ג'ורג' ארמסטרונג קסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' ארמסטרונג קסטר
George Armstrong Custer
לידה 5 בדצמבר 1839
ניו רומלי, אוהיו
נהרג 25 ביוני 1876 (בגיל 36)
מונטנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וסט פוינט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הגנרל הילד
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזבת קסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית
צבא האיחוד
תקופת הפעילות 18611876 (כ־15 שנים)
דרגה לוטננט קולונל (ארצות הברית 19) לוטננט קולונל
תפקידים בשירות
בריגדת מישיגן
דיויזית הפרשים השנייה
דיויזית הפרשים השלישית
רגימנט הפרשים השביעי
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקנית
מלחמות האינדיאנים
מערכת בלק הילס
*קרב ליטל ביגהורן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' ארמסטרונג קסטראנגלית: George Armstrong Custer;‏ 5 בדצמבר 1839 - 25 ביוני 1876) היה מפקד בחיל הפרשים של צבא ארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקנית ובמלחמות האינדיאנים. קסטר היה ידוע בכינוי 'הגנרל הילד' שדבק בו עקב היותו הגנרל הצעיר ביותר במלחמת האזרחים. קסטר היה אחד הקצינים הראשונים שצירפו עיתונאים למבצעיו ובעקבות זאת התפרסם בציבור. קסטר היה דמות נערצת בקרב האמריקאים, והידיעות על מותו בקרב ליטל ביגהורן (שהתפרסמו ב-4 ביולי, במהלך חגיגות מאה השנים לעצמאותה של ארצות הברית), זעזעו את האומה האמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטר נולד בניו רמלי, אוהיו לעמנואל הנרי קסטר ולמריה ווארד קירקפטריק. הוא סיים את האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית (וסט פוינט) (עם הציונים הנמוכים ביותר במחזורו), עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-1861. ב-9 בפברואר 1864 נשא לאישה את אליזבת קליפט בייקון. מעולם לא נולדו להם ילדים.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת האזרחים מונה קסטר לקצין זוטר בגדוד הפרשים החמישי בקרב בול ראן הראשון. קסטר היה אמיץ לב ואף זכה בחמישה ציונים לשבח על אומץ לב בקרב. לאחר המלחמה פיקד קסטר – שכבר הועלה לדרגת מייג'ור גנרל – על 'גדוד פרשי מישיגן' ב'חיל המתנדבים'. קסטר היה ידוע במשמעת הברזל שדרש מחייליו ואחת הבריגדות שלו כמעט התמרדה נגדו.

מלחמות האינדיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1866 הוצא קסטר משורות המתנדבים, הורד לדרגת לויטננט קולונל (מקביל לסגן-אלוף), והוצב בגדוד הפרשים השביעי בפורט ריילי, קנזס. ב-1867 נשפט על נפקדות, לאחר שעזב את עמדתו כדי לפגוש את אשתו, והושעה לשנה. הוא חזר לצבא ב-1868, מוקדם מתקופת ההשעיה. ב-1868 השתתף במסע קרבות בפיקודו של הגנרל ווינפילד סקוט הנקוק נגד השאיין. ב-1873 נשלח לשטחי הדקוטה להגן על צוות עובדים של חברת הרכבת מפני הסו. ב-4 באוגוסט 1873 נלחמו קסטר וחטיבת הפרשים השביעית בפעם הראשונה עם הסו. ב-1875 נשבע קסטר שלעולם לא יילחם שוב בילידי אמריקה[דרוש מקור]. ב-17 במאי 1876 יצא קסטר עם חטיבת הפרשים השביעית מפורט אברהם לינקולן (הנמצא באזור דקוטה הצפונית). סייריו גילו מחנה גדול של אינדיאנים, ובניגוד להוראות שקיבל ולמרות נחיתותו המספרית, החליט לתקוף מיד. בימים ההם הניחו שהאינדיאנים יברחו כשיעמוד מולם כוח פרשים גדול. הקרב שהאמריקאים מכנים "קרב ליטל ביגהורן" התרחש ב-25–26 ביוני 1876. קסטר נהרג בקרב ב-25 ביוני. מתוך כ-650 חיילים, קצינים וגששים מצד כוח חיל הפרשים האמריקאי, 268 נהרגו ו-55 נפצעו.

קסטר נקבר תחילה בשדה הקרב שהפך לבית קברות לאומי ב-1876, אך נקבר שנית ב-10 באוקטובר 1877 בבית הקברות וסט פוינט.

אנדרטאות ומונומנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחוזות בחמש מדינות בארצות הברית נקראים על שמו.
  • בית הקברות בשדה הקרב נקרא על שמו.
  • דיוויזיית הפרשים ה-85 של צבא ארצות הברית נקראה דיוויזיית קסטר.

בתרבות האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]