ג'ון ראטלדג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון ראטלדג
John Rutledge
ג'ון ראטלדג
ג'ון ראטלדג
לידה 17 בספטמבר 1739
צ'ארלסטון, מושבת קרוליינה הדרומית, האימפריה הבריטית
פטירה 18 ביולי 1800 (בגיל 60)
צ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה הכנסייה האפיסקופלית סנט מייקל, צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
השכלה מידל טמפל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הפדרליסטית
בן או בת זוג Elizabeth Grimké Rutledge עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ה־2
12 באוגוסט 179528 בדצמבר 1795
(19 שבועות ו־6 ימים)
נשיא ממנה ג'ורג' וושינגטון
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
15 בפברואר 17905 במרץ 1791
(שנה)
תחת נשיא בית המשפט העליון ג'ון ג'יי
נשיא ממנה ג'ורג' וושינגטון
מושל קרוליינה הדרומית ה־31
9 בינואר 177916 בינואר 1782
(3 שנים)
סגן מושל קרוליינה הדרומית תומאס בי
כריסטופר גדסדן
4 ביולי 17767 במרץ 1778
(שנה ו־35 שבועות)
סגן מושל קרוליינה הדרומית הנרי לורנס
ג'יימס פרסונס
חבר הקונגרס הקונטיננטלי מטעם קרוליינה הדרומית
5 בספטמבר 177426 באוקטובר 1776
(שנתיים ו־7 שבועות)
חבר קונגרס חוק הבולים מטעם קרוליינה הדרומית
7 באוקטובר 176526 באוקטובר 1765
(20 ימים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל בדמותו של ראטלדג'

ג'ון ראטלדג' (אנגלית: John Rutledge;‏ 17 בספטמבר 173918 ביולי 1800) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי בן המאה ה-18. ראטלדג' כיהן כמושלה הראשון של קרוליינה הדרומית וכנשיאו השני של בית המשפט העליון של ארצות הברית, והוא נמנה עם החותמים על חוקת ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון ראטלדג' נולד בעיר צ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית. את חינוכו הבסיסי קיבל מאביו, מהגר ממוצא סקוטי-אירי, ומכומר אנגליקני. בשנת 1760 הוא למד משפטים במידל טמפל שבלונדון, ולאחר מכן חזר לצ'ארלסטון ופתח בקריירה משפטית.

שלוש שנים לאחר מכן נישא ראטלדג' לאליזבת' גרימקי, ממנה נולדו לו 10 ילדים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1761 החל ראטלדג' להיות פעיל פוליטית. באותה שנה נבחר לאספה המחוזית, בה כיהן עד למלחמת העצמאות של ארצות הברית. במשך כעשרה חודשים בשנת 1764 שירת זמנית כפרקליט המדינה.

עם כניסת חוק הבולים לתוקף בשנת 1765, כשהקרע עם ממלכת בריטניה הגדולה הלך והתרחב, ביקש ראטלדג' להימנע מניתוק מהשלטון הבריטי ושמר על מתינות בתקווה להמשיך את השלטון העצמי בשלוש עשרה המושבות. אף על פי כן, עמד ראטלדג' בראש ועדה במסגרת קונגרס חוק הבולים, אליו לא שלחה מושבתו נציגים, אשר ניסחה עצומה שנשלחה לבית הלורדים הבריטי.

ב-1774 נשלח ראטלדג' לקונגרס הקונטיננטלי הראשון, שם הוביל קו מתון יחסית. בשנה שלאחר מכן ישב בקונגרס הקונטיננטלי השני, ולאחריה חזרה לקרוליינה הדרומית ועזר לארגן מחדש את הממשל בה. ב-1776 שירת בוועדת הביטחון ולקח חלק בכתיבת חוקת המדינה. באותה שנה גם הפך לנשיא הבית התחתון בפרלמנט המדינה, תואר אותו נשא עד לשנת 1778.

ב-1778 התפטר מתפקידו במחאה על שינויים שנעשו בחוקת המדינה. אף על פי כן, שנה לאחר מכן נבחר ראטלדג' למושל המדינה. הייתה זו תקופה קשה: הבריטים פלשו לקרוליינה הדרומית והצבא היה חלש. בתחילת 1780 הטילו הכוחות האמריקניים מצור על העיר צ'ארלסטון, במאי הצליחו הבריטים להפיל את המצור. בעקבות כך החיילים האמריקאים נשבו ורכושו של ראטלדג' הוחרם. ראטלדג' עצמו הצליח להימלט לקרוליינה הצפונית, שם החל לגייס כוחות לכיבוש מחדש של קרוליינה הדרומית. ב-1781, בסיוע הגנרל נתנאל גרין והצבא הקונטיננטלי, הוחל החוק האמריקאי על המדינה וראטלדג' חזר למשרת המושל, ממנה פרש בינואר 1782, אז חזר לכהן בבית התחתון.

בשנים 17821783 כיהן ראטלדג' כציר בקונגרס הקונטיננטלי. ב-1784 ישב בבית המשפט העליון של קרוליינה הצפונית, ובשש השנים הבאות, עד לשנת 1790 כיהן פעם נוספת בבית התחתון.

בשנת 1789 ישב ראטלדג' בחבר האלקטורים, ועם בחירתו המחודשת של ג'ורג' וושינגטון לנשיא ארצות הברית מינה אותו האחרון לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, תפקיד בו כיהן כשנתיים בלבד, שלאחריהם, בשנת 1791, מונה לנשיא בית המשפט העליון של קרוליינה הצפונית.

נשיא בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1795 מינה אותו וושינגטון לנשיאו השני של בית המשפט העליון האמריקני, כמחליפו של ג'ון ג'יי. זמן קצר לאחר מכן, ב-16 ביולי, נאם ראטלדג' נאום שנוי במחלוקת, בו הוקיע את "חוזה ג'יי" שנחתם עם בריטניה הגדולה. בנאומו אמר כי היה מעדיף שהנשיא ימות ולא יחתום על החוזה, ושהוא מעדיף מלחמה על פני אימוץ החוזה.

התנגדותו הפומבית של ראטלדג' לחוזה ג'יי, כמו גם השמועות שלקה בהפרעה נפשית לאחר מותה של אשתו ב-1792, הובילו לכך שהסנאט האמריקני דחה את מינויו ב-15 בדצמבר 1795. בכך היה ראטלדג' לנשיא בית המשפט העליון היחידי בהיסטוריה של ארצות הברית שמינויו נדחה על ידי הסנאט. כשבועיים לאחר מכן, ב-28 בדצמבר, ביצע ראטלדג' ניסיון התאבדות כושל.

ג'ון ראטלדג' מת בשנת 1800, בן 60 במותו, ונקבר בכנסייה האפיסקופלית סנט מייקל שבצ'ארלסטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]