ג'ורג' גוטלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' גוטלמן

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בדצמבר 1938
לייז', בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 2019 (בגיל 80)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לייז' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' גוטלמןצרפתית: Georges Gutelman;‏ 6 בדצמבר 19385 בנובמבר 2019) היה ניצול השואה[1], מהנדס ואיש עסקים יהודי-בלגי, בעליה של חברת התעופה טי-אי-איי (אנ'), שנודע בשל חלקו הרב במבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה, במסגרתו הטיס ללא תמורה כ-6,500 מהעולים מסודאן לישראל[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטלמן נולד להורים שהיגרו מפולין לבלגיה והתיישבו באזור העיר לייז'. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לבלגיה, החביא אביו של גוטלמן את שני בניו אצל משפחות נוצריות, וכך ניצלו חייהם. אמו נרצחה באושוויץ.

בשנת 1963 הוסמך גוטלמן כמהנדס באוניברסיטת לייז' (אנ'), בלייז'. הוא נשא לאישה את אלין.

בשנות ה-70 של המאה העשרים הקים גוטלמן חברת תעופה, חברה לטיסות שכר בשם טי-אי-איי (Trans European Airways - TEA) (אנ'), שנחשבה לחלוצת טיסות השכר (צ'רטר) באירופה ובהמשך הטיסה צליינים מצפון אפריקה למכה[3]. בבעלות החברה היו 250 מטוסים.

גוטלמן נהג להביא את מטוסיו לטיפול בתעשייה האווירית לישראל ועם הזמן היה לאחד מאותם יהודים שמדינת ישראל סומכת עליהם לביצוע כל מיני משימות חשאיות, כגון הטסת משלוחי נשק[4].

מבצע משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף 1984, לאחר ששליט סודאן ג'עפר נומיירי נתן את הסכמתו להטיס את יהודי אתיופיה שישבו בסודאן בתנאי שהמטוסים לא ייצאו בטיסות ישירות לישראל ושהמבצע ייעשה בסודיות מוחלטת, נפגש אפרים הלוי, שהיה מבכירי "המוסד", עם גוטלמן בעניין זה וביקשו להשתתף במבצע ההטסה. את האישור החוקי לביצוע המשימה שתכלול הטסת אלפי נוסעים ללא דרכון קיבל גוטלמן ממי שהיה בזמנו שר המשפטים של בלגיה, יהודי בשם ז’אן גול (אנ')[5].

גוטלמן תרם למשימה את מטוסי החברה וטייסיה. הטיסות, במטוסי בואינג 707, יצאו מח'רטום ונחתו בתום חמש שעות בבריסל, המטוסים תודלקו והמשיכו מיד לישראל. מישראל יצאו המטוסים לקפריסין ומשם המריאו לחרטום. המבצע נמשך כחודש. בדרך זו הצליחו מטוסיו של גוטלמן לבצע 35 טיסות ולהביא לישראל 7,000 עולים.

כ-200 מעובדי חברת התעופה היו שותפי סוד[6], אבל אריה דולצין, יו"ר הסוכנות היהודית, גילה את הסוד לקבוצה של תורמים בקנדה. אלה פרסמו את הדבר באחד הביטאונים שלהם ומשם התגלגל הסיפור ל"ניו יורק טיימס". ב־3 בינואר 1985 התראיין יהודה דומיניץ, לביטאון "נקודה" ואמר: "רוב יהודי אתיופיה כבר באו לישראל". כל שותפי הסוד היו בהלם. זו לא הייתה פליטת פה, פשוט הודעה רשמית של אחד האנשים המעורבים ביותר במבצע. נומיירי, שהראיון הובא לידיעתו, הורה להפסיק את המבצע[7].

בהמשך, ראש ממשלת ישראל שמעון פרס אישר במסיבת עיתונאים כי מגיעות טיסות מסודאן וביקש מהנוכחים שלא לדבר על הנושא. המבצע נעצר. 15 טיסות לא הספיקו להמריא[1].

עולי הרגל למכה הפסיקו לטוס במטוסיו של גוטלמן, גוטלמן קיבל איומים על חייו, לילדיו הוצמדו מאבטחים, ובסופו של דבר חברת התעופה שלו פשטה את הרגל[8].

המשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטלמן עבר לעסקי אנרגיה סולרית, והיה שותף בחברת "Alma Telecom" ובין השנים 2002–2004 שותף בחברת התעופה "Birdy Airlines" (אנ'), ביחד עם ויקטור חסון (אנ').

בשנת 2010 קיבל גוטלמן פרס כבוד ממכללת רופין[9].

בשנת 2011 עלה עם רעייתו אלין (קוקו) לישראל והם התיישבו בתל אביב.

בני הזוג תרמו כספים לניצולי שואה נזקקים.

בשנת 2018 נפגש אפרים הלוי, לשעבר ראש "המוסד", עם גוטלמן שחלה באלצהיימר והודה לו על תרומתו להעלאת יהודי אתיופיה.

גוטלמן נפטר ב-5 בנובמבר 2019.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטוסי "Trans European Airways" בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]