ג'ון סטיינבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון סטיינבק
John Steinbeck
צילום מ- 1962
צילום מ- 1962
לידה 27 בפברואר 1902
סלינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1968 (בגיל 66)
הארלם, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jeffery Ernest Steinbeck עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטנפורד, Salinas High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות על עכברים ואנשים, ענבי זעם, קדמת עדן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1927–1968 (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Elaine Anderson Steinbeck (19501968)
  • Gwyn Conger (19431948)
  • Carol Henning (19301943) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים John Steinbeck IV, תומאס סטיינבק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון סטיינבקאנגלית: John Steinbeck;‏ 27 בפברואר 190220 בדצמבר 1968) היה מהסופרים האמריקאים הידועים של המאה ה-20. זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1962.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון סטיינבק נולד לג'ון ואוליב סטיינבק, משפחה מהמעמד הבינוני, כבן שלישי מארבעה ילדים, בסאלינס קליפורניה, מקום אשר שימש כרקע לרבים מסיפוריו. סבתו, אלמירה סטיינבק לבית דיקסון, הייתה מהמתיישבים האמריקאים בהר התקווה, בארץ ישראל, באזור הנמצא כיום ברחוב המסגר בתל אביב, שקמה כמחצית המאה לאחר מכן. ב 1858 היגרו דיירי החווה לארצות הברית בעקבות התקפה בה נרצח פרידריך גרוסשטיינבק ושתי נשים נאנסו. סבו של ג'ון, יוהאן אדולף גרוסשטיינבק, קיצר את שם המשפחה והתאים אותו להגייה האמריקאית.

לאחר שנשר מהלימודים באוניברסיטת סטנפורד, ולאחר ניסיון כושל לכתוב רומן על נושא מיתולוגי ("גביע הזהב"), הוא מצא את דרכו בכתיבת סיפורים על קליפורניה, וסיפורת המתארת את האנשים הפשוטים בתקופת השפל הגדול. עם הזמן הוא נתפס בעייני רבים כקול המבטא את תחושות חסרי האמצעים בתקופת השפל הגדול.

סטיינבק היה כתב צבאי במלחמת העולם השנייה. סטיינבק היה נשוי שלוש פעמים, אך רק בשלישית - לאשת התיאטרון איילין - רווה נחת ושלווה. שיתוף הפעולה שלו עם הבמאי המהולל איליה קאזאן הניב שני סרטי מופת - "ויוה זפאטה!" - ו"קדמת עדן". לסטיינבק היו תחומי עניין רבים, בהם ביולוגיה ימית, ג'אז, פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה וסיפורי עם.

בשנת 1962 זכה בפרס נובל לספרות על "כתיבה ריאלסטית ובעלת דמיון, המשלבת סימפתיה והומור ותפיסה חברתית חדה".

בשנת 1964 העניק לו הנשיא לינדון ג'ונסון את "מדליית החירות הנשיאותית". לאחר מותו, בשנת 1987, כאות הוקרה על עבודתו בביולוגיה ימית, זכה יחד עם 'אד ריקטס' שסוג של רכיכה ימית "Eubranchus steinbecki" תיקרא על שמו.

לסטיינבק היו שני בנים, בנו הצעיר אף זכה ב"פרס אמי" על עבודתו העיתונאית בווייטנאם. ג'ון סטיינבק מת בניו יורק, כחודשיים לפני יום הולדתו ה-67.

עבודתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיינבק כתב בסגנון נטורליסטי בדרך כלל על דלי האמצעים בני מעמד הפועלים. ספרו הידוע ביותר "ענבי זעם" מספר את סיפורה של משפחת ג'ואד, משפחה ענייה מאוקלהומה ועוקב אחר מסעם לקליפורניה, ומאבקיהם לשרוד לאחר הגעתם לשם. על ספרו זה זכה סטיינבק בשנת 1940 בפרס פוליצר לספרות.

"קדמת עדן" היא עבודתו השאפתנית ביותר של סטיינבק, בה הוא מסב את תשומת הלב לאי הצדק החברתי ולפסיכולוגיה האנושית בסאגה המתרחשת בעמק סאלינס, ואשר מתבססת בחלקה על סיפור גן העדן.

בשנת 2014 פורסם סיפור אבוד של סטיינבק הנקרא "With Your Wings". סיפור שאבד ביולי 1944[1].

את ספריו של סטיינבק אפשר לייחס לכמה מאפיינים. ספרים בעלי אופי סוציאליסטי, ענבי זעם וגם In Dubious Battle שלא תורגם. ספרי טיולים, מסעותי עם צ'ארלי (הכלב), Sea of Cortez שלא תורגם .

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]