר פלטינה כפול ארבע. הסינגלים היו "Praying for Time", "Waiting for That Day", "Freedom! '90", "Heal the Pain" ו־"Cowboys and Angels"[ב]. באופיו האלבום הוא מהורהר ועגמומי לעומת קודמו. מייקל האשים את חברת התקליטים סוני בכישלון המסחרי של האלבום. הוא החל כבר לעבוד על אלבום המשך, כשהחליט לתבוע את חברת התקליטים סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, וביקש להשתחרר מהחוזה שעליו חתם עמה ב–1988 למשך 15 שנה. בבית המשפט טען כי נקלע ל"תנאי עבדות", אך ב–1994 בית המשפט דחה את בקשתו. חברת התקליטים וירג'ין נחלצה לעזרתו וקנתה את החוזה שלו[3].
ב־1991 הקליט גרסה ל־"Tonight" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה לג'ון וטופין "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin".
להיטיו הרבים של מייקל כוללים את Father Figure, Kissing a Fool, One More Try, Freedom '90, Fastlove, Jesus to a Child, Don't Let the Sun Go Down on Me (דואט עם אלטון ג'ון), ולאחר 2002, Freeek! והשיר/וידאו קליפ Shoot the Dog המביע פרשנות אישית על השותפות של טוני בלייר עם ג'ורג' בוש הבן במלחמה בטרור[4].
בשנת 1992 הופיע מייקל במופע המחווה לפרדי מרקיורי, ושר את השירים Somebody To Love ו-"39". לאחר שכמעט לא הופיע מאז, חזר בשנת 2006 לסיבוב הופעת בשם 25 Live בו הופיע 106 פעמים ברחבי העולם במשך שלוש שנים בפני קהל של 1.3 מיליון צופים, בעיקר באצטדיונים[5]. בין השאר היה הראשון להופיע באצטדיון ומבלי החדש[6].
ב-8 בספטמבר 1997 הוא הוציא את הסינגל "You Have Been Loved".
ב-3 ביולי 2006 מייקל הוציא את הסינגל "An Easier Affair".
במרץ 2014 יצא אלבומו האחרון, Symphonica[7].
2011–2016[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 בנובמבר 2011 התמוטט מייקל במהלך סיבוב הופעות באירופה, ואושפז בבית חולים בווינה במצב קשה ובסכנת חיים בעקבות דלקת ריאות חמורה בה לקה[8]. הוא השתחרר מבית החולים בתום חמישה שבועות של אשפוז, וחזר למסע ההופעות שנקטע בעקבות מחלתו.
מייקל נפטר בביתו שבאנגליה ב-25 בדצמבר 2016. לאחר מותו קבע פתולוג כי סיבת המוות היא קרדיומיופתיה (חולי שריר הלב), שנבעה ממיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) וכבד שומני[9]. הוא הובא לקבורה לצד אמו בבית הקברות הייגייט שבלונדון.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1998 נעצר מייקל בעוון "מעשה מגונה" וכן הוטל עליו קנס ו-80 שעות של עבודות שירות. בעקבות מקרה זה נודע ברבים שהוא הומוסקסואל[10].
מייקל היה בישראל מספר פעמים בביקורים פרטיים, אך מעולם לא הופיע בה[11].
באוגוסט 2010 הורשע מייקל על-פי הודאתו בנהיגה תחת השפעת סמים, ובספטמבר של אותה שנה נשלח לשמונה שבועות מאסר והוטל עליו קנס כספי בסך 1,250 יורו[12].
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן אלבומי הסולו של מייקל.
- Faith - 30 באוקטובר 1987
- Listen without Prejudice, Vol. 1 - 3 בספטמבר 1990[13]
- Older - 13 במאי 1996
- Songs from the Last Century - 13 בדצמבר 1999[14]
- Patience - 22 במרץ 2004[15]
- Symphonica - 14 במרץ 2014[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' מייקל, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ורג' מייקל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ורג' מייקל, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ורג' מייקל, ברשת החברתית טיקטוק
ג'ורג' מייקל, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ורג' מייקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ג'ורג' מייקל, באתר Metacritic (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר ספוטיפיי
ג'ורג' מייקל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר דיזר
ג'ורג' מייקל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'ורג' מייקל, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ורג' מייקל, באתר Genius
- ג'ורג' מייקל, באתר SecondHandSongs
ג'ורג' מייקל, באתר בילבורד (באנגלית)
ג'ורג' מייקל, באתר טיידל (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורג' מייקל- סיימון הטנסטון, הגרדיאן, עכבר העיר אונליין, סקס, סמים ודי-וי-די: ג'ורג' מייקל מדבר על הכל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2009
- דנה שוופי, עכבר העיר, ילד פוסטרים או איש עסקים רציני? מסע הסטייל של ג'ורג' מייקל, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
יניב חלילי, אוי ג'ורג', באתר "ידיעות אחרונות", 4 בינואר 2017
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
בעקבות מותו:
- עמי פרידמן, שיר פרידה: הלהיטים הגדולים של ג'ורג' מייקל, באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
- איתמר זהר, ג'ורג' מייקל: הזמר שרדף תמיד אחרי החופש, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2016
- עמית קוטלר, נתן את הקול לקהילה גאה ומושתקת, ונדם: פרידה מג'ורג' מייקל, באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
- יובל בן-עמי, על הקו שבין החוץ לפנים, ג'ורג' מייקל עשה את הפופ המושלם. פרידה, באתר "שיחה מקומית", 27 בדצמבר 2016
- ג'ורג' מייקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cinquemani, Sal (20 בספטמבר 2003). "Review: George Michael, Listen Without Prejudice Vol. 1". Slant Magazine. נבדק ב-8 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אודות ג'ורג' מייקל באתר georgemichael.com
- ^ איתמר זהר, גלריה, ג'ורג' מייקל משוחרר יותר, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2010
- ^ מיכל פלטי, האזינו בלי דעות קדומות, באתר הארץ, 5 במרץ 2003
הפודל של בוש והקריירה של ג'ורג' מייקל, באתר הארץ, 3 ביולי 2002 - ^ אסתר אדלי, הגרדיאן, גדול מהחיים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
- ^ רויטרס, ג'ורג' מייקל יהיה הזמר הראשון שיופיע בוומבלי החדש, באתר הארץ, 5 במרץ 2007
- ^ 1 2 משה קוטנר, ג’ורג’ מייקל יוציא דיסק חדש לראשונה זה עשור, באתר הארץ, 21 בינואר 2014
- ^ מיטל קויפמן, בחייו ובמותו: הסקנדלים הגדולים של ג'ורג' מייקל, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
- ^ הזמר הבריטי ג'ורג' מייקל מת בגיל 53, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2016
- ^ ג'ורג' מייקל שוב מסתבך, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2008
- ^ מאת מיכל פלטי, הזמר ג'ורג' מייקל בא לביקור פרטי בישראל, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2001
- ^ עכבר העיר, לאחר 4 שבועות בכלא: ג'ורג' מייקל שוחרר לחופשי, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2010
- ^ איתמר זהר, כשג'ורג' מייקל ביקש שיקשיבו לו ללא דעות קדומות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2017
- ^ יוסי בבליקי, מעניין מה יעשו דקה אחרי המילניום, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1999
- ^ גידי אביבי, פסקול לחנויות נעליים, באתר הארץ, 17 במרץ 2004
| פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הנשמה/R&B האהוב ביותר | |
|---|---|
|
| פרס המוזיקה הבריטית לזמר הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| פרס הווידאו קליפים של MTV לחלוציות על שם מייקל ג'קסון | |
|---|---|
|
| פרס הווידאו קליפים של MTV לבימוי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1984–2009 | טים ניומן (1984) • ז'אן-בטיסט מונדינו (1985) • סטיב בארון (1986) • סטיבן ר. ג'ונסון (1987) • אנדי מוראהן וג'ורג' מייקל (1988) • דייוויד פינצ'ר (1989) • דייוויד פינצ'ר (1990) • טרסם (1991) • מארק פנסקה (1992) • מארק פלינגטון (1993) • ג'ייק סקוט (1994) • ספייק ג'ונז (1995) • ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס (1996) • בק (1997) • יונאס אקרלונד (1998) • טורנס קומיוניטי דאנס דרופ (1999) • ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס (2000) • ספייק ג'ונז (2001) • ג'וזף קאהן (2002) • ג'יימי תרבס (2003) • מארק רומנק (2004) • סמואל באייר (2005) • רוברט היילס (2006) • סמואל באייר (2007) • אריקה באדו ומיסטר רובוטו (2008) • מארק וב (2009) | |
| 2010–הווה | פרנסס לורנס (2010) • אדם יאוך (2011) • רומיין גברס (2012) • דייוויד פינצ'ר (2013) • דניאל קוואן ודניאל שיינרט (2014) • קולין טילי ודה ליטל הומיס (2015) • מלינה מצוקס (2016) • דייב מאיירס ודה ליטל הומיס (2017) • הירו מוראי (2018) • קאלמאטיק (2019) • טיילור סוויפט (2020) • ליל נאז X וטאנו מוינו (2021) • טיילור סוויפט (2022) • טיילור סוויפט (2023) | |
| פרס המוזיקה של MTV אירופה לזמר הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אמני קולומביה רקורדס
- זמרי פופ בריטים
- זמרי רוק בריטים
- לונדון: אישים
- זוכי פרס גראמי
- זוכי פרס המוזיקה האמריקאית
- זוכי פרס המוזיקה הבריטית
- זמרים להט"בים בריטים
- מורשעים בעבירות מין
- זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה
- זוכי פרס הווידאו קליפים של MTV: אישים
- אמני וירג'ין רקורדס
- אמנים הידועים בשם במה
- בריטים שנולדו ב-1963
- בריטים שנפטרו ב-2016
- אישים הקבורים בבית הקברות הייגייט