ג'ורג' חבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' חבש
جورج حبش
לידה 2 באוגוסט 1926
לוד, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 2008 (בגיל 81)
עמאן, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינה פלסטינית, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית העממית לשחרור פלסטין, תנועת הלאומיים הערבים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' חבש (מימין) עם מחמוד דרוויש (במרכז) ויאסר ערפאת (משמאל)
כיכר על שמו ברמאללה

ג'ורג' חבשערבית: جورج حبش; 2 באוגוסט 192626 בינואר 2008) היה טרוריסט ופוליטיקאי פלסטיני נוצרי, ממייסדי וראשי ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" - בעל אידאולוגיה קומוניסטית. כונה "א-טביב" (הרופא) בשל עבודתו במקצוע. חבש כיהן כמזכ"ל החזית העממית מ-1967 ועד פרישתו בשנת 2000.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' חבש נולד בשנת 1926 בלוד, למשפחה נוצרית אורתודוקסית שברחה ללבנון בזמן מלחמת העצמאות של ישראל. בזמן המלחמה היה ממגויסי "צבא ההצלה".[1]

חבש למד רפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, התמחה ברפואת ילדים והוסמך בתור רופא ילדים, ומאז היה מוכר בכינוי "אל-חכים" (הרופא). עבר ביחד עם ודיע חדאד לעמאן, פתחו יחד קליניקה, ועבדו כרופאים במחנות פליטים בירדן. במקביל ללימודיו החל חבש להיות פעיל בחוגים פוליטיים.

תנועת הלאומיים הערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תנועת הלאומיים הערבים

ב-1953 ייסד ג'ורג' חבש ביחד עם גולים פלסטינים נוספים את "תנועת הלאומיים הערבים" בהשפעת חוויותיו ממלחמת 1948, תנועה חילונית ופאן-ערבית, שלאו דווקא שמה דגש על קידום הלאומיות הפלסטינית אלא במסגרת איחוד של המדינות הערביות. במטרה להפוך את החברה הערבית מחברה נחשלת לחברה מודרנית. הארגון אימץ את רעיונות החילון, הסוציאליזם והמאבק המזוין. סניפים של התנועה קמו במדינות ערב השונות ופעלו באופן מחתרתי.

החזית העממית לשחרור פלסטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – החזית העממית לשחרור פלסטין

לאחר מלחמת ששת הימים ב־1967, הקים הארגון חוליית לוחמים שהתאחדה עם החזית לשחרור פלסטין של אחמד ג'יבריל וארגון נוסף בשם "נוער למען הנקמה", ליצירת החזית העממית לשחרור פלסטין - ארגון טרור בעל אידאולוגיה מרקסיסטית אשר ביצע פיגועים ראוותניים רבים נגד מטרות ישראליות ומערביות. הארגון היה סמן שמאלי בקרב הפלגים הפלסטיניים. בין הפיגועים שיזם הארגון היו חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה.

ב-10 באוגוסט 1973 יירטו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוס נוסעים של חברת התעופה העיראקית בדרכו מביירות לבגדאד, במטרה לתפוס את חבש שהיה אמור לטוס בו. המטוס הונחת בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, במבצע שכונה "מבצע עמלק". לאחר שהמטוס הונחת, התברר כי חבש לא היה עליו, והמטוס על נוסעיו שוחרר והמשיך בדרכו.

עד ראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 התגורר חבש בירדן ובאירועי "ספטמבר השחור" 1970 עבר להתגורר בלבנון, שגם ממנה גלה ב-1982 כמו מנהיגים פלסטינים נוספים ועבר להתגורר בירדן. במאבקים הפנימיים בתוך אש"ף ב-1983 נחשב חבש כמקורב לסוריה. הוא תמך בפלישה העיראקית לכווית בשנת 1990 ונחשב לאחד הקיצוניים ביותר בקרב ההנהגה הפלסטינית, וכמתנגד עיקש לפשרה ומשא ומתן עם ישראל. בשנת 1992 בעזרת נציג אש"ף בצרפת איבראהים סוס הוא הגיע בחשאי לטיפול רפואי בפריז. לאחר חשיפת הפרשה התפתח בצרפת משבר פוליטי שבסופו של דבר גרם הקדמת הבחירות.

בשנת 2000 השתקע בדמשק, סוריה.

ב-26 בינואר 2008 מת חבש בביתו בעמאן שבירדן ונטמן בבית עלמין שם.[2] בעקבות מותו הכריז יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן על שלושה ימי אבל בשטחי הרשות הפלסטינית. ברמאללה נקראה כיכר על שמו.

בן דודו של חבש, השחקן ג'ורג' איברהים גילם בתוכנית הילדים "סמי וסוסו" את דמותו של סמי.

בשנת 2017 יצאה לאור ביוגרפיה מקיפה על ג'ורג' חבש שכתב המזרחן ד"ר אלי גליה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' חבש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 195.
  2. ^ רועי נחמיאס ועלי ואקד, אבל ברשות: ג'ורג' חבש מת בביתו שבעמאן, באתר ynet, 26 בינואר 2008
  3. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, ביוגרפיה משובחת של מייסד החזית העממית מבהירה: ג'ורג' חבש צדק, באתר הארץ, 5 באפריל 2018