ג'ון קרלוס
.jpg) | ||||||||||||||||||||
| לידה |
5 ביוני 1945 (בן 78) ניו יורק, ארצות הברית  | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | |||||||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת המדינה של סן חוזה | |||||||||||||||||||
| משקל |
85 ק"ג | |||||||||||||||||||
| גובה | 1.93 מטרים | |||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||
| ענף ספורט |
אתלטיקה | |||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
עיטור האומץ ע״ש ארתור אש | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
ג'ון קרלוס (באנגלית: John Carlos; נולד ב-5 ביוני 1945) הוא אתלט ושחקן פוטבול אמריקאי בעבר, שהתפרסם בצעד המחאה שנקט על דוכן המנצחים אחרי שזכה במדליית ארד בריצת 200 מטר באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968).
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלוס נולד וגדל בשכונת הארלם שבניו יורק. בזכות כישרונו כאתלט בריצות למרחקים קצרים זכה במלגת לימודים לאוניברסיטת המדינה של מזרח טקסס, ולאחר שנה, עבר לאוניברסיטת סן חוזה בקליפורניה. ב-1967 זכה להישג משמעותי ראשון בזירה הבינלאומית, כשנטל את מדליית הזהב בריצת 200 מטר במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בוויניפג.
ב-1968 ייצג קרלוס את ארצות הברית באולימפיאדה שנערכה במקסיקו סיטי וזכה במדליית הארד בריצת 200 ממטר. בטקס חלוקת המדליות עוררו הוא והזוכה במדליית הזהב טומי סמית' סערה כאשר הופיעו לטקס הענקת המדליות עטויים בכפפות ובצעיפים שחורים ובגרביים שחורות וללא נעלים, וכאשר הצדיעו בהצדעת הכוח השחור בעת השמעת ההמנון האמריקני.[1] הזוכה במדליית הכסף, האוסטרלי פיטר נורמן, הצטרף למחאתם בענידת תג של "הפרויקט האולימפי לזכויות אדם".
סמית' הסביר מאוחר יותר כי הניף את ידו הימנית כסמל לכוחה של אמריקה השחורה, ואילו קרלוס הניף את ידו השמאלית כסמל לאחדותה של אמריקה השחורה.[2] הצעיף שעטו בא לסמל את גאוותם של השחורים ואילו היעדר הנעליים היה סמל לעוניים של השחורים באמריקה.
ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי ראו במעשיהם של סמית' וקרלוס הבעת עמדה פוליטית שאין לה מקום במשחקים האולימפיים. נשיא הוועד, אוורי ברנדג', איים כי אם לא יסולקו השניים, תושעה המשלחת האמריקנית כולה מהמשחקים. בסופו של דבר, עזבו סמית' וקרלוס את הכפר האולימפי ושבו לארצם.
ב-1969 המשיך קרלוס להתחרות כאתלט, במסגרת נבחרת האתלטיקה של אוניברסיטת סן חוזה. באליפות ה-NCAA זכה במדליית זהב בריצות ל-100 ול-220 יארד, והיה שותף לרביעיית השליחים שזכתה במדליית הזהב במירוץ ל-110X4 יארד. קרלוס גם השווה את שיא העולם בריצת 100 יארד, שעמד אז על 9.1 שניות.
בהמשך הקריירה הספורטיבית שלו פנה קרלוס למשחק הפוטבול הוא התקבל לקבוצת פילדלפיה איגלס מליגת ה-NFL, אך פציעה בברכו במהלך מחנה האימונים מנעה ממנו לשחק והוא עזב את הקבוצה לאחר עונה אחת בה היה ברשימת הפצועים הלא פעילים. קרלוס המשיך מכאן לשתי עונות נוספות בליגת הפוטבול הקנדית - האחת במונטריאול אלואטס והשנייה בטורונטו ארגונאוטס.
עם פרישתו מפעילות ספורטיבית עבר קרלוס לעבוד בחברת ציוד הספורט פומה, בוועד האולימפי האמריקני, בוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984 ועבור עיריית לוס אנג'לס. בשנת 1985 עבר קרלוס לעבוד כמאמן אתלטיקה בבית־ספר תיכוני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון קרלוס (באנגלית)
ג'ון קרלוס, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ון קרלוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ג'ון קרלוס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- ג'ון קרלוס, באתר olympedia.org
- ג'ון קרלוס, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- ג'ון קרלוס, באתר Track and Field (גברים)
- חיים איסרוביץ', אגרופי המחאה של מקסיקו 1968, באתר nrg, 27 ביולי 2008
- דור בלך, החיים שאחרי התמונה, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2011
- פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״המחאה השחורה של האיש הלבן״ בתאגיד השידור הישראלי ״כאן״
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "1968: Black athletes make silent protest" (באנגלית בריטית). 1968-10-17. נבדק ב-2021-01-20.
- ^ מאוחר יותר התברר כי סמליות זו הייתה מאולתרת: קרלוס שכח להביא עמו כפפות ולכן, לפי הצעתו של נורמן, חלקו השניים בכפפותיו של סמית' Caroline Frost, "The other man on the podium ", BBC, 17.10.2008.